אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 31947-09-13 פדילה נ' נאסר

תא"מ 31947-09-13 פדילה נ' נאסר

תאריך פרסום : 12/11/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
31947-09-13
07/11/2016
בפני הרשם הבכיר:
צוריאל לרנר

- נגד -
תובע:
סאמר פדילה
נתבע:
אבראהים נאסר
פסק דין
 

 

1.בפני תביעה בסך 25,000 ₪, שעניינה שיק בסכום זה, משוך ע"י הנתבע, בו אוחז התובע. השיק הוא לזמן-פרעון 5.11.10, ואינו סחיר. קודם להגשת התביעה, הגיש התובע את השיק לביצוע בהוצאה לפועל, והנתבע הגיש התנגדות. לאחר שניתנה רשות להתגונן, ומסיבות פרוצדורליות, נמחקה התביעה השטרית (תא"מ 42898-02-11), ולפיכך הוגשה התביעה בשנית, הפעם כתביעה לפי סדר דין מקוצר. יוער, כי אותה תביעה שטרית קודמת הוגשה מלכתחילה כששם התובע (הזוכה) הוא תמים פדילה, אביו של התובע (להלן – "האב"), ולאחר הגשת ההתנגדות תוקן הרישום כך שהתובע נרשם כתובע במקום האב.

 

2.הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, והבקשה התקבלה בהסכמה. על פי תצהירו התומך בבקשה, זהו סיפור הרקע לשיק: התובע מסר לנתבע שיק בסכום זהה, משוך על חשבונו של האב, במקביל למסירת השיק הנדון עתה לתובע ע"י הנתבע. השיק המשוך על חשבון האב חולל מחמת היות החשבון מוגבל. החלפת השיקים היתה על רקע בקשת התובע לקבל מהנתבע שיק אותו יוכל להציג בבנק, ואשר יהיו לו לתועלת במערכת היחסים בינו לבין הבנק. הנתבע נאות לסייע לתובע, שכן התובע ובני משפחתו היו לקוחות ותיקים של הנתבע, העוסק באספקת סולר ובתיקון צמיגים. לימים, ועוד קודם למועד פרעון השיק, נודע לנתבע כי חשבון האב הוגבל, וכי לפיכך צפוי השיק שקיבל הנתבע להיות מחולל, ועל כן נתן הוראת ביטול השיק הנגדי, נשוא התביעה. הנתבע אינו חייב, אפוא, דבר לתובע, לשיטתו.

 

 

3.לאחר שניתנה רשות להתגונן, כאמור, השלים התובע את טענותיו, והסביר, כי הנתבע, נוסף לעסק הסולר והצמיגים, עוסק גם בניכיון שיקים, והתובע ובני משפחתו היו גם לקוחותיו בעניין זה. השיק שמסר הנתבע לתובע, נשוא התביעה דנן, נמסר במסגרת ניכיון השיקים, כשיק מזומן תמורת שיקים מעותדים, אלא שהנתבע ביטל אותו, וסירב לפורעו בטענה שהאב חייב לו כסף. עוד טען התובע, כי אין בינו לבין האב כל קשר עסקי, שכן הוא, התובע, עובד כנהג משאית, ואילו האב עוסק בחקלאות.

 

4.גם הנתבע השלים טיעוניו ובין היתר הוסיף, כי הוא מנהל מספר תיקי הוצאה לפועל נגד מספר בני משפחה של התובע, ואף ניהל תיק הוצאה לפועל נגד התובע עצמו, אשר נפרע על פי הסכם בין הצדדים מיום 30.6.2013 (שצורף לתצהיר הנתבע), והוא אף אוחז בשיק נוסף של התובע, בסך 5,500 ₪, אותו עד כה נמנע מלהגיש לביצוע.

 

5.נסיונות לפשר בין הצדדים נכשלו, והם נחקרו בישיבת ההוכחות שהתקיימה.

 

6.התובע אישר בחקירתו, כי את השיק נשוא תיק זה הפקיד בשעתו לחשבון הבנק של האב, ולא לחשבונו-הוא. הוא הסביר, כי ככל הנראה מדובר בטעות של הבנק, שכן כנראה האב הוא שלקח את השיק לבנק עבור התובע, חתם בעצמו חתימת היסב, והפקיד את השיק בטעות לחשבונו, למרות שהשיק משוך לפקודת התובע, ואינו סחיר, כמפורט לעיל. הוא לא זכר לומר אם פנה לבנק בעקבות טעות זו, אולם דבק בגרסתו שהשיק חולל מסיבת ביטולו, ולא משום סיבה אחרת. לאחר שהסביר שמעולם לא החליף עם הנתבע שיקים לאותו מועד, שכן מה הטעם בכך, טען כי לא נתן לנתבע דבר תמורת השיק המסוים, וכי השיק ניתן כנגד שיקים אחרים של התובע שהיו בידי הנתבע. לדבריו, ההתאמה בין סכומי השיקים (של האב והשיק נשוא התביעה) ותאריכיהם היא מקרית. הוא לא ידע לספר מי מסר את השיק של האב לנתבע, והסביר, כי תחילת מערכת היחסים העסקית היתה גם בין אחי-התובע לבין הנתבע, וכי האח עודנו חייב סכומים שונים לנתבע.

 

7.הנתבע נחקר ודבק בגרסתו כי תמורת השיק נשוא תיק זה קיבל מהתובע את השיק המשוך על חשבון האב, באותו סכום ולאותו זמן פרעון. הוא התעקש כי כל החלפת השיקים בינו לבין התובע היתה ללא תמורה, ומתוך ניסיון שלו לסייע ללקוח ותיק. הוא הסביר, כי את רווחיו עשה ממכירת הסולר והצמיגים, ולא מהעזרה בשיקים.

 

8.הצדדים סיכמו טענותיהם. התובע טען כי יש לקבל את התביעה, שכן לא ניתן לקשר בין השיק של האב לבין השיק נשוא התביעה, שכן ברי שהנתבע הרוויח מהחלפת השיקים; ועוד טען, כי התובע הוא אוחז כשורה, כאשר הנתבע לא הראה הגנה מספקת מפני התביעה השטרית. הנתבע טען כי אין מדובר כלל בתביעה שטרית, וכי התובע לא עמד בנטל להוכיח את טיב אחיזתו בשטר, זאת לעומת גרסתו של התובע, שהסביר את הקשר בין שני השיקים הנגדיים התואמים; על כן, לשיטתו, מדובר בתביעת סרק שהרקע שלה הוא נקמנות.

 

9.לאחר ששקלתי את חומר הראיות, הגעתי למסקנה ראשונה, כי רב הנסתר על הנגלה בפרשייה שמאחורי התיק שבפני, ויש להניח כי רק חלק קטן ממכלול מערכת היחסים שבין הצדדים נחשפה בפני בית המשפט; אולם גם למסקנה שניה, לפיה בגדר חומר הראיות המצומצם שהוצג בפני, יש לדחות את התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ