לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 6.7.14.
נהג התובעת, מר הרצל לביא (להלן : נהג התובעת), תיאר בהודעתו למבטחת כי התאונה ארעה שעה שעמד בתחנת דלק. לדבריו: "בתוך תחנת דלק פז... פניתי ימינה ועמדתי, שלפתע באה משאית במהירות ונתנה לי מכה בכנף האחורי השמאלי". בעדותו חזר נהג התובעת על גרסתו לפיה רכבו עמד בתחנת דלק בעצירה מוחלטת, כש"פתאום המשאית מצד שמאל חשבה שהיא עוברת אבל קיבלתי מכה בדופן אחורית מצד שמאל" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 13-12). עוד העיד נהג התובעת, כי לאחר התאונה, כשעצר להחליף פרטים עם הנתבע 1, מר ריאן ראמז (להלן: הנתבע), אמר לו האחרון: "לא צריך, אני אתקן.. אין לי ביטוח" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 2-1). הנתבע לעומתו מסר בהודעתו למבטחת כי "נסע במסלול השמאלי המיועד למשאיות והחל בפניה ימינה לכיוון גבעת שמואל... רכב צד ג' [נהג התובעת], שהיה כנראה בנתיב האמצעי ניסה לעקוף אותו מימין ופגע בגלגלים הימניים האחוריים". בעדותו תיאר הנתבע כי התאונה התרחשה ביציאה מתחנת הדלק. לדבריו: "רציתי לפנות ימינה לגבעת שמואל. פניתי ימינה, כנראה הוא רצה לעקוף אותי ושפשף לי את האוטו" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 27-26).
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את קרות התאונה, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.
לא ניתן ליישב בין גרסאות הצדדים: נהג התובעת תיאר כי התאונה התרחשה שעה שהוא בעצירה מוחלטת ואילו הנתבע תיאר כי התאונה התרחשה בעת שנהג התובעת עקף אותו. מבין הגרסאות הסותרות, מעדיפה אני את גרסת נהג התובעת, וזאת בשל מספר טעמים. ראשית, גרסת נהג התובעת היתה אמינה ועולה בקנה אחד עם הודעתו למבטחת, שנמסרה בסמוך לאחר התאונה. זאת ועוד. גרסת הנתבע אינה מתיישבת עם הנזקים שהוצגו. כך למשל, טען הנתבע שמראת רכב התובעת נפגעה, אך אין לכך אינדיקציה בחוות דעת השמאי שהוגשה. לא זאת אף זאת. הנתבע אישר את גרסת נהג התובעת לפיה מיד לאחר התאונה הסכים לתקן את רכב התובעת. הסכמה זו כמוה כהכרה באחריותו לתאונה, ואין בידי לקבל את הסברו לפיו בכל מקרה של תאונה הוא מציע לתקן את הרכב הנפגע ("אם זה תיקון קטן, כן. גם אם אני לא אשם" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 15-11).
אשר על כן, דין התביעה להתקבל במלואה. על הנתבעים, באמצעות נתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 8,176 ₪ בצירוף ריבית מיום 13.10.14. בנוסף תישא הנתבעת בשכר טרחת שמאי בסך 400 ₪, בצירוף ריבית מיום 13.10.14; שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 300 ₪; אגרת משפט בסך 379 ₪; ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.