תא"מ 22382-01-14 פלוס.א.2010 בע"מ נ' קוסטלס

1.התובעת שהיא חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות הגישה לביצוע שטר חוב עליו חתומה לכאורה הנתבעת כערבה. ההלוואה מושא שטר החוב ניתנה לכאורה לגב' סילבה דלמה.

בתצהיר התומך בהתנגדות טענה הנתבעת שלא חתמה על שטר החוב כלל - לא כערבה ולא כלווה.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

2.עיון בשטר החוב (צורף כנספח לבקשת הביצוע) מעלה כי חתימתה הלכאורית של הנתבעת מצוייה ב- 2 מקומות על גבי השטר: האחד, בחלק העליון של השטר, מתחת לסכום ההלוואה; השני, בחלק התחתון של השטר שם חתומים הערבים.

בדיון בפניי אישרה הנתבעת כי החתימה בחלק העליון של השטר היא חתימתה (עמ' 9, ש' 14) ושללה את חתימתה בחלק התחתון של השטר.

3.הנתבעת ביקשה לסמוך טענתה על חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד, ד"ר אדוה וינרמן (צורפה להתנגדות). לא ניתן לקבוע ממצאים שהם על בסיס אותה חוות דעת. ראשית יש שים לב כי בחוות הדעת מציינת המומחית שהחתימה בחלק העליון של שטר החוב אינה חתימה של הנתבעת והדבר מנוגד להודאת הנתבעת עצמה כאמור לעיל. זאת ועוד, אותו מסמך של המומחית קובע מסקנות מבלי להפנות לראיות או ממצאים ככל שהדבר נוגע לחתימה שבמחלוקת. המסקנה של המומחית כי סכום החוב נרשם בידי הגב' עזורי, ממילא אינו במחלוקת (עדות הגב' עזורי בעמ' 7, ש' 4), כך שאין באותה חוות דעת כדי לסייע להכריע במחלוקת שבפניי. עוד יש לשים לב שהמומחית לא מסתפקת בקביעה שלא מדובר בחתימת הנתבעת אלא קובעת כממצא פוזיטיבי וזאת מבלי לבחון כתבי יד של הגב' עזורי, כי היא זייפה את החתימות. עוד יש להעיר שדברי הסיכום בחוות הדעת אינם מסכמים את חוות הדעת אלא מנוסחים ככתב טענות במחלוקת העובדתית בין הצדדים בתיק. מכל האמור אין לייחס משקל לחוות הדעת שהוגשה.

4.מנגד הגישה התובעת חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, מר יצחק חגג. על-פי חוות דעתו קיימת סבירות גבוהה שמדובר בחתימתה של הנתבעת. הנתבעת בחרה שלא לחקור את המומחה על חוות דעתו. חוות הדעת תואמת למסקנות חוות דעתו של המומחה להשוואת כתבי יד, מר אמנון בצלאלי, שמונה מטעם בית המשפט (צורף לתיק ביום 20/9/15). הנתבעת בחרה שלא לבקש לחקור גם מומחה זה.

על-פי חוות דעתו של המומחה מר בצלאלי, קיימת זהות בתכונות הכתיבה – מבנה הכתב וקו הכתיבה – בין חתימת הערבה בשטר החוב לדוגמאות החתימה של הנתבעת שהועברו לבדיקה. על- פי חוות דעתו, מדובר בחתימות שנכתבו בצורה שוטפת ללא סימנים אופייניים לזיוף או חיקוי.

די לכאורה באמור כדי לקבוע שמדובר בחתימתה של הנתבעת.

5.ואולם, יש עוד להתייחס לנתונים האלה:

ראשית, לא הכחישה הנתבעת קשר ללווה הגב' דלמה. בהתאם לעדותה מדובר בחברה טובה של בת דודתה (עמ' 10, ש' 24). אני לא מוצא כסבירה גירסת הנתבעת שהגב' עזורי חיברה באופן אקראי דווקא בין התובעת לבין הגב' דלמה לצורך זיוף שטר החוב, מאחר שידעה שיש בין השתיים קשר כלשהו.

זאת ועוד, יש לשים לב שבהתאם לחוות דעת המומחית מטעם הנתבעת, הובא בפניה לצורך מתן חוות דעתה תצהיר מאת הגב' דלמה. מכאן שלצורך הגשת ההתנגדות בתיק היה קשר בין הנתבעת לבין הגב' דלמה. גם בעדות בפניי אישרה הנתבעת שיצרה קשר עם הגב' דלמה שאף התייצבה במשרדו של בא כוח הנתבעת (עמ' 9, ש' 27). למרות האמור לא הובאה הגב' דלמה לעדות מטעמה של הנתבעת כדי להעיד שלא לוותה הסכום מושא השטר או כי השיבה את מלוא הסכום ו/או כי הנתבעת לא היתה ערבה לאותו חוב. משלא הובאה הגב' דלמה לעדות, הרי שיש לזקוף הדבר לחובתה של הנתבעת.

הנתבעת אישרה בבית המשפט כי חתימתה האותנטית מופיעה בחלק העליון של השטר ליד סכום ההלוואה (עמ' 9, ש' 14). בהתאם להסבר שנתנה הגב' עזורי לווה חותם ליד הסכום וליד מקום חתימת עושה השטר; ערב חותם ליד הסכום וליד מקום חתימת הערב. הם אף ממלאים את הפרטים בעצמם בכתב ידם (עמ' 7, ש' 24).

בנסיבות אלה, משאין עוד מחלוקת שהנתבעת חתמה ליד סכום ההלוואה, הרי שאין הגיון שהגב' עזורי לא תבקש ממי שחתם ליד הסכום, לחתום בשנית באחד מהמקומות הנוספים בשטר – במקום המיועד לחתימתו של עושה השטר או במקום המיועד לחתימתו של הערב. ככל שהגב' עזורי מבקשת ליתן תוקף לאותו שטר חוב היא בוודאי לא תסתפק בחתימה של הנתבעת רק ליד סכום שטר החוב. יש גם בכך כדי לחזק המסקנה שבצד חתימתה של הנתבעת ליד סכום השטר התבקשה לחתום באחד המקומות הנוספים; ומשמדובר בהלוואה של הגב' דלמה והיא גם מי שחתומה כ"עושה שטר", הוחתמה הנתבעת בנוסף בחלק התחתון של השטר כערבה. הנתבעת לא שללה ההגיון האמור (עמ' 9, ש' 24).

מכל האמור במידת הראייה הנדרשת בהליך אזרחי, אני מוצא שהנתבעת התחייבה כלפי התובעת כערבה של הגב' דלמה בהקשר להלוואה מושא שטר החוב שבמחלוקת ואישור ערבותה ניתן בחתימתה על גבי שטר החוב – הן ליד סכום השטר והן בחלק התחתון של חתימת הערב.

6.משלא הובאה ראייה מטעם הנתבעת כי הגב' דלמה פרעה את חוב ההלוואה, יש מקום לחייב את הנתבעת כערבה לאותו חוב.