תא"מ
בית משפט השלום נצרת
|
23295-08-15
28/06/2016
|
בפני הרשם הבכיר:
ריאד קודסי
|
| - נגד - |
מבקשת:
פדאא שמא
|
מבקשת:
פדאא שמא
|
| החלטה |
1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 7.2.16.
לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין, מחובת הצדק ולחילופין מכוח שיקול הדעת השיפוטי .
לטענת המבקשת , מעולם לא בוצעה לה מסירה והנטען בתצהיר המוסר כאילו המסירה בוצעה לאביה מוחמד אינה נכונה שכן מוחמד הינו מורה בבית-ספר ועובד משעות הבוקר עד שעות הלילה. לבקשה צורף תצהיר של מוחמד.
לגוף התביעה טוענת המבקשת כי יש לה הגנה טובה וכי האחריות להתרחשות התאונה הינה של נהג המשיבות.
.
2.המשיבה הגישה תגובה לבקשה בה התנגדה לביטול פסק הדין מאחר והמבקשת לא עמדה בשני המבחנים לביטול פסק-הדין.
לכאורה פסק-הדין ניתן כדין שכן צורף אישור מסירה ותצהיר,ביטול פסק-דין שניתן כדין נתון לשיקול דעת של בית המשפט והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים: הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל בעטיו ניתן פסק הדין והשני, על המבקש להראות כי קיימים סיכויים לזכות בהגנתו.
ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה נושאת משקל רב יותר מן הצדק של המבקש, ואולם במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו לא יוטל פסק הדין אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הודגש במועד.
ראה- רע"א 6905/11, גולדנברג נ' רובנר, פיסקה 16, פורסם בנבו ביום 31.12.12.
כן ראה: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 373.
המגמה הרווחת בפסיקה היא ,להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות.
הרציונל העומד בבסיס גישה זו נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדרה עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות ופסק הדין ניתן בלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח את טענותיו.
בענייננו, לאחר שקילת השיקולים לעיל, ונוכח הטענה שמבוטח הנתבעת אינו אחראי לתאונה ומאחר ומדובר בתביעת נזקים שלעולם הם שנויים במחלוקת ונתונים לשומה והערכה מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לביטול פסק-הדין.
3.אשר על כן, אני מבטל את פסק הדין.