תא"מ 31352-09-13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' טרפלקס תעשיות בע"מ

זוהי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 24,521 ₪ בגין שכירת רכב מן התובעת.

טענות התובעת

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בהשכרת כלי רכב. לתוך התובעת התמזגה חברת "קרסו ליסינג בע"מ" (להלן: "חברת קרסו"), המהווה כיום חלק בלתי נפרד ממנה.

ביום 17.8.09 התקשרה הנתבעת עם חברת קרסו בהסכם ולפיו שכרה הנתבעת רכב מסוג "ניסאן טודה" מ.ר. 51-620-69 (להלן "רכב מס' 620") לתקופה של 36 חודשים (נספח ב' לכתב התביעה, להלן: "הסכם השכירות").

בנספח ההזמנה, המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם השכירות, נקבעה מכסת קילומטרים שנתית של לכל תקופת השכירות (נספח ג' לכתב התביעה). כך נקבע אף בהסכם התחזוקה שנחתם בין הצדדים (נספח ד' לכתב התביעה).

על פי הסכם השכירות, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 40 אג' בגין כל ק"מ עודף (סעיף 9). כמו כן, על הנתבעת להחזיר את כלי הרכב בתום תקופת השכירות, כשהוא במצב טוב ותקין כפי שהיה בתחילת תקופת ההשכרה, בכפוף לבלאי הנובע משימוש סביר, רגיל וזהיר (סעיף 14).

התובעת טוענת כי בתום תקופת השכירות, נותרה הנתבעת חייבת לה סך של 23,015 ₪ על פי הפירוט הבא: סך של 16,431 ₪ בגין חריגה ממכסת הק"מ המוסכמת וסך של 3,700 ₪ בגין נזקים שנתגלו ברכב עם החזרתו בתום תקופת השכירות. במועד הגשת התביעה עמד החוב, כולל ריבית פיגורים מוסכמת, על סך של 24,521 ₪.

טענות הנתבעת

בכתב ההגנה (התצהיר התומך בהתנגדות המתוקנת לביצוע תביעה על סכום קצוב), טוען מנכ"ל הנתבעת כדלקמן:

ראשית, אין יריבות בין הצדדים. הסכם השכירות לא נחתם עם התובעת, אלא עם חברת קרסו, כאשר התובעת לא צירפה כל אסמכתא למיזוג הנטען של חברת קרסו לתוכה.

לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי במסגרת הסכם השכירות היא שכרה שני כלי רכב מן התובעת: את רכב מס' 620 וכן רכב נוסף מ.ר. 51-621-69 (להלן "רכב מס' 621"). על פי הסכם השכירות, מכסת הק"מ השנתית לכל רכב הינה שני כלי הרכב יחדיו מכסה כוללת של לכל התקופה (36 חודשים).

לטענת הנתבעת, מהוראות הסכם השכירות ומלשונו עולה כי סוכם בין הצדדים על מכסת ק"מ משותפת לשני הרכבים, כפי שהדבר גם מקובל בענף.

ברכב מס' 620 עשתה הנתבעת שימוש ב- ואילו ברכב מס' 621 עשתה הנתבעת שימוש ב- בלבד, כך שהנתבעת לא חרגה ממכסת הקילומטרים המוסכמת ואף נותרו לזכותה נוספים, כך שניתן ניתן לקזז מכל סכום שייפסק לתובעת סך של 19,499.14 ₪ (מכסת הק"מ שנותרה לשימוש ברכב מס' 621 במכפלת סכום החיוב לק"מ).

הנתבעת מכחישה גם את הנזק הנטען ברכב מס' 620. לטענתה, התביעה נסמכת על חוות דעת שמאי מבלי שצורפו חשבוניות וקבלות לתיקון הנזקים והשבת המצב לקדמותו. בנוסף, בטופס החזרת הרכב אין כל זכר לנזקים הנטענים בכנפיים האחוריות של הרכב.

דיון והכרעה

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 27.7.14, ולפיה התביעה תוכרע על בסיס המסמכים המצויים בתיק וסיכומים בכתב, כאשר הצדדים ויתרו על חקירת העדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בכל המסמכים ובסיכומי ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל ברובה. על פי תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי: