תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
16084-11-16
07/03/2017
|
בפני השופטת:
טל תדמור-זמיר
|
| - נגד - |
תובעת:
ש. א. אנטקוביץ השקעות בע"מ
|
נתבעת:
מאפית אריאל בע"מ
|
| החלטה |
עניינה של בקשה זו הינה בקשת הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "מאפיית אריאל") להורות לתובעת להמציא לידיה את כל החשבוניות אותן שלחה לזכיינים במשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים.
לטענת הנתבעת סוכם בינה לבין התובעת כי התובעת תספק לזכיינים של מאפיית אריאל סחורה תמורת מחיר גבוה ב-15% מהמחיר שהתבקשה מאפיית אריאל בעצמה, ותחזיר למאפיה את ההפרש בין שני המחירים. מאפיית אריאל טוענת כי התובעת לא עמדה בהסכם, לא החזירה לה את הפרשי המחירים האמורים והיא זקוקה לחשבוניות שנשלחו לזכיינים, כדי להוכיח את הסכום שעל התובעת לשלם לה ולקזז אותו מתביעתה של התובעת כלפיה. הנתבעת צירפה לבקשה אסופת חשבוניות ששלחה התובעת לחלק מהזכיינים, אולם טוענת שאינה יכולה להשיג את כלל החשבוניות, שכן הזכיינים הם גוף עצמאי, המנותק ממנה.
התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מעולם לא הוסכם שהיא תזכה את מאפיית אריאל בהפרש המחירים בשיעור של 15% ולמעשה מאפיית אריאל כלל לא היתה זכאית לקבל אחוזים מסך התמורה אשר שולמה לתובעת כנגד רכישות מוצרי מזון על ידי הזכיינים, שכן ההתקשרות של התובעת מולם היתה ישירה, ללא כל קשר לנתבעת. כן נטען כי אסופת החשבוניות אשר צורפו לבקשה מלמדת כי לנתבעת קשר עם זכייניה ובאפשרותה לקבל מהם את מלוא החשבוניות. התובעת ביקשה להדגיש כי בינה לבין הנתבעת לא סוכם דבר לעניין החזרים כנטען ולכן אין נפקות להצגת חשבוניות נוספות.
בדיון מיום 26.2.17 טען ב"כ הנתבעת כי הסכם הסחר הינו הסכם בעל פה וניתן להוכיחו באמצעות מסמכים חשבונאיים. כן הבהיר כי תקופת ההתקשרות בין הצדדים נמשכה 8 חודשים. כן חזר על טענתו לפיה אין באפשרותו לפנות לזכיינים, שכן מדובר בחברות עצמאיות המנהלות ספרים בנפרד והנתבעת אינה מעוניינת שהם ידעו אודות הסכמי הסחר שיש להם על מוצרים.
ב"כ התובעת עמד על דחיית הבקשה, בהזכירו כי עסקינן בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר וטענות הקיזוז עלו לראשונה בכתב ההגנה. כן טען כי רק בשלושה סניפים מתוך כ-30 התובעת מבצעת אספקה ישירה והמחיר הגבוה יותר נובע מעלויות אספקה ושינוע.
דיון
הלכה היא כי מטרתו של הליך הגילוי והעיון הינה מתן אפשרות לדיון יעיל לצורך חשיפת האמת ולכן נקודת המוצא היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת. המבחן הוא מידת הרלבנטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת ומאחר וביסוד ההליך השיפוטי עומדת, כאמור, חשיפת האמת, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו לעניין זה רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08); (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ 25.12.07)).
אך לפני יומיים, ברע"א 1625/17 פלוני נ' מדינת ישראל (5.3.17) (להלן: "עניין פלוני"), חזר כב' השופט עמית על ההלכה וקבע:
"ככלל, דרישת הרלוונטיות פורשה בפסיקה בהרחבה, ודי אם קיים יסוד סביר להניח שהמסמכים עשויים להיות רלוונטיים להליך המשפטי (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (15.10.2008). ייתכנו מצבים בהם התובע אינו יודע אילו מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד יקדמו את עניינו, ולא כל בקשת גילוי מהווה 'מסע דיג' אסור. כפי שנזדמן לי לציין, "דיג במים הטריטוריאליים של התביעה מותר, אך לא דיג בים של התובע" (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 251 (2007) והאסמכתאות המובאות שם), והדברים יפים לענייננו בשינויים המחויבים".