תא"מ 28580-11-15 רכטמן ואח' נ' גבע ואח'

המבקשים עותרים להורות על סילוק התביעה על הסף, בטענת העדר סמכות עניינית. לעמדתם, נוכח הוראות תקנון המושב בו חברים הצדדים, יש להפנות את המחלוקת בין הצדדים להליך בוררות. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לא נטען שבין הצדדים המסוימים קיים הסכם בוררות. יוזכר, כי הסכם בוררות הוא התחייבות חוזית שבגדרה מבטאים הצדדים את הסכמתם למסור סכסוך שביניהם להכרעת בורר במקום לבית המשפט. כשפורץ סכסוך אחד הצדדים להסכם יכול לפנות בתובענה לבית המשפט באותו עניין שהסכים להתדיין לגביו בבוררות משום שהוא כופר בקיומו של ההסכם או בתוקפו או משום שהוא בוחר שלא לכבד את ההסכם (ור' ד' קפליוק, בוררות ושפיטה – על מקום הבוררות במערכת המשפט, 2008).

סמכותו של בית המשפט לאכוף את הסכם הבוררות, דהיינו – לעכב הליכים, קבועה בחוק הבוררות בהסדרכללי המקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת באכיפת הסכם הבוררות (ס' 5 לחוק הבוררות) (בחוק הבוררות גם הסדר ייחודי, השוללת את שיקול דעתו של בית המשפט, והוא חל על בקשה לעיכוב הליכים בבוררות בינלאומית). (קפליוק, שם).

בחינת החקיקה והפסיקה מעלה שהמגמה הכללית של המחוקק ושל בתי המשפט היא להביא את הצדדים לכיבוד ההתחייבות שנטלו על עצמם להיזקק לבוררות ולקיימה (קפליוק, שם – עמוד 14 והאזכורים שם). הכלל הוא אפוא עיכוב הליכים והיוצא מן הכלל תלוי בהוכחת טעם מיוחד.

טעם מיוחד יכול להיות קשור להסכם הבוררות עצמו, כאשר מתעורר קושי בקיום הבוררות באופן שלא יהיה אפשר לבצע את ההסכם, למשל כשהבורר שנקבע בהסכם מזוהה עם אחד הצדדים לבוררות.

לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים בתיק ולהעביר התובענה להליך של בוררות.

במקרה דנן, כאמור, לא קיים הסכם בוררות בין הצדדים עצמם ולטענת המשיבים סעיף יישוב הסכסוכים שבתקנון המושב, כפי שנזכר בבקשה לסילוק התביעה על הסף, אינו תקף עוד והסעיף העדכני אינו רלבנטי לענייננו כלל. המבקשים חולקים על פרשנות זו.

טענות הצדדים מחייבות בירור ויש לאפשר להם להציג טענותיהם בפני בית המשפט. לא מצאתי להורות, כבר עתה, על סילוק התביעה על הסף.

המשיבים יוכלו להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, כמבוקש, וטענות הצדדים – אף בשאלת סמכותו של בית המשפט, על פי הצורך – תתבררנה בישיבה המקדמית שתקבע.

מוצע, עם זאת, וכפי שכבר הוזכר בעל פה בדיון שהתקיים, כי נוכח יחסי הקרבה (לפחות הגאוגרפית) והשכנות שבין הצדדים, נסיבות המחלוקת וסכומה, ייעשה על ידי הצדדים נסיון כן להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת ביניהם – בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט, תוך חסכון ניכר בזמנם ובמשאביהם, ובזיקה לדברי כב' הש' זילברטל (ברע"א 2095/95; החלטה מיום 20.5.15):

" הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים, שהיקפה הכספי אינו רב (גם אם אינו מבוטל), שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר ...