איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מלון דיויד אינטרקונטיננטל ואח'

תביעה שיסודה בנזק שנגרם לרכב התובעת 2, המבוטח ע"י התובעת 1 (הרכב).

לפי הטענה, הרכב ניזוק מספה שהייתה מונחת באזור בריכת מלון הנתבעת 1 בת"א, התעופפה באוויר עקב הרוחות העזות והסערה שחלה באותו מועד, ונחתה על הרכב תוך שגרמה לו נזקים.

הנתבעת מכחישה כל אחריות או קשר לאירוע הנטען ואף חולקת על עצם קיומו.

אין חולק, כי מייד לאחר האירוע נכנסה התובעת 2 לחניון של המלון וניגשה לקצין הביטחון שהיה שם. לטענת הנתבעת, קציני הביטחון של המלון בדקו את הטענות בצורה יסודית, לרבות סיור באזור האירוע ולא נמצא ברחוב כל רהיט. יתר על כן, אין כל אינדיקציה לחוסר ברהיטים בבריכת המלון או בכל מקום אחר במלון. המלון עובד לפי סקיצה קבועה של סידור הרהיטים ואין רהיטים חסרים. זאת ועוד: תחילה טענה התובעת 2 כי עפה על רכבה מיטת בריכה, אך בהמשך שינתה גרסתה וטענה שמדובר בספה. זאת לאחר שהתברר בסיור במקום שערכה התובעת יום למחרת, כי המיטות קשורות. הספות היו מקובצות במרפסת, שהיא במיקום אחר שאיננו תואם את גרסתה ביחס למקום התאונה (מדובר במרפסת-דק של הלובי בר ולא בבריכה). לאחר שהתובעת 2 ראתה שהמיטות קשורות, שינתה טעמה וטענה כי הספה עפה על הרכב סמוך לכיכר ולא בתחילת רחוב יוסף לוי, כפי שטענה בתחילה. עוד מוסיפה הנתבעת, כי הטענה שספה כזו יכול שתעוף ברוח מהמרפסת לרכב איננה סבירה וממילא לא הובאו ראיות כלשהן לעניין עוצמתה של הסערה ויכולתה להעיף באוויר את הספה.

התובעות הגישו לעיוני תמונה שצילמה התובעת 2, בסיור הנזכר שערכה במלון יום לאחר האירוע, שבה נראות הספות כשהן מקובצות במרפסת וכן, צילום הנזק לרכב.

שמעתי את עדות התובעת 2 וכן שני עדים מטעם הנתבעת: קב"ט, אחראי המשמרת הרלבנטית, שבא בדברים עם התובעת ורשם את תלונתה מייד לאחר האירוע, כשהתובעת נכנסה עם הרכב לחניון כאמור וכן, סייר עמה במלון יום למחרת; וקצין הבטחון של המלון.

לאחר ששמעתי את העדים ואת טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש לתיק, אני דוחה את התביעה מחמת שלא עלה בידי התובעות להוכיח גרסתה שלפיה רכבה נפגע מספה או מכל חפץ אחר שעף מחצרי המלון במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי.

האמנתי לתובעת 2 כי רכבה נפגע מחפץ כלשהו שעף ונחת על מכסה המנוע בעת נסיעתה. תמונות הנזק במכסה המנוע מתיישבות עם מכה שקיבל הרכב מחפץ שעף אל עבר הרכב כגרסתה. יחד עם זאת, כאמור, לא הוכח שמדובר ברהיט או חפץ אחר שיצא ממקרקעי המלון. התובעת 2 לא ראתה שהרהיט (או חפץ אחר) הגיעו מהמלון, אלא רק משערת שזהו המקור ואין כל עדות או ראיה אחרת שמדובר בחפץ שהגיע ממקרקעי המלון דווקא. לא מן הנמנע כי מדובר בחפץ שהיה מונח באזור והתעופף לעבר מכסה המנוע, ולאו דווקא מלמעלה ממרפסת המלון או ממקרקעי המלון. הטענה שמדובר בספה מאלה שקובצו במרפסת המלון כנראה בתמונה - נסתרת מן הראיות. ההטבעה על מכסה המנוע של הרכב נראית כמעין שני משולשים שהוטבעו ע"י פינות הרהיט או החפץ שפגע ברכב. הספה שצולמה במרפסת המלון נראית בתמונה הנזכרת גם כשהיא הפוכה והקונסטרוקציה שלה גלויה וברורה. הקונסטרוקציה אינה מתיישבת עם הטבעת המשולשים כאמור. היא יכולה להטביע צורה של ריבוע. לספה קונסטרוקציית ברזל (או חומר דומה אחר) שבפינותיה רגל מרובעת בולטת, שבמרכזה עיגול. רגל זו בולטת מיתרת הקונסטרוקציה של הספה וממסגרת הספה ועל כן, אין זה סביר שלא תטביע חותמה על מכסה הרכב אילו הספה עפה ופגעה בו, כטענת התובעת 2. למען הסדר הטוב אציין, כי ההטבעה על מכסה הרכב וודאי אינה תואמת את צד הספה השני, שעליו יושבים (ואף לא נטען שכך).

סוף דבר, התביעה נדחית.

התובעות, יחד לחוד, באמצעות התובעת 1, תשלמנה לנתבעים הוצאות בסך של 2,500 ₪.