תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
|
28546-05-15
16/01/2016
|
בפני השופט:
אילן סלע
|
- נגד - |
אלמנדוס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שירי בויארסקי סבג:
התובעת/המבקשת
|
פרי דין נצחע"י ב"כ עו"ד מקסים בן עזרא:
הנתבע/המשיב
|
החלטה |
הרקע לבקשה וטענות הצדדים
1.ראשיתה של בקשה זו בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש המשיב בנוגע לשטר שהוגש לביצוע על ידי המבקשת. בקצירת האומר יצוין כי עיקרה של ההתנגדות בטענה כי השטר לא נחתם על ידי המשיב וכי נפל קרבן למעשה נוכלות. בד בבד עם הגשת ההתנגדות עתר המשיב לעיכוב הליכי מכר של רכב שעוקל במסגרת הליכי ההוצל"פ, כשבין היתר טען המשיב כי מדובר ברכב שמומן על ידי משרד הביטחון בהיותו נכה צה"ל ונוכח זאת הוא זקוק לרכב באופן מיוחד. בית המשפט הורה על עיכוב ההליכים בכפוף להפקדת סך של 4,000 ₪.
2.ביום 13.07.15 הודיעו הצדדים כי קיימת הסכמה לקבלת ההתנגדות. בהמשך לכך נתבקש להורות על שחרור הרכב והשבת הכספים שהופקדו כתנאי לעיכוב ההליכים. ביום 20.07.15 הורה בית המשפט כי בטרם תידון הבקשה על המבקשת להמציא התחייבות עצמית וערבון בסך של 10,000 ₪. או אז, הודיעה ב"כ המבקשת כי חרף עיכוב ההליכים, הרכב נמכר וכספי תמורתו חלוקו במסגרת תיקי הוצל"פ אחרים שאינם קשורים למבקשת, וכפועל יוצא מכך הבקשה לשחרור הרכב מתייתרת. כתגובה להודעה זו ביקש המשיב לחייב את המבקשת לפי פקודת ביזיון בית משפט, להורות לה על העברת התמורה ממכירת הרכב למשיב ולחייבה בנזקי המשיב כתוצאה ממכירת הרכב בניגוד להוראת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. בתגובה טענה המבקשת כי היא אינה אחראית למכירת הרכב על ידי נציגי ההוצל"פ וכי היא לא קיבלה כספים שחולקו אגב מכירת הרכב.
3.בנסיבות אלו עתר ב"כ המשיב לקבלת צו המורה להוצל"פ להשיב לידי המשיב את הכספים שנתקבלו כתוצאה ממכירת הרכב. בדיון שהתקיים ביום 21.12.15 שבה ב"כ המבקשת וטענה כי כספי התמורה ממכירת הרכב חולקו לנושים בתיקים אחרים של החייב. היא הוסיפה כי ב"כ המשיב מעולם לא פנה אליה להשבת כספים, וכי היא מעולם לא התנגדה לשחרור הכספים. היא הוסיפה כי היא "לא מכירה שאנו מחזיקים בכספים בתיק".
4.בהמשך לדיון הגישה המבקשת תגובה בה טענה כי בדיקה בתיק ההוצל"פ העלתה כי בתיק ההוצל"פ אכן מעוכבים כספי התמורה ממכירת הרכב בסך של 105,000 ₪. לדבריה עד לבדיקה שערכה אחרי הדיון היא לא ידעה זאת שכן היא בדקה בעבר את מצב תיק ההוצל"פ אך באמצעות מערכת "כלים שלובים". בנסיבות אלו היא טענה כי היא מסרבת לשחרור הכספים ומבקשת את עיקולם בעיקול זמני. לדבריה, שני התנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") למתן העיקול מתקיימים: קיומו של חוב כפי שעולה משטר החוב נשוא התביעה, ומצבו הכלכלי הקשה של המשיב מלמד על חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. באשר לקיומו של החוב נטען כי חרף טענת המשיב לזיוף חתימתו על גבי השטר הוא סרב לקיים בדיקה אצל מומחה כתב יד. באשר להכבדה נטען כי המבקש הצהיר לא פעם בכתבי טענותיו כי מצבו הכלכלי קשה או עתיד להיות קשה בעתיד הקרוב מאוד. היא הוסיפה כי כנגד המשיב פתוחים שבעה תיקי הוצל"פ בסכומים של עד 14,135 ₪ ומכאן כי הוא נעדר יכולת כלכלית בתשלום חובות אף בהיקפים כאלו כל שכן שהוא נעדר יכולת כלכלית לתשלום חובו למבקשת ככל שהיא תזכה בתביעתה. בנסיבות אלו, נטען, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת שכן ייבצר ממנה להיפרע מהמשיב את חובו כשמנגד טענות המשיב בדבר נכותו אינן רלוונטיות בשלב זה לאחר שהרכב נמכר.
5.המשיב טען בתגובה כי יש לראות בחומרה את התנהלות המבקשת שטענה בפני בית המשפט שוב ושוב כי הכספים חולקו לנושים אחרים והיא אינה מחזיקה בכספים ואין לה התנגדות לשחרורם ולפתע שינתה טעמה והודיעה על הימצאות הכספים והחזקתם על ידה. המבקשת מחזיקה בכספים ומעקלת אותם למעשה במשך 7 חודשים בניגוד לצו בית המשפט. הדבר נכון במיוחד נוכח העובדה כי תמורת הרכב הינה בסך של 105,000 ₪ והחוב הנטען של המבקשת הינו 65,507 ₪ בלבד והמבקשת ממשיכה להחזיק, אף לשיטתה, ביתרת הכספים שלא כדין.
6.באשר להכבדה הנטענת ציין המשיב כי הוא אכן נפל קרבן לתרמית אך אף פעם לא טען כי לא יעמוד בתשלומים שייפסקו כנגדו, אם ייפסקו, בהליך המשפטי. כל תיקי ההוצל"פ שנפתחו כנגדו קשורים באותה תרמית שאחראי לה מנהל חברת "ליה שוקולד בע"מ". הוא הוסיף כי לאחרונה הגיע להסדר עם בנק הפועלים שזכה בתביעה כנגד חברת "ליה שוקולד בע"מ" שהוא כמי שערב לחוב ישלם סך של 140,000 ₪ והוא כבר שילם 80,000 ₪ במזומן. לעת הזו נותרו שני תיקים פתוחים בלבד בסכום זעום של 10,000 ₪ אשר גם לגביהם מתגבש בימים אלו הסדר לסגירתם. הוא שב וציין כי הרכב שנמכר שימש אותו בהיותו נכה צה"ל ומטעם זה גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
דיון והכרעה
הדין והצדק עם המשיב.