תא"מ 25177-09-14 קוזמנקו נ' שיכון ובינוי מקבוצת אריסון ואח'

1.התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים ע"ס 9,334 ₪ בגין הנזקים אשר נגרמו לו ולרכבו כתוצאה ממעורבות רכבו בתאונת דרכים מיום 11/11/13 לטענתו.

2.התובע תיאר בעדותו את אופן התרחשות התאונה כדלקמן:

"30 מ' מהיציאה מאתר הבניה ועד הכביש היה חצץ. רוחב הנתיב הוא רוחב המשאית.

אני נסעתי ברכב ג'יפ אמריקאי, יצאתי מאתר הבניה לכיוון הכביש, ראיתי משאית עומדת בשטח של החצץ בצורה אלכסונית. אני עשיתי שם מעליות באתר לכן הייתי שם הרבה פעמים.

מקסר הבטון לא יכול לצאת בצורה אנכית והוא התכונן ליציאה בצורה אלכסונית.

המשאית עמדה. התנועה בכביש בדרך כלל עמוסה וצריך לחכות. התקרבתי והמשאית חסמה את שדה הראיה שלי מצד שמאל ועצרתי והתחלתי לחשוב מה לעשות מאחר ואם הייתי מתקדם יותר הייתי נכנס לכביש. תוך כדי שאני בעצירה וחושב, המשאית התחילה לנסוע. הכנסתי את הרוורס ולא הצלחתי לנסוע אחורנית והמשאית החלה לנסוע וברגע האחרון הוא ראה אותי ולקח טיפה שמאלה ולכן לא עלה על מכסה המנוע שלי. הוא נכנס לכביש, הוריד את המהירות. כנראה שכל הזמן הוא הסתכל שמאלה ויצא במהירות מאחר ומצא הזדמנות להיכנס לכביש."

3.נהג מערבל הבטון של הנתבעת מס' 1 שהיה מבוטח אצל נתבעת מס' 2, מר סרגיי סבין העיד כדלקמן:

"בצד ימין יש אבן גדולה. המשאית שלי היתה בקו ישר לכיוון היציאה. נסעתי לאט לאט הסתכלתי במראה, אותתי ימינה, הסתכלתי לצד שמאל על מנת לוודא שהכביש ריק ממכוניות. הסתכלתי במראה וראיתי שהאוטו של התובע עצר איפה שאני מסמן בציור. נסעתי לאט לאט והסתכלתי במראה וראיתי את הג'יפ לידי לא לקחתי ימינה ונסעתי ישר ואחר כך ימינה. נכנסתי לכביש לנתיב השני והוא נסע אחרי. הוא נתן עם הגלגל שלו מכה באבן. בבוקר הסתכלתי בשטח וראיתי שיש סימן באבן מהגלגל שלו. האבן היתה בצד ימין, גבוהה ומשופעת.

הוא נסע אחרי וצפצף. נסעתי לאט לאט וסימן לי לעצור בצד. עצרתי בצד ימין. הוא אמר שדפקתי לו את האוטו. ירדתי והסתכלתי על האוטו ולא היה כלום, לא כנף, לא צמיג לא שום דבר. הוא אמר לי מה הבעיה שלך, זה ביטוח אותה חברה שלי ושלך וזה לא בעיה. אני אמרתי מתי שאני נותן מכה זה לא בעיה, אבל מתי שאני לא נותן מכה זו בעיה שלך."

4.יוצא שהמחלוקת העיקרית שבין הצדדים הינה סביב השאלה אם אירעה התנגשות בין הרכבים ובאיזה נסיבות.

אכריע תחילה במחלוקת זו ולאחר מכן אתייחס לשאלת הנזק.