תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
26201-05-15
03/12/2016
|
בפני הרשמת הבכירה:
יפעת אונגר ביטון
|
| - נגד - |
התובעת :
עירית נתניה
עו"ד נורית לב
|
הנתבעת :
שרון אורן
עו"ד גולן גדליה
|
| פסק דין |
זוהי תביעה לתשלום חוב ארנונה, הרובץ על הדירה ברח' מוריה 7א בנתניה, לתקופה של שלושה חודשים (מרץ-יוני 2009), בצירוף ריבית והצמדה עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם – 1980.
סלע המחלוקת בשאלה – האם מסרה הנתבעת לתובעת הודעה על חדילת החזקה בדירה.
להלן, העובדות הצריכות לעניין, שאינן שנויות במחלוקת:
1.הדירה הייתה בבעלות אלפונסו זרוג ז"ל, והושכרה לנתבעת למגוריה, למשך שנה, החל מיום 9.3.08 ועד 8.3.09, עם אופציה לשנת שכירות נוספת. אין חולק שתקופת האופציה לא מומשה.
2.ביום 27.1.09 שילמה הנתבעת את חוב הארנונה לשנת 2008 ואת הארנונה לחודשים ינואר ופברואר 2009.
3.התובעת פנתה לנתבעת בשנים 2012 ו- 2013, בדרישה לפרוע את החוב נשוא התביעה. הנתבעת השיבה לתובעת ביום 10.3.2013. במכתבה טענה, שכבר בחודש מרץ 2009 הודיעה בכתב, על חדילת החזקה בדירה (להלן: "ההודעה"), באמצעות משלוח בפקסימיליה, לאחר שיחה טלפונית עם נציגת התובעת, זהבה.
טענות הצדדים
4.לשיטת התובעת, שינוי רישום המחזיקים בדירה, בוצע ביום 25.1.2010, עם קבלת הודעה על חילופי מחזיקים, ובאופן רטרואקטיבי ליוני 2009. הודעת הנתבעת בפקסימיליה מעולם לא התקבלה אצל התובעת. על כן, רשומה הנתבעת במרשמי התובעת בתור מחזיק הדירה עד ליום 1.6.09, ועליה לשלם את יתרת הארנונה לתקופת החזקתה.
5.הנתבעת מבקשת לדחות התביעה. לשיטתה, בזמנים הרלוונטים לתביעה לא החזיקה בנכס, לאחר שהודיעה הן טלפונית והן בכתב על חדילת החזקה, ביום סיום השכירות, ובסמוך לו.
היה על התובעת לבצע את שינוי רישום המחזיקים בהתאם לאותה הודעה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת, שמכתבה הנ"ל לתובעת בתשובה לדרישות התשלום, מעיד על עצמו ויש בו משום אימות לטענתה, כי ההודעה נשלחה לתובעת על פי ההוראות שקיבלה מנציגת התובעת במועד הרלוונטי.
דא עקא, שהשיהוי הניכר שנקטה התובעת במשלוח הדרישות לתשלום, כמו גם בהגשת התביעה (כשש שנים ממועד היווצרות החוב) הסב לה נזק ראייתי מהותי, משום שבחלוף הזמן לא הצליחה לאתר את ההודעה עצמה, ואת אישור הפקסימיליה.
הדין
6.חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ב – 1992 (להלן:
"חוק ההסדרים") קובע את חובת הרשות המקומית להטיל ארנונה כללית מדי שנת כספים, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין. בסעיף 8(א) לחוק ההסדרים נקבע כי הארנונה: "..תשולם בידי המחזיק בנכס".