תא"מ 3054-06 משה נ' סולומון ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21.9.06 בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעים ( להלן: המבקשים).

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך חודש 6/05 פנו המבקשים באמצעות המבקש מס' 1 ( להלן: המבקש) למשיב ,שהינו עורך דין במקצועו, על מנת לשכור את שירותיו המשפטיים. ביום 30.6.05, נחתם הסכם בין הצדדים לפיו, בין היתר, המשיב ייצג את המבקשים ויגיש בשמם תביעה כספית נגד עו"ד אחר, ובתמורה ישולם לו שכר טרחה בסך של 15,600 ₪ בתוספת מע"מ. המשיב, כך נטען, הגיש תביעה כנ"ל בתיק שמספרו 2132/05, אך המבקשים התנערו מחובתם בתשלום שכר הטרחה, וכל פניותיו של המשיב בעניין זה נפלו על אוזניים ערלות. מכאן, תביעת המשיב דכאן , במסגרתה הוא עותר לחייב את המבקשים לשלם לו שכר טרחתו בסך של 17,500 ₪.

המבקשים לא הגישו כתב הגנה מטעמם. ביום 25.9.06, בית משפט זה קיבל את התביעה במלואה, וחייב את המבקשים לשלם למשיב סך של 17,500 ₪, הוצאות משפט בסך של 395 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪ (להלן: פסק הדין).

בעקבות כך, ביום 7.8.14, למעלה משבע שנים מיום מתן פסק הדין, הגישו המבקשים את בקשתם דנן לביטול פסק הדין . לטענתם, אמנם נפתח נגדם תיק הוצל"פ ביום 13.11.06, אלא שהם ידעו על קיום פסק הדין רק לאחר שקיבלו לראשונה אזהרות ביום 10.7.14 . המבקשים טוענים עוד, כי מעולם לא נמסרו להם כתב תביעה והזמנה לדין, וכי אלו נשלחו ע"י המשיב לכתובת שגויה, כך שהמשיב יצר מצג שווא לפיו הוא מסר את כתב התביעה למבקשים, מבלי שהדבר נעשה בפועל. זאת ועוד, נטען, כי סיכויי ההגנה הם טובים ביותר, שכן, בין היתר, המבקש מס' 3 (להלן: התאגיד) הוא זה בלבד החתום על הסכם שכר הטרחה נשוא התביעה, כך שאין למשיב כל עילת תביעה נגד שאר המבקשים.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו למבקשים כדין, לכתובת משרד המכירות של התאגיד (בשד' בן גוריון 28 קרית ביאליק ) , שאותו פקדו המבקשים כל יום. אותה כתובת, כך נטען, שימשה גם לחילופי ההתכתבויות בין הצדדים. לתמיכה בטענותיו אודות המסירה כדין, המשיב הגיש אישור משלוח בדואר רשום בצירוף אסמכתא מדואר ישראל המלמד כי דבר הדואר נמסר ליעדו- למבקשים. לעניין סיכויי ההגנה , המשיב דוגל בגישה כי הם קלושים ביותר, בין היתר, כי המבקש הוא זה שחתם בשם התאגיד על הסכם שכר הטרחה.

ביום 7.12.14, הגיש המשיב הודעה מטעמו, שבגדרה חזר על טענותיו המועלות בתגובה והדגיש שאין כל בסיס לטענתם של המבקשים, שלפיה הם לא קיבלו כתב התביעה וההזמנה לדין. ועוד, המשיב גם הפנה למסמך נוסף מתיק ההוצל"פ וטען, כי בהתאם לרשום במסמך זה האזהרה נמסרה לתאגיד כבר ביום 1.6.14, כך שהבקשה דנן הוגשה ע"י המבקשים באיחור, לאחר שחלפו 30 יום מיום מסירת האזהרה.