תא"מ
בית משפט השלום עכו
|
19237-07-14
26/07/2016
|
בפני הרשמת:
1. הבכירה 2. ודאד יונס
|
- נגד - |
מבקשים:
1. עומר מחאמיד 2. אלג'אמעה לדיאלוג בין תרבויות לימודים 3. פרסום ומחקרי
|
משיבה:
ג'יהאן פרהוד
|
החלטה |
לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 18.12.2014 נגד המבקשים בהעדר הגנה. על פי הנטען, המבקשים לא קיבלו את כתב התביעה ולא ידעו על קיומה. באישור המסירה צויין כי כתב התביעה נמסר לבנו של מבקש מס' 1 בשם עומר ביום 10.9.2014 כאשר הבן עומר שוהה בחו"ל מאז 30.8.2014. כן נטען כי האזהרה לא הומצאה למבקשים כדין וכי מקבל המסירה, בנו של מבקש מס' 1 בשם עלאא מכחיש כי חתם על אישור מסירת האזהרה לידיו וכי פגש את המוסר. למבקשים נודע על תיק ההוצל"פ לאחר עיון ברשימת התיקים הארצית שעל שמם. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי המבקשים עמדו בהתחייבות שלהם בהסכם עם המשיבה ועזרו לה לקבל מלגת לימודים ברוסיה, אך היא זאת שסירבה לקיים את דרישות האוניברסיטה ברוסיה ולא נסעה לרוסיה לתקופה הדרושה.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי היא הוגשה באיחור. למבקשים נודע על פסק הדין עם פתיחת תיק ההוצל"פ. המסמכים עליהם מסתמך מבקש מס' 2 בטענה כי בנו מוחמד שהה בחו"ל אינם חתומים על ידי משטרת הגבולות. למבקשים נודע על תיק ההוצל"פ בשל ההליכים שננקטו נגדם במסגרתו. כן טענה כי, המבקשים לא הצליחו להראות סיכוי להצלחתם במשפט ולפיכך יש לדחות את בקשתם תוך חיובם בהוצאות.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מחליטה כדלקמן:
בבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני סוגים של שיקולים: האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש, והשני סיכויי ההצלחה של הגנתו או תביעתו, לפי העניין של מבקש הביטול. ככלל שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, נפסק בעבר כי במקרים שבהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו)
בע"א 2503/11 עזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל, פורסם בנבו. נפסק כי ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת לתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. כמובן שיש מקום לבדוק את סיכויי התביעה או ההגנה. בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פורסם בנבו, נפסק כי כאשר ניתן פס"ד בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין הרי שיבדוק ביהמ"ש בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה-אם יבוטל פסק הדין? (2) מהי הסיבה אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.
אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט ייעתר לו , רק אם ישוכנע, שאחרת יגרם עיוות דין בולט.
אולם אם מסתבר, כי אי הופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית משפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן.
במקרה שבפני, טענת המבקשים כי הבן מוחמד שקיבל את כתב התביעה שהה באותה עת בחו"ל נסמכת על מסמכים מושחרים, אינם קריאים ולא ניתן ללמוד מהם על תקופת שהותו של הבן בחו"ל. המבקשים אף נמנעו מלצרף לבקשה דו"ח כניסות ויציאות ממשרד הפנים המעיד על מועד שהותו של הבן בחו"ל. האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה לבנו הנוסף של מבקש מס' 1 בשם עלאא. מבקש מס' 1 מאשר כי יש לו בן בשם עלאא אך הכחיש כי הבן קיבל את האזהרה. בתצהיר של הבן נאמר כי הוא לא פגש במוסר, ולכן תמוה כיצד המוסר ידע לנחש את שמו של בנו של מבקש מס' 1. לכך לא ניתן כל הסבר בבקשה. בנוסף מעיון בתיק עולה כי פסק הדין נשלח לנתבעים בדואר רשום אך דבר הדואר לא נדרש על ידם. ונגד המבקשים ננקטו עיקולים במסגרת תיק ההוצל"פ עוד בחודש 10/2015. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 17.3.2015 ללא בקשה להארכת מועד להגשתה. המבקשים גם לא ציינו בבקשה הסיבה בגללה לא הגישו כתב ההגנה במועד.
יחד עם זאת, בהסכם בין הצדדים התחייבה מבקשת מס' 2 לרשום את המשיבה ללימודים לתואר שלישי באוניברסיטת מוסקו ובנוסף להתשדל להשיג מלגת לימודים עבור המשיבה. בהסכם אין התחייבות כי המשיבה "תתקבל" ללימודים באוניברסיטה. מההתכתבות במייל שהוחלפה בין הצדדים המצורפת לכתב התביעה עולה לכאורה כי המבקשת מס' 2 פעלה לרישום המשיבה ללימודים מתקדמים ברוסיה.
לאור האמור ועל מנת לא לנעול את שערי ביהמ"ש בפני המבקשים חרף האיחור בהגשת הבקשה עליו ניתן לכפר בפסיקת הוצאות. אני מורה כי בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה על סך של 2,000 ₪ וכן הפקדת ערבון על סך של 4,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום, יבוטל פסק הדין מיום 18.12.2014.
המבקשים יעתרו בבקשה מתאימה לאחר ביצוע ההפקדה.
ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.