התובע, ראש העיר קרית גת, הגיש שתי תביעות בסדר דין מהיר כנגד הנתבע, עורך טור אישי במקומון המתפרסם בקרית גת, כל אחת מהן בתביעה לפיצוי בסך 75,000 ₪, בעילה של פרסום לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק אל"ה").
לבקשת התובע אוחד הדיון בשתי התביעות שהגיש.
מדובר בתביעות בסדר דין מהיר, ובהתאם להוראות סעיף 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 יהיה פסק הדין קצר ותמציתי.
כמתואר לעיל, הנתבע כותב טור אישי בעיתון מקומי בשם "המקומון", טור שכותרתו: "דוד אוחיון אוהב את קריית גת". המסגרת הטור האישי של הנתבע במקומון, פורסמו שתי כתבות שהן נשוא התובענות:
התביעה הראשונה נוגעת לטור שפורסם ביום 9.12.16, וזה נוסח הטור: "אפרים קישון, הסאטיריקן המדהים, כתב לפני שנים בטורו במעריב, על מלך רם ונישא ששלט ביד רמה, אבל בלית ברירה, פעם בחמש שנים נאלץ היה לרדת מכיסאו הרם, להוריד את בגדי המלך, ללבוש בגדי ליצן ולצאת לשעשע את המצביעים שלו, כדי שיצביעו בעבורו ויחזירו אותו לכסאו לעוד חמש שנים. למה נזכרתי בטור המדהים הזה של אפרים קישון, כי בכניסה לעיר גידרו את החורשה הקטנה והמוזנחת וכנראה שמתחילים לשפץ. עושה רושם שראש העיר שלנו אבירם דהרי (כדי שמחר לא אקבל תביעה או קובלנה או כל הליך משפטי אחר נגדי, אני מציין ברורות שדהרי לא מלך), הציץ בלוח השנה והבין שעוד שנה וחצי, אולי קצת יותר, יש בחירות, וצריך בלית ברירה לרדת מהכיסא ולהתחיל לשפץ כיכרות וגינות. אדוני ראש העיר, אם כבר אתה מתחיל להשקיע בשיפוצי בחירות, אולי אתה צריך להשקיע במדרכה בשדרות העצמאות, זו שמתחילה בביטוח הלאומי ומסתיימת בא.א. ירקות...".
התביעה השניה נוגעת לטור שפורסם ביום 17.3.17 וזה נוסח הטור: "מנהג הוא שכשיש ריח של בחירות באוויר נשלחים עובדי העירייה לפתוח כבישים להרוס מדרכות, בעיקר באזורים שסבלו שנים מהזנחה, ואז לאט לאט לתקן אותם, כדי שהריח של האספלט החדש יחזיק מעמד עד שתושבי אותו אזור ילכו לקלפי... ...ידוע הוא שכשהריח הזה של הקלפיות נישא באוויר ממהרת העירייה לפתוח כבישים ולהחליף מדרכות ברחובות שסבלו מהזנחה, ראה מקרה רחוב יהודה, שנים המדרכות והכביש במקום סבלו מבורות, הזנחה והתעלמות של הרשות המקומית. לפני זמן מה הגיעו העובדים, שברו את המדרכות השבורות והלכו. נשארו התושבים, רובם מבוגרים, עם הקושי של צעידה לאורך מדרכה שאיננה. אנחנו יודעים שהעובדים עוד ישובו. כמו שאמרתי, המטרה היא שכשתושבי רחוב יהודה יצעדו לקלפי, הם יוכלו להריח את הריח של המדרכות החדשות. זה טוב לכל עניין הקלפיות והבחירות..."
מדובר אפוא בשני טורים נפרדים, בהם פרסם הנתבע כי נעשות עבודות במקומות מוזנחים בהם ראוי לבצע עבודות. הביקורת בטורי הנתבע הוטחה בעיקרה על מועד הביצוע, כאשר נטען כי הקרבה למועד הבחירות השפיעה על מועד זה, וכי העבודות נעשו בקשר לבחירות.
התובע טען כי שני הפרסומים הללו מהווים פרסום לשון הרע, שכן מדובר בידיעות כוזבות אשר פורסמו במטרה לפגוע בשמו של התובע. לגבי הטור הראשון, נטען כי גידור החורשה בכניסה לעיר, נעשה כחלק ממיזם רחב ממדים, אשר איננו קשור כלל למועד הבחירות. לגבי הטור השני, נטען כי העבודות לא בוצעו בכלל על ידי העירייה, אלא על ידי משרד השיכון, ואין כל קשר למועד ביצוע העבודות למועד הבחירות.
גם אם הנתבע חלק בלשון רפה על הטענות העובדתיות בדבר השיקולים שהביאו לביצוע העבודות עתה, הרי שהמחלוקת המרכזית בין הצדדים נגעה לתחולתה של ההגנה הקבועה בסעיף 15 (4) לחוק אל"ה. בהתאם להגנה זו, במשפט אזרחי בגין לשון הרע, תהיה זו הגנה טובה, אם הנתבע עשה את הפרסום בתום לב, והפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי. הנתבע טען אפוא, כי מדובר רק בהבעת דעה על התנהגות התובע, ראש העיר, בעניין ציבורי, ואילו התובע טען, כי אין מדובר בדעה גרידא אלא בעובדה כוזבת.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.