תמצית העובדות וטענות הצדדים
1.תביעה זו החלה כתביעה שטרית, בנוגע לשיק על סך של 5,350 ₪ שניתן לתובעת כחלק מתמורה לביצוע עבודות תיקון לטרקטור של הנתבעת.
גישת התובעת בתובענה זו היא כי ביצעה תיקון חלקי בלבד של טרקטור, בהתאם לבקשת ודרישת הלקוח ובניגוד להמלצת המוסך, שכן הלקוח לא רצה להשקיע בתיקון היקר הנדרש. לפיכך, על הלקוח לשלם עבור התיקון שנעשה, גם אם לאחר תקופה קצרה, חזר והתקלקל הטרקטור והיה צורך לבצע את התיקון המלא והיקר.
מנגד, טוענת הנתבעת כי ביקשה לתקן את הטרקטור, המוסך שהוא בעל הידע בחר איזה תיקון לבצע, ומאחר שהתקלה חזרה בשנית לאחר אותו תיקון, משמע שלמעשה, התיקון הוא בבחינת "לא נעשה דבר" ועל כן היא פטורה מתשלום עבור אותו תיקון.
2. מנהל התובעת (להלן: בעל המוסך) טען כי הטרטור הובא למוסך, ואובחנו בו מספר שברים בחלקו הקדמי המחזיק את המנוע, וכי הובהר למנהל הנתבעת שלא ניתן לתקן את השברים אלא נדרש להחליף את החלק השבור. בעל המוסך הבהיר שהסביר שללא החלפת המנוע, לא ניתן יהיה לעשות שימוש בטרקטור, אך מנהל הנתבעת התעקש שיבוצע תיקון כך שהטרקטור ייראה שלם חיצונית, אף ללא שניתן יהיה להשתמש בו.
מנהל המוסך ציין כי כבר במועד זה הבהיר שבמקרה של תיקון חלקי בלבד, לא תינתן אחריות לעבודה שתבוצע, וכי מנהל הנתבעת אישר תנאי זה ופעל לקחת את המנוע לביצוע הלחמה, שלא באמצעות התובעת, והמנוע הוחזר לתובעת לצורך הרכבתו חזרה. עדותו של בעל המוסך נתמכה בעדות נוספת מטעם התובעת.
3. מנהל הנתבעת (להלן: הלקוח) טען כי ביקש את תיקון הטרקטור, והובטח לו על ידי בעל המוסך כי הדבר ייעשה, וכי לאחר ביצוע התיקון לקח את הטרקטור חזרה באמצעות גרר, וכאשר ניסה לעשות בו שימוש, התפרק חלקו הקדמי – בו בוצע התיקון – זמן קצר לאחר שהוחזר הטרקטור, ובעת שנעשה ניסיון להעמיס חול על כף הטרקטור.
הלקוח טען כי בשל התקלה החוזרת הושבת הטרקטור והוא נדרש לשלם עבור התיקון פעם נוספת, במוסך אחר, מאחר שהתובעת סירבה לתקן את הטרקטור בשנית.
המסגרת המשפטית
4.הואיל ומדובר בתביעה שטרית, חלה חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] הקובעת כי: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך." מאחר שהנתבע טוען כי לא ניתן ערך עבור השטר נושא התביעה, מוטל עליו הנטל לסתור את החזקה האמורה.
5.ההלכה הפסוקה והספרות מבחינות בין כישלון תמורה מלא לבין כישלון תמורה חלקי, ובין כישלון תמורה חלקי קצוב לבין כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וכידוע – בעוד שכישלון תמורה מלא וכישלון תמורה חלקי קצוב משמשים טענת הגנה טובה נגד תביעה שטרית, הרי שכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים.
6.לעניין כשלון תמורה מלא נקבע בע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ. די מטל א.ג., פ"ד מה (5) 850 [1991], בעמ' 853-855:
"6. ... כזכור, סופקה הסחורה למערערת. טענתה של המערערת הינה, שהסחורה שסופקה היא כה שונה מזו שהוזמנה, עד שאין היא יכולה לעשות בה כל שימוש, ולכן כישלון התמורה הוא מלא... המערערת הרי אינה מכחישה שהסחורה סופקה לה, ותלונתה היא לגבי טיבה. לא נראה לי, שהתהווה כאן מצב של כישלון תמורה מלא. תמורה מסוימת ישנה, אף אם לטענת המערערת אין לה שימוש סחורה, שכן לא נטען ולא הוכח, שלא יכלה לנסות ולמכור סחורה זו לגורם אחר.
7. מכאן לטענתה של המערערת בדבר כישלון תמורה חלקי...
8. המערערת טוענת, שכישלון התמורה החלקי במקרה דנן מתבטא בסכום קצוב. אין כיכולתי לקבל טענה זו. השופט גורן קבע, כי אף בהנחה שטענות המערערת לעניין אי-התאמת הסחורה נכונות, הרי המערערת לא הביאה ראיות לעניין שווי הסחורה שסופקה בפועל, כדי שיהיה ניתן לחשב את ההפרש בין ערך הסחורה שסופקה לבין ערכה של זו שהייתה צריכה להיות מסופקת. בצדק דחה השופט את גירסתה של המערערת, ששווי הסחורה שסופקה הוא אפס, משום שאין לה, לטענתה, שימוש בו.
9. ... לדעתי, אין לקבל את עמדת המערערת, שהעובדה שקנתה סחורה חדשה מעידה שנגרם לה נזק, ושהסכום ששולם בעבור אותה סחורה משקף את גובה הנזק. ..."
מכאן אנו למדים כי כישלון תמורה מלא מהווה טענת הגנה טובה נגד שטר, לרבות בין צדדים סמוכים במקרים הבאים: (א) אם מוכר סחורה אינו מספק כלל את הסחורה שהבטיח; או (ב) כאשר המוכר מספק חלק מהסחורה המובטחת או סחורה שאינה מתאימה למקובל או למוסכם בין הצדדים, והרוכש מודיע על ביטול החוזה, בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, וסעיף 14 לחוק המכר, כאמור בתא (ת"א) 47318-06 אורטקס טקסטיל איסלטמלרי נ. אלי גזי (04.10.2010)).
7.כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה טענת הגנה טובה לגבי חלק מהתביעה, בין צדדים קרובים, במקרים בהם כישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב. ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ. וייסנברג, פד"י ל"ז (2), 355 [1983] בעמ' 360-361, בפסקה 7 לפסק הדין:
"הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר... יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר: כאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב"... השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים, בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורר בשומה או ההערכה."