תא"מ 30082-08-15 ואח' דהן ואח' נ' כהן ואח'

בפני בקשת המבקשים – התובעים בתיק 30082-08-15 – לתקן את כתב התביעה שהוגש מטעמם.

מדובר בהליך שהחל כתביעה קטנה, במסגרתה לא היו המבקשים מיוצגים, מדרך הטבע בהליך שכזה, ולאחר שהועבר לבית משפט השלום והדיון אוחד עם תביעה של הצד שכנגד מינו המבקשים לעצמם פרקליטה אשר תייצגם בהליך זה.

לאחר מינוי ב"כ המבקשים, ולא מיד לאחר מכן, עתרו המבקשים לתיקון כתב התביעה בשני מישורים – תיקון סכום התביעה, שהיה מלכתחילה נמוך מן הסכום האמיתי המגיע להם לטענתם על מנת להתאימה למסגרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות, ותיקון ההנמקה לסעדים המבוקשים.

המבקשים מבהירים בבקשתם כי מלכתחילה נוסח כתב התביעה על ידם בהתאמה להליך בתביעות קטנות בו אין הצדדים מיוצגים וסדרי הדין גמישים יותר, וכי כעת – עם העברת הדיון לבית משפט השלום – נוצרה מציאות שונה, שלא על פי בחירתם, וכי ראוי לאפשר להם להתאים את כתב תביעתם להליך זה על מנת להביא בפני בית המשפט את המחלוקת כהווייתה ובאופן שלא תפגענה זכויותיה רק בשל העובדה שההליך נפתח בדרך שונה.

בתגובתם טוענים המשיבים כי מדובר בבקשה המוגשת בחוסר תום לב, כי מדובר במקצה שיפורים שהמבקשים כלל לא הזכירו בשלב מוקדם יותר וכי מצויים אנו בשלב דיוני מתקדם ואף לאחר שכבר התנהלו בין הצדדים הליכים קודמים.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן – "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".

בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ציטטו הצדדים פסיקה רלוונטית המצביעה על התנאים בהם יעתר בית המשפט לבקשה כזו או ידחה אותה, כאשר 2 עקרונות בסיסיים עומדים בבסיס ההגיון המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה זו הינם – על בית המשפט לאפשר ככל האפשר בירור של המחלוקת האמיתית בין הצדדים והמנעות מ"לכידה" של צד בכתב טענות שאינו משקף אותה לאשורה ומניעת פגיעה מהותית בהגנת בצד שכנגד אם תיקון שכזה עלול לגרום פגיעה שכזו.

לצד עקרונות אלה חלים, כמובן, גם עקרונות העל של תום לב ושיהוי.

אמנם מדובר במקרה זה בכתב תביעה שעבר שיפורים משמעותיים ללא קשר לעובדות חדשות שהתגלו ובודאי שלא בראשית ההליך, אולם אין להתעלם מן העובדה שמדובר בהליך שהחל כתביעה קטנה אשר הצדדים בה אינם מיוצגים ועבר להליך בבית משפט השלום רק בדיעבד.

הותרת התובעים כשכתב התביעה על פיו תתנהל תביעתם ערוך במתכונת של תביעה קטנה תמנע מהם לתבוע את מלוא התביעה שהם טוענים כי הם זכאים לו, ומהווה – איפוא – מחסום דיוני בפני בירור המחלוקת במלואה.

לא זו אף זו, מחדלי הנמקה שייתכן שהיה ניתן להתגבר עליהם בתביעה קטנה יישאו משקל שונה בהליך בבית המשפט השלום, עת הצדדים מיוצגים כדבעי, וסביר כי המשיבים יעשו שימוש בליקויים בהמשך ההליך אם אכן יסברו כי ההנמקה לקויה ולו תיוותר כזו.

אם יש ממש בטענות המשיבים כי גם התביעה המתוקנת חסרת בסיס – ומבלי לקבוע כל עמדה בשאלה זו – הרי שיוכלו להוכיח זאת בהמשך ההליך, גם אם תתוקן התביעה, אולם לפחות לא תוכל להשמע טענה מפי המבקשים כי נחסמה בפניהם הדרך להביא את עניינם כראוי בפני בית המשפט.

אין כמעט צורך לציין כי הגנתם של המשיבים לא תפגע באופן מהותי אם אכן תתוקן התביעה, מאחר שתנתן להם האפשרות להגיש כתב הגנה מתוקן וכאמור לעיל – לנהל את הגנתם במלואה.

צודקים המשיבים בכך שבקשה זו לא עלתה מיד עם העברת התיק לבית משפט השלום ואף לא מיד עם מינוי ב"כ המבקשים, אולם מדובר בבקשה שהוגשה לא זמן רב מאוד לאחר מינוי ב"כ המבקשים וחשוב מכך – מצויים אנו בשלב דיוני בו טרם הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים.

לאור מכלול האמור לעיל, אינני סבור כי יגרם למשיבים נזק מהותי שאינו כרוך רק בהשקעת זמן נוסף בגין ניסוח כתב הגנה מתוקן – אותו ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות – אם תתוקן התביעה, ומאידך, זכויות המבקשים עלולות להפגע באופן מהותי אם לא יתאפשר להם התיקון המבוקש.

לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקשים לתקן את התביעה כך שכתב התביעה המתוקן בנוסח שצורף לבקשה יוגש באופן מסודר לבית המשפט ולצד שכנגד עד יום 6.9.16 תוך תשלום הפרש האגרה הנדרש.

כתב הגנה מתוקן יוגש עד יום 6.10.16.

על פי עקרונות המתוה עליו הסכימו הצדדים יוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים בתביעה זו עד יום 26.10.16.