תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
22952-12-12
02/10/2014
|
בפני הרשם:
אורי פוני
|
| - נגד - |
תובעת/משיבה:
האוניברסיטה העברית בירושלים
|
נתבע/מבקש:
יוסי צמח
|
| החלטה |
ביום 18.02.12 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה.
את בקשתו המקורית לביטול פסק הדין ובקשתו למתן אורכה להגשת בקשה לביטול הגיש הנתבע (להלן: "המבקש") ביום 11.04.13. לאחר שקיבל המבקש ייצוג בתיק הגיש בקשות מתוקנות, כדלקמן: המבקש טוען כי לא הגיש כתב הגנה בתיק מאחר כי עם קבלתו את כתב התביעה יצר קשר עם בא כוח התובעת (להלן: "המשיבה") והאמין כי המחלוקת תיפטר מחוץ לכותלי בית המשפט. התנהלותו הנ"ל נבעה מחוסר ידע שכן לא היה מיוצג על ידי עורך דין, ולא מזלזול בבית המשפט. מאותה הסיבה הוגשו בקשותיו המקוריות לביטול ולאורכה באיחור, אולם יוזכר כי מדובר באיחור של ימים ספורים בלבד.
לגופו של עניין טוען המבקש כי הקורסים והתרשומות אותם צרפה המשיבה מתייחסים לשנה אחרת (תשס"ח) אשר עבורה שילם ולא לשנה הרלוונטית לכתב התביעה (תש"ע). כמו גם טוען המבקש כי פרט לדמי רישום מקדמיים אשר עשויים להבטיח את מקומו בקורס לא שילם דבר וכן לא שילם את "מקדמת המימוש" אשר תפקידה כשמה, לממש את הרישום המקדמי. על פי הנחיות המשיבה באינטרנט, לא די בדמי רישום כדי לחייב את המבקש, ובמידה ולא משולמת מקדמת המימוש הרישום בטל באופן אוטומטי.
בתגובתה טוענת המשיבה כי המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת בקשותיו המתוקנות שכן עברה למעלה משנה להגשת בקשותיו המקוריות. כמו כן אין בטעמים אותם מעלה בכדי להצדיק את מחדליו באי-הגשת כתב הגנה וכן אי-הגשת הבקשה ביטול פסק הדין במועדה. ההנחיות אליהן מפנה המבקש אינן רלוונטיות לשנת תש"ע ולפי הנוהל הרלוונטי יש לבצע ביטול באופן אקטיבי. כמו גם ההנחיות מתייחסות לסטודנט חדש בלבד.
בתשובה לתגובה מעלה המבקש כי הפער בין בקשותיו המקוריות לבקשותיו המתוקנות נוצר לאור כך שרק לאחרונה מונה לו עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. כמו כן, מאחר וטרם התקיים דיון ענייני בבקשותיו ומאחר וההליכים עוכבו ממילא, דיון בבקשותיו שלהלן לא יגרום כל נזק למשיבה. בניגוד לטענת המשיבה, המבקש מעולם לא חתם על טופס "הצהרת שכר לימוד" לשנת תש"ע. בנוסף המשיבה טוענת כי ההנחיות עליהן הסתמך אינן רלוונטיות אולם אינה מצרפת הנחיות אחרות סותרות. ההנחיות עליהן הסתמך הינן רלוונטיות גם לשנה נשוא התביעה דנן ואינן מבחינות בין סטודנט חדש לכלל הסטודנטים. לחלופין, מאחר וישנו הפרש של שנה מהמועד שבגינו נתבע למועד האחרון בו למד, יש לראות בו כסטודנט חדש.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מחדלי המבקש אינם בשל זלזול בבית המשפט. טענות המבקש באם תוכחנה עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה שכן מדובר בכישלון תמורה מלא.
כמו כן, אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר הגנה עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין אשר פסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. אולם לא כך המקרה דנן.
אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 18.02.13, תוך חיוב המבקש בתשלום הוצאות בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.
המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום בהתאם להליך של סדר דין מהיר.