רקע: הצדדים, ההליך
1.התובעת- עינת תעשיות מזון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, הינה חברה העוסקת בייצור ומכירה בין היתר של קרוטונים, תערובות, פירורי לחם ועוד.
הנתבעת- אי.פי.איי אינטרנשיונל בי.וי.בי.איי בע"מ, הינה חברה המאוגדת כדין בישראל. לטענת הנתבעת, היא משמשת כנציגת חברה אירופאית EPI BVBA International (להלן: "EPI"), המאוגדת בבלגיה ועוסקת באספקת מוצרי היגיינה ומזון לרשתות מזון באירופה.
2.הצדדים ניהלו מו"מ, בעקבותיו סוכם כי התובעת תמכור קרוטונים לסלט, אשר ימולאו בתוך אריזות מיוחדות אותן תייצר התובעת, לצורך מכירתן לרשת Carrefour בצרפת.הצדדים חלוקים בשאלה הבסיסית- מי הצדדים להסכם, הנתבעת או חברת EPI הבלגית.
לשם קיום ההסכם, התובעת התקשרה באופן מיוחד עם יצרן אריזה מטורקיה, כאשר עיצוב האריזה נעשה בהתאם לדרישות והנחיות הנתבעת. בפועל, האריזות שיוצרו לא עמדו בדרישות הנתבעת, באופן שהרקע על האריזה הינו אטום ובצבע לבן במקום רקע שקוף, המאפשר לראות את תכולת האריזה. הצדדים חלוקים בשאלה מי אחראי לטעות בייצור האריזה.
חרף הטעות בייצור האריזה, נעשה ניסיון לשווק את הקרוטונים באריזות כפי שיוצרו. כמות המוצרים שנמכרה בסופו של דבר היתה נמוכה מהצפוי ועל כן הופסקה. בידי התובעת נותרה כמות עודפת של אריזות, ללא שימוש. לטענת התובעת, נותר לנתבעת חוב שלא נפרע בסך של 9,192.55 אירו, מכאן התובענה ע"ס של 46,046 ₪.
3.מכיוון שההליך התנהל כסדר דין מהיר, הצדדים צירפו תצהיר לתמיכה בסעיפי כתבי הטענות. על כן, מקום בו יש התייחסות לעניינים הנזכרים בכתבי הטענות, יש לראותם כמו נטענו מפיו של המצהיר הרלוונטי.
מטעם התובעת הוגשו: תצהירו של מר דני גביש- מנהל הייצוא של הנתבעת, התומך בסעיפי כתב התביעה ובהמשך הגיש תצהיר נוסף, ותצהירה של הגב' נילי להב, גרפיקאית של התובעת.
מטעם הנתבעת הוגשו: תצהירה של הגב' אסטל באנסיי- העובדת אצל הנתבעת כמתאמת גרפיקה ואריזות, תצהירה של הגב' אסתל שקרון- העובדת אצל הנתבעת, כמנהלת מסחרית, תצהירו של מר אברהם יגל- בעל שליטה של הנתבעת ומשמש כדירקטור בחברה, ומסר תצהיר לתמיכה בכתב ההגנה ובהמשך תצהיר נוסף.
4.בדיון מיום 9.9.15 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, על פיה- מבלי שיהא בכך כדי לפגוע בכל טענות הצדדים או משום הודאה בטענות הצד השני, הם מוותרים על חקירות הצדדים ומבקשים כי ינתן פסק דין לאחר הגשת סיכומים בכתב. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.
דיון והכרעה
5.בתחילת שנת 2012 התקיים מו"מ בין התובעת לבין הנתבעת.
ביום 10.4.12 נכרת ההסכם לשיווק קרוטונים PRIMO GOURMET (להלן: "ההסכם"- ראו נספח א' לכתב התביעה), הצדדים חלוקים בשאלה מי הם הצדדים לו.
אין מחלוקת, כי לצורך קיום ההסכם, התקשרה התובעת במיוחד עם יצרן אריזה מטורקיה, כדי לייצר אריזות שהותאמו מראש לאריזות הנדרשות עבור הקרוטונים, ב-2 טעמים. ההזמנה הראשונית כללה כמות מינימום של אריזות מיוחדות בצורת גביעים הכוללות הדפסה מיוחדת (להלן: "האריזות" ו/או "הגביעים").
לאחר הגעת המשלוח הראשון של הגביעים, התברר כי הגביע אינו שקוף אלא אטום ובצבע לבן, באופן שלא ניתן לראות את תכולתו. הנתבעת טענה, כי לא ניתן לשווק גביע כזה באירופה. חלק מהגביעים סופקו בכל זאת לרשת קרפור בצרפת, אך בנימוק שכמות המכירות היתה נמוכה מהצפוי, המכירה הופסקה על ידה והיא סירבה לקבל את יתר מלאי הגביעים.
בידי התובעת נותרה כמות עודפת של אריזות עם שמה של הנתבעת, ללא שימוש, אשר התובעת לא קיבלה תשלום עבורה. בהתאם לחשבונית מס' 121600295 F מיום 16.12.12 נותר חוב בגין האריזות שיוצרו ונותרו בסך של 9,192.55 אירו (ר' פירוט בס' 10 לכתב התביעה וכן החשבונית נספח ג' לכתב התביעה).
הצדדים קיימו מו"מ בניסיון להקטין את הנזק, עלתה האפשרות לשווק את האריזות הנותרות לאחר מילוי בקרוטונים למגזר החרדי באירופה, אולם המו"מ לא צלח.
6.הנתבעת, בס' 15 לסיכומיה העלתה טענה מקדמית, כי בסיכומי התובעת נכללו טענות עובדתיות חדשות וכי נזכר תצהירה של הגב' נילי להב שלכאורה לא הוגש לתיק בית המשפט. עיון בתיק בית המשפט מעלה כי נפלה שגגה בידי הנתבעת. שכן- כל הטענות העובדתיות בשלהן טוענת הנתבעת להרחבת חזית, הועלו בכתב התשובה ופורטו במסגרת תצהירי התשובה של התובעת. בנוסף- ביום 6.4.14 הגישה התובעת בקשה להגשת תצהירי תשובה, לאחר שהוגש כתב ההגנה של הנתבעת. בהחלטת בית המשפט מיום 27.4.14 נקבע בין היתר כדלקמן: "... ניתן היתר להגשת תצהיריה הנוספים של התובעת, שהוגשו ביום 6/4/14 והם יסרקו גם לתיקית תצהירים. הנתבעת רשאית להגיש תצהירים משלימים עד ליום 18/5/14". במסגרת התצהירים שצורפו, הוגשו תצהירה של הגב' נילי להב ותצהירו של מר דני גביש. הטענה להרחבת חזית נדחית איפוא.