העובדות הרלוונטיות ,טענות הצדדים ודיון בהן
בבקשה זו עותר המבקש , לביטול פסק הדין. המבקש טוען כי, יש לבטל את פסק-הדין ,מחובת הצדק ולחילופין , מכוח שיקול הדעת השיפוטי.
לטענת המבקש ,הוא כלל לא קיבל את ההזמנה לדין ועובדה היא שאישור המסירה חזר בציון המלים "לא נדרש", דבר המעיד כי הוא לא ידע על הזימון ולחילופין טוען המבקש כי יש לבטל את פסק-הדין מכוח שיקול הדעת ,שכן יש לו גרסה אחרת לעניין האחריות על אירוע התאונה מזו המתוארת ע"י המשיבה . לטענתו , הנזק נגרם כתוצאה מבלימת פתע של המשיבה ,לפני מעגל תנועה.
בתגובתה, טענה המשיבה כי ההזמנה הייתה כדין לכן פסק-הדין אינו פגום וכי המבקש לא טרח להצביע על הגנתו וסיכוייה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל מכוח שיקול הדעת.
בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).
ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).
במקרה זה מצאתי כ לא נפל כל רבב באישור המסירה , המעיד על כך שהמבקש בחר לא לדרוש את דבר הדואר, על-כן ומאחר ומדובר בהמצאה לכתובת של המבקש ואי-דרישת הזימון הרי בפסק-הדין לא נפל פגם שיביא לביטול פסק-הדין מחובת הצדק.