תא"מ 21766-12-13 בית בלב בע"מ נ' הלמרייך ואח'

לפניי תביעה כספית לתשלום דמי אשפוז במחלקה סיעודית אצל התובעת והוצאות נלוות, חיובים שנוצרו טרם פטירתו של המנוח, סבם של הנתבעים.

א.תמצית טענות התובעת –

מר ליאופולד שטיין, ז"ל, התגורר בדיור המוגן של התובעת ולאחר מכן המשיך והתאשפז במוסד הסיעודי של התובעת בין השנים 2005-2011, אז נפטר. לשיטת התובעת נותרה יתרת חוב לתשלום בגין חודשי האשפוז האחרונים של המנוח ובגין הוצאות נוספות, כמפורט בחשבוניות המצורפות לתביעה.

לשיטתה, המנוח חתם על הסכם שכירות ביום 21/9/05. ביום 5/11/08 נחתם הסכם אשפוז סיעודי, בנוסף, אשר מפנה לעיקר ההוראות שבהסכם השכירות. הנתבעים חתמו כערבים להתחייבויות המנוח על פי ההסכמים, והנתבע 1 הוא, בנוסף, אחד היורשים של המנוח על פי צו ירושה.

הואיל והחל מחודש אפריל 2011 לא שולמו דמי האשפוז וההוצאות, נערכו פניות למנוח ולערבים שלא זכו למענה. ביום 3/6/11 נפטר המנוח, ונערכה פניה נוספת לערבים שלא זכתה אף היא למענה.

עד ליום הגשת התביעה לא הוסדר החוב הקצוב על ידי הערבים והיורשים, על אף פניות בעניין ומכאן התביעה.

במסגרת כתב התשובה שהגישה התובעת, בשלב שלאחר בקשת הרשות להתגונן והתאמת כתבי בי-הדין לסדר דין מהיר, טענה זו כי במועד עריכת הצעת המחיר היה הנתבע 1 נוכח אף הוא, כי הצעת המחיר נמסרה למנוח, כי ההצעה המתייחסת להנחה עתידית בשיעור דמי האשפוז ניתנה בהתייחס לשניים מבין שלושת המסלולים המוצעים שם (פקדון ודמי הסכמה בלבד – בהם מקבלת התובעת שתלום בסכום נכבד מראש), וכי הדברים הובהרו אף בעל פה ועל כן לא בא זכרה של הנחה זו בעת בחר המנוח במסלול של שכירות, בהסכם שנחתם, ובהבהרות להסכם אותן ביקש המנוח.

ב.תמצית טענות הנתבעים –

כל התשלומים שולמו במועדם עד חודש לפני פטירת המנוח.

בבדיקת המסמכים של המנוח נתגלתה "הצעת מחיר" מיום 13/9/15, חתומה על ידי נציגת התובעת, ולפיה יהיה המנוח זכאי ל- 15% הנחה באשפוז סיעודי בעת מעבר מדיור מוגן. בגין הצעה זו הסכים המנוח לחתום על הסכם מול התובעת ולהשתכן בדיור המוגן.

כ-8 ימים לאחר מכן נחתם ההסכם, נספח ב' לתביעה, בשעה שמצבו הבריאותי של המנוח (שהיה אז בן 90 שנה), של רעייתו ושל בתו – אם הנתבעים – מתדרדר והולך.

בהסכם נשמטה ההערה המתבקשת בנוגע להנחה, ומדובר בהטעיה, בעושק ובניצול מצוקתו של הקשיש בהשמטת הזכות הנזכרת, בניגוד להסכמות ברורות שנערכו בין הצדדים כמפורט בהצעת המחיר המחייבת.

לאחר פטירת המנוח נערכו פניות מצד הנתבעים אל התובעת, לרבות באמצעות הנציגה החתומה על טופס הצעת המחיר ובאמצעות מכתבים ופגישה עימה ועם מנהל התובעת, במהלכה ובמסגרתם העלו הנתבעים את טענתם לתשלום עודף בסך של 1,831 ₪ לחודש (אותם 15%), ובסה"כ בסך של 56,978 ₪ לכל תקופת האשפוז, והנתבעים הציעו לקזז את החוב כלפיהם בגין התשלום העודף עם תשלום חודשים אפריל-יוני 2011 והוצאות תקופה זו, לצרכי פשרה.

עובדות אלו הועלמו מכתב התביעה, ולא נזכרו בו, תוך שהתובעת מציגה את הנתבעים כמי שמסיבות השמורות עימם בחרו שלא לשלם עבור החודשיים האחרונים ולא הגיבו למכתבי ההתראה, אך לא כך הדבר.

ג.ההסכמה הדיונית – 

במעמד הישיבה המקדמית שהתקיימה כאן הוספו טענות מפי הנתבע ולפיהן המסמך המקורי שנמצא על ידו במסמכי הסב מכיל סימונים בלורד מדגיש, שבוצעו על ידי אשת השיווק של התובעת. כן אישר הלה כי נכח במועד עריכת מסמך זה וכי הגיע אף במועד החתימה על הסכם השכירות, אך הגיע בסוף הישיבה ולאחר שסבו, המנוח, חתם זה מכבר על ההסכם. לשיטתו הסב נועץ בו בכל דבר ועניין ובאותה תקופה ליווה את סבו בכל נושא.