פלונית נ' גלי רון ואח'

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה כתוצאה מנפילה מסולם בריכה בלתי יציב.

התובעת, ילידת 1947, כבת 68 במועד האירוע, נוהגת לשחות בבריכה שמפעילה הנתבעת. ביום 13.11.15 ביקשה התובעת לצאת מבריכת השחייה באמצעות סולם המתכת שבקצה הבריכה. בעת עלייתה בסולם החליקה, נחבלה ברגלה והחלה לדמם.

התובעת טוענת כי הסולם ממנו עלתה היה רופף ובלתי יציב, וכי היא נפגעה ברגלה בעת שהחליקה מהסולם שבנוי גם מחלקים מלבניים, מפינות וזוויות. התובעת טוענת כי יש להחיל את החזקות של דבר מסוכן ושל הדבר מעיד על עצמו, בהתאם לסעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עוד טענה התובעת כי המציל בבריכה לא סייע לה כראוי, וכי לולא היתה רופאה במקרה בבריכה הנזק שהיה נגרם לה היה גדול יותר. התובעת לא הגישה מטעמה חוות דעת רפואית, אך טענה כי יש לפצותה בגין הכאב והסבל שחוותה, בגין עזרת הזולת וכן בגין הצלקת שנותרה ברגלה.

הנתבעת טענה כי התובעת לא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה. התובעת לא ידעה להסביר מה גרם לחתך ברגלה וגרסתה רצופה בסתירות. לטענת הנתבעת מדובר בסולם תקין אשר כל הפינות בו מעוגלות ולא חדות, ואין לקבל את סרטוני התובעת שאינם מוכיחים מצב של עלייה בסולם, ואף לא הוכח כי מדובר בצילום הבריכה הרלוונטית והסולם הרלוונטי. לטענת הנתבעת התובעת מתקשה בראייה ויתכן כי בשל כך נגרמה נפילתה. כמו כן טוענת הנתבעת כי התובעת מכירה את הבריכה ומתקניה כבר 20 שנה ועדיין עושה בהם שימוש, דבר המעיד כי אין לה חשש כי מדובר במתקנים פגומים.

דיון והכרעה -התרשלות

אין מחלוקת כי הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעת, ואף צד לא העלה טענות בעניין זה. עוד בע"א 145/80‏ ועקנין‎ ‎נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ''ד לז(1) 113 (1982) נקבע כי "הפעלת הבריכה יוצרת זיקה וקשר, שעניינם שליטה ופיקוח על הבריכה בין בעל השליטה לבין המבקר בה. שליטה ופיקוח אלה מבססים קיומה של חובת זהירות מושגית" (עניין ועקנין, עמ' 125).

המחלוקת נוגעת לחובת הזהירות הקונקרטית ולהפרתה. ברי כי על מפעילת בריכה לוודא כי מתקני הבריכה תקינים ונעדרי פגמים העלולים לפגוע במשתמשי הבריכה. סולם הבריכה בוודאי נכלל במסגרת חובתה זו של מפעילת הבריכה והנתבעת אינה חולקת על כך. אוסיף כי לטעמי במסגרת חובה זו יש להביא בחשבון כי משתמשיה של בריכה מסוג זו של הנתבעת הם בין היתר ילדים או אנשים מבוגרים וקשישים, ולפיכך על הנתבעת להביא בחשבון את המוגבלויות והקשיים הנוספים הכרוכים בכך. עם זאת, מובן כי שימוש בבריכה ובסולם הבריכה טומן בחובו סיכונים טבעיים שנוטל המשתמש בהם, וכי לא כל פגיעה במסגרת בריכה תוביל לקביעת התרשלות מפעיל הבריכה. כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

במקרה דנן נשמעו במהלך דיון ההוכחות שלוש עדויות. מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה והרופאה שנכחה במקום וטיפלה בה. אציין כבר כעת כי עדויותיהן של התובעת והרופאה היו עדויות מהימנות, עקביות וברורות ויש לקבל את גרסתן לאירועים, מה גם שהנתבעת לא הציגה מנגד כל גרסה הגיונית אחרת שיש בה כדי לסתור את תיאור ההתרחשות על ידי עדות התביעה.

התובעת העידה כי היא נוהגת להשתמש בסולם אחר לצורך יציאה מהבריכה, אך ביום האירוע היו במקום תלמידי שחיה והיא החליטה לצאת מהסולם השני שהיה פנוי. היא העידה כי בעת שעלתה בסולם הרגישה שהשלב שהיא עולה עליו נוטה באלכסון אחורה, כך שלמעשה דחף אותה השלב אחורה חזרה לבריכה. עוד העידה כי הסולם עצמו היה מתנדנד ולא יציב. אדגיש כי בניגוד לטענת הנתבעת, חזרה התובעת על טענות אלו בעקביות והן אף מופיעות במפורש בתצהירה: "עליתי על סולם המתכת אך בשל היותו רופף ולא מעוגן וכן בעצם היותם של השלבים בסולם עקומים ונוטים כלפי מטה החלקתי ונחבלתי קשות ברגלי" (סעיף 2 לתצהיר התובעת).