אברהים ח'ורי סלאמה נ' אלודיע טורס בע"מ

כנגד הנתבעת הוגש לביצוע שיק על סך 10,000 ₪ , זמן פירעון 27.4.08. בתצהיר התומך בהתנגדות נטען ע"י מנהל הנתבעת דאז, מר חוסאם חמד כי השיק נמסר לאחד הספקים בשם אליאס שלופה אשר הלך לעולמו (להלן "המנוח") בעסקה לאספקת בטון וברזל לבניין. המנוח לא סיפק את הסחורה והתובעת ביטלה את השיק. עוד נטען כי התובע אינו אוחז כשורה בשיק ואיננו מחזיק בו בעד ערך וכי השיק הופקד בחשבון בנק בבנק לאומי סניף נצרת עילית על שם חורי פרידה, אשתו של התובע, אשר לא נתנה כל תמורה בעד השיק ואיננה אוחזת בו כשורה או מחזיקה בו בעד ערך. כן נטען כי השיק הוגש לביצוע בשיהוי רב ובחלוף תקופת ההתיישנות.

בדיון שהתקיים בפני העיד מנהל הנתבעת כי הוא זה שביצע את העסקה מול המנוח וכי לא קיבל כל תמורה בעדו. המנוח היה אמור לספק לנתבעת ברזל ובטון לבניין ולא עשה כן. הוא היה צריך להחזיר השיק לנתבעת אולם נפטר. כן העיד כי השיק הופקד מספר פעמים בבנק וכי בפעם הראשונה הוא חזר מחמת ביטול. הוא מסר כי העסקה סוכמה בכתב, אך אינו זוכר היכן ההסכם.

בסיכומים טען ב"כ הנתבעת כי השיק בוטל בהסכמת המנוח וכי לא התקבלה כל תמורה בעדו וכי התובע אינו מחזיק בו בעד ערך ואינו אחד משרשרת המסבים של השיק משום שהוא הופקד בחשבונה של רעייתו. כן טען לשיהוי בהגשת השיק לביצוע ולהתיישנות.

ב"כ התובע טען מנגד כי הנתבעת לא צירפה כל הסכם או אסמכתה התומכת בגרסתה וכי השיק חזר מהסיבה שהחשבון מוגבל ולא בשל הוראת ביטול כפי שטענה הנתבעת.

בהחלטה מיום 4.5.2015 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והצדדים הגישו תצהירי גילוי מסמכים ותצהירי עדות ראשית.

בתצהיר עדות ראשית מסר התובע כי הוא ואשתו מנהלים חשבון משותף, וכי השיק נמסר לו על ידי המנוח בעד תמורה שניתנה לו. את השיק הוא העביר לאשתו אשר מילאה את פרטיה על גבי השיק והפקידה אותו בחשבונם המשותף. כן מסר כי השיק חזר מהסיבה "חשבון מוגבל" ולא מהסיבה "ניתנה הוראת ביטול". את השיהוי בהגשת השיק לביצוע הוא נימק בכך שלאחר שהשיק לא כובד פנה אין ספור פעמים לנתבעת והמזכירה שעבדה אצלה הסבירה לו כי הנתבעת נמצאת בקשיים כלכליים והבטיחה לו כי החוב ישולם ברגע שהנתבעת תקבל כספים המגיעים לה מעיריית נצרת עילית. הוא מסר כי פנה למנוח אין ספור פעמים בדרישה לתשלום סכום השטר והוא הפנה אותו לנתבעת.

בתצהיר העדות הראשית של מנהל הנתבעת נמסר כי המנוח היה בקשרים עסקיים עם הנתבעת והיו ביניהם מספר עסקאות בתחום הבניין וכל השיקים שנמסרו למנוח כובדו מלבד השיק נשוא התביעה שנמסר למנוח ללא שם נפרע והסחורה עבורה הוא ניתן לא סופקה ולכן מנהל הנתבעת נתן הוראה לבנק לבטלו. המנוח הבטיח להשיב לו את השיק, אך נפטר בשנת 2012 בנסיבות טראגיות. כן ציין בניגוד לעדותו בפני כי לא היה בין הנתבעת למנוח הסכם בכתב אלא היו רק רישומים של שיקים. עוד מסר כי הנתבעת אינה מכירה את התובע או אשתו וכי הם אינם צד לעסקה, התובע אינו נפרע או מסב ואינו מחזיק בשיק כשורה היות וכשלון התמורה ארע לפני מועד פרעון השיק והתובע ידע על קשייו הכלכליים של המנוח. בנוסף טען כי התובע השתהה בהגשת השיק לביצוע ולנתבעת נגרם נזק ראייתי וכי התביעה התיישנה. מנהל הנתבעת הצהיר כי מבדיקה שערך בבנק לאומי סניף נצרת, בו הופקד השיק, עולה כי השיק חזר 4 פעמים, כאשר ב-3 ההפקדות הראשונות חזר בשל הוראת ביטול ובפעם הרביעית מאחר והחשבון מוגבל.

הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים והסכימו כי פסק הדין ינתן על סמך החומר המצוי בתיק לאחר שכל צד יסכם את טענותיו בכתב.

בסיכומיו טען התובע כי השטר סוחר לו כדין וכי הוא נהנה מחזקת המסירה, התמורה וחזקת האחיזה כשורה שלא עלה בידי הנתבע לסתור אותן. כן טען כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח קיומו של כשלון תמורה בעסקה בינה לבין המנוח, מדובר בטענה יפה כלפי צדדים קרובים לשטר. עוד טען כי קיבל השיק מהמנוח על חשבון חוב שהמנוח חייב לו שעמד בשנת 2008 על 27,000 ₪ בגינו מתנהל הליך משפטי בתיק מס' 38599-03-15. השיק הופקד בחשבון המשותף של התובע ואשתו וחזר בשל היות החשבון מוגבל. הוא ציין כי פנה לנתבעת מספר פעמים ומזכירה הסבירה לו כי הנתבעת נמצאת בקשיים כלכליים וכי בעת שיקבלו כספים מעיריית נצרת עילית ישלמו את סכם השיק. עם פטירת המנוח הוגש השיק לביצוע. כן טען כי השיק הופקד פעם אחת בלבד בבנק וחזר בשל היות החשבון מוגבל. פירוט מועדי ההפקדה שבכתב יד שצורף לתצהיר הנתבעת מוכחש ואינו יכול לשמש כראיה בבית המשפט. כן טען כי השיק הוגש לביצוע לפני תום תקופת ההתיישנות. וטענת הנתבעת כי כשלון התמורה חל לפני מועד פרעון השיק לא הוכחה. העובדה שהתובע אינו מופיע כאחד משרשרת המסבים בשטר אינה גורעת מזכותו לתבוע על פיו שהן הוא הופקד בחשבון המשותף שלו ושל אשתו.