תא"מ 15213-12-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טאהה

מבוא:

1.הורתו של ההליך שלפניי בתובענה על סכום קצוב, בסך 20,103 ₪ שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בדימונה ביום 12.11.13. בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע תובענה הוגשו ביום 4.12.14 ואלה הועברו להידון בבית משפט השלום בירושלים. ביום 13.1.15 ניתנה החלטת בית המשפט המקבלת בקשתו של הנתבע להארכת המועד ואת ההתנגדות והתובענה הועברה להידון בסדר דין מהיר. בהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

טענות התובע בקצירת האומר:

2.אליבא דגרסת התובע, התובע מאוגד כחברה המנהלת עסקי בנקאות בישראל. הנתבע חתם על בקשה לפתיחת חשבון דביטורי ועל התנאים הכלליים לניהול חשבון שמספרו 28928 (להלן: "החשבון") בהם התחייב הנתבע לשלם לתובע, כל יתרת חובה שתיווצר בחשבונו מיד עם היווצרה או על פי דרישה. על פי סעיף 6 להסכם א', כל הרישומים מכל סוג שהוא בספרי התובע ובכלל זה העתקים מהם או חלק מהם יחשבו כנכונים וישמשו הוכחה מספקת כנגד הנתבע לכל פרטיהם.

3.עסקינן בחשבון דביטורי בו יתרת החובה נכון ליום 02.03.2015 עמדה על סך 24,623.31 ₪, כשהריבית מחושבת עד ליום 31.12.2014. על פי סעיף 22 להסכם, כל יתרת חובה שתיווצר בחשבון ואשר לא שולמה במועדה ו/או על פי דרישה, תישא ריבית פיגורים, וזאת בגין התקופה שמיום אי התשלום במועד של יתרת החובה ועד לתשלומה המלא בפועל, בשיעור הגבוה ביותר שיהיה נהוג מעת לעת אצל הזוכה, לגבי חריגות ופיגורים בחשבון חוזר דביטורי, או ריבית והפרשי הצמדה על פי הדין, לפי השיעור הגבוה ביניהם, וריבית כאמור, שתצטבר לקרן בתום כל חודש או תקופה אחרת, כפי שהיה נהוג אצל התובע, באותה עת, או מעת לעת, ותישא גם היא ריבית בשיעור כנ"ל. שיעור הריבית הנהוג אצל התובע הינו 18.55% לשנה, בתוספת ריבית עד למועד הגשת כתב התביעה בסך 548 ₪.

4.ביום 16.12.12 חתם הנתבע על בקשה לקבלת הלוואה לא צמודה בסכום של 25,000 ₪, שהעמיד לו התובע בחשבון. יתרת החובה בהלוואה עולה נכון ליום 02.03.2015, לסך של 24,623.31 ₪. ריבית הפיגורים המוסכמת בגין ההלוואה הינה ריבית בשיעור 23.25% לשנה.

טענות הנתבע בקצירת האומר:

5.אליבא דגירסת הנתבע, הנתבע מודה, כי פתח חשבון אצל התובע, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, שמספרו 28928. ברם, לטענתו לא נטל הלוואה מהבנק, וכי שותפו לשעבר זייף את חתימותיו על גבי השיקים אשר נמשכו מהתובע. משכך, בעקבות מעשה מרמה והונאה של שותפו של הנתבע לשעבר נוצר חוב בחשבון. לדבריו, פנה בעבר בעניין זה לתובע עת קיבל חיוב עבור הזמנת פנקסי שיקים אותם לא הזמין. אולם, התובע בחר לנסות ולגבות ממנו בכל זאת את התמורה כנגד הזמנת השיקים, על אף שהתובע התרשל בכך שאפשר לשותפו לקבל השיקים ללא שהיו מיועדים לו.

ראיות הצדדים: