תא"מ 1991-06-15 מורגן קפיטל (ישראל) בע"מ נ' פז חברת נפט בעמ

1.רכב של התובעת תודלק בתחנת דלק של הנתבעת בבאר שבע (להלן: תחנת הדלק) ביום 26/12/14 בשעה 9:30 בבוקר.

לטענת התובעת כשעה וחצי לאחר מכן ליד נתניה נתגלתה תקלה במנוע הרכב, והרכב הושבת. לטענת התובעת בדיקת המוסך בגיבוי בדיקת מעבדה לבדיקת איכות הסולר העלתה כי הסולר שברכב היה מהול בבנזין באופן שגרם לנזק למערכת הסולר של הרכב ולמנוע.

בנסיבות אלה הגישה התובעת תביעתה נגד הנתבעת לפיצוי בגין נזקי הרכב.

לטענת התובעת אירוע הנזק מתיישב עם המסקנה שהסולר שמולא בתחנת הדלק באותו בוקר היה מהול בבנזין באופן שגרם לנזק לרכב ומכאן אחריות של הנתבעת לנזק.

2.מנגד טענה הנתבעת כי לא הוכחה התביעה ובכלל זה לא הוכח קשר סיבתי בין התדלוק לנזק. עוד טענה שנגרם לה נזק ראייתי.

טענות נוספות של הצדדים יפורטו בהמשך, ככל שיידרש.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.בהתאם לסרטון שצולם מתוך מצלמות האבטחה של תחנת הדלק (עמ' 2, ש' 25), בה נראה מר אפנג'ר מתדלק רכב מסחרי מסוג מרצדס בשעה 9:30 אני מוצא כי התובעת הוכיחה תדלוק הרכב הנדון במועד האירוע. אכן מספר הרכב המופיע על החשבונית אינו תואם למספר הרכב שניזוק בגינו הוגשה התביעה. לעניין זה יש לקבל הסברו של מר אפנג'ר שנהג ברכב שטעה ברישום מספר הרישוי של הרכב במכונת התידלוק, באשר רשם את מספר הרכב הקודם שהיה ברשותו וכי הרכב הנדון היה באותה עת רכב זמני עד להגעת רכב חדש שהוזמן עבורו. יש לקבל את הגירסה כסבירה.

ממילא אין מחלוקת שהרכב שתודלק הוא הרכב שנתקע ליד נתניה ונגרר למוסך.

4.למרות האמור מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח תביעה.

אבהיר המסקנה.

4.1.האירוע הנדון קרה ביום שישי 26/12/14. הרכב הובא למוסך ביום ראשון 28/12/14. למרות האמור נבדק הרכב בידי שמאי רק ביום 31/12/14 ונלקחה דגימת סולר למעבדה רק ביום 6/1/15. לא הובהר פער הזמנים בין המועד בו הובא הרכב למוסך (28/12/14) לבין המועד בו נשלחה דגימת הסולר לבדיקת מעבדה – 9 ימים לאחר שהגיע הרכב למוסך ו- 6 ימים לאחר בדיקת השמאי.

4.2.עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובעת מעלה כי זה הסתמך על ממצאי בדיקת מעבדת איזוטופ, מעבדה לכימיה שבדקה את איכות הסולר ולפיה קבע כי הסולר שהיה ברכב היה מהול בבנזין. יושם לב שהשמאי העיד כי מלכתחילה הגיע לבדוק את הרכב לאחר שמי מהמוסך אמר לו שככל הנראה יש בנזין בסולר (עמ' 6, ש' 6). לא מן הנמנע כי בדיקת השמאי את הרכב היתה מתוך אותה הנחת מוצא מבלי לבדוק אפשרות אחרת לתקלה שנתגלתה.

4.3.השמאי העיד כי אינו מהנדס חומרים (עמ' 6, ש' 4). עיון בדו"ח המעבדה מעלה כי זו אינה כוללת מסקנות ו/או סיכום של הממצאים ומשמעותם. זאת ועוד, גם לא הובא כל מומחה שיש בידיעתו לפרש את הממצאים בדו"ח המעבדה. עיון בהם למי שאינו בקיא בתחום אינו מעלה דבר. ממילא לא נמצא הדבר בידיעה שיפוטית. לא הובהר לדוגמה אם מתוך דוח המעבדה עולה כי קיימת כמות בנזין משמעותית או שמא כמות בנזין זניחה.