תא"מ 17770-12-15 מדינת ישראל נ' אברבך ואח'

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לניידת משטרה של התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.3.15. 

1. עביד אדהם (להלן: "השוטר"), שנהג בניידת, מסר בעדותו כי נסע בנתיב השמאלי. רכב שבו נהג נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") סטה מהנתיב הימני שבו נסע לנתיב השמאלי, שכן רכב שהיה לפניו הפריע לו בנתיב. כתוצאה מהסטיה פגע רכב הנתבע בניידת.

2. הנתבע מסר בעדותו כי נסע בנתיב השמאלי הואיל והנתיב הימני היה חסום בגלל רכב שחנה בו. הוא התכוון לפנות ימינה לחניה לאחר שיחלוף על פני הרכב החונה. הוא האט ונצמד לחלק הימני של הנתיב השמאלי. הרכב החונה החל בנסיעה, ולכן האט עוד יותר. בשלב זה פגעה בו הניידת מאחור. הנתבע ציין כי הבחין ברכב החונה ועבר לנתיב השמאלי עשרות מטרים לפני מקום התאונה.

3. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה ועיינתי בראיות שהוגשו, נחה דעתי כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, ולכן דין התביעה להידחות. בגרסת השוטר סתירות: בתצהיר ובהודעה במשטרה מסר השוטר שהנתבע נסע באמצע הכביש. גם בחקירתו הנגדית ציין כי ראה את רכב הנתבע לראשונה כשהוא נוסע באמצע הכביש. ואולם בהמשך החקירה הנגדית ציין כי ראה את רכב הנתבע סוטה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי. ההסבר שנתן לסתירה זו הוא חוסר שליטה בשפה העברית. דא עקא כי העד מילא טופס הודעה בעברית, ואף העיד בפניי בעברית, והתרשמתי כי הוא מבין היטב את הדברים, והעברית שבפיו שוטפת. מדובר בעניין מהותי, שכן אם הבחין ברכב הנתבע נוסע במרכז הכביש לא יכול היה לעקוף אותו, והיה עליו לשמור ממנו מרחק.

4. אוסיף כי גם מיקום הנזקים בכלי הרכב מתיישב עם גרסת הנתבע ולא עם גרסת השוטר.

5. לפיכך אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה המוטל עליה, ודין התביעה להידחות.

6. אשר על כן אני דוחה את התביעה.

7. התובעת תשלם לנתבעים הוצאותיהם בתביעה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8. זכות ערעור כחוק.