תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
|
14751-07-14
24/04/2017
|
בפני הרשם:
הבכיר צוריאל לרנר
|
| - נגד - |
תובעת:
עירית יהוד-מונוסון
|
נתבעת:
אלגרה אזולאי
|
| פסק דין |
רקע
1.בפני תביעה ע"ס 50,389 ₪, שעניינה חובות ארנונה ותשלומי חובה אחרים בקשר לנכס הידוע כרח' תמר 2 נווה מונוסון (להלן – "הנכס"). התביעה הוגשה מתחילה לפי סדר דין מקוצר, ובקשת רשות להתגונן שהוגשה – התקבלה בהסכמה. ניסיונות לפשר בין הצדדים לא צלחו, והתיק נשמע עד תומו, ועתה בשלה השעה להכריע במחלוקת.
2.על פי כתב התביעה (שם נפלה טעות סופר בזיהוי הנכס, שתוקנה בפתח ישיבת ההוכחות), היתה הנתבעת המחזיקה של הנכס בזמנים הרלבנטיים, לאמור: עד אוגוסט 2012. לכתב התביעה צורפו שני תדפיסים, נכונים לשנת 2012, האחד לתשלומי ארנונה (32,838 ₪) והאחד לתשלומי חובה אחרים (מים, ביוב, שמירה ושונות) (17,552 ₪). בכתב התביעה הוזכר, כי ביום 7.8.2012 הוגשה התביעה בראשונה, ולאחר מכן, ביום 20.2.2013, הופסקה בהסכמת הצדדים, עקב משא ומתן שהתנהל ביניהם (תא"מ 12687-08-12; להלן – "התביעה הראשונה").
טענות הנתבעת
3.על פי בקשת הרשות להתגונן, שנתמכה בתצהירה של הנתבעת ושל בנה, מר יוסי פתאל (להלן – "פתאל"), לבד מהעלאת טענות התיישנות (לגבי חלק מהחוב) ושיהוי, טוענת הנתבעת כי בקיץ 2003 חדלה להתגורר בנכס, ומאז מושכר הנכס לאחת, גב' רדניץ (להלן – "השוכרת"), שהתגוררה בו בכל תקופת התביעה (והלאה, עד למועד הגשת הבקשה).
4.הנתבעת מספרת (והדבר אינו שנוי במחלוקת, כמובן), כי עד שנת 2003 היתה התובעת מורכבת משתי רשויות מקומיות נפרדות, כשהנכס מצוי בתחום שיפוטה של המועצה המקומית נווה מונוסון (להלן – "המועצה") שהתמזגה אל עיריית יהוד להקמת התובעת.
5.הנתבעת הודיעה למועצה אודות החלפת המחזיקים, וזו לא רשמה דבר ההודעה בספריה. לראשונה נודע לנתבעת אודות החוב הנטען עם הגשת התביעה הראשונה, 9 שנים לאחר שעזבה את הנכס.
6.לאחר הגשת התביעה, סרו פתאל, שהוא בעלי הנכס, והשוכרת, והודיעו לתובעת כי השוכרת החזיקה בנכס משנת 2003. השוכרת אף התחייבה לשלם את חובות הארנונה, ובניה חתמו כערבים להתחייבותה. לימים התברר לנתבעת, כי התובעת הגיעה להסכם עם השוכרת לתשלום חלק קטן מחוב הארנונה (כ-15,000 ₪), ובכך, לטענת הנתבעת, התנהלה התובעת בחוסר תום לב, בהכירה, מצד אחד, בכך שהשוכרת היתה המחזיקה, ומצד שני, ברדיפתה אחר כיסה העמוק של הנתבעת.
7.לבקשה צורפו מסמכים אלה, הנוגעים לענייננו: מכתב הנתבעת לב"כ התובעת, מיום 28.8.2012, בו היא כותבת כי "אני מבקשת לעדכנכם כי איני בעלת הנכס... וגם לא הייתי בכל התקופה האמורה..." (להלן – "מכתב 28.8"); מכתב נוסף שלה, מיום 20.9.2012, בו היא כותבת כי "אני שבה ומעדכנת אתכם כי אינני בעלת הנכס... וכן לא החזקתי בנכס בתקופה האמורה" (להלן- "מכתב 20.9"); מכתב של פתאל למנהל מחלקת הגבייה בתובעת, מר רן עברון (להלן – "עברון"), מיום 14.11.2012, בו הוא כותב כי "לפני כשבוע ביקרתי במשרדכם... במטרה ראשונה להעביר את שם הדיירת אשר היתה נוכחת איתי... הצגנו חוזה שכירות בר תוקף... הדירה מושכרת לגב'... רדניץ מאז שנת 2003. עותק חוזי השכירות מאז הושארו אצלכם. בגלל טעות רישום הדירה בספרי העירייה, הדירה רשומה על שם אלגרה אזולאי שהיתה הדיירת הקודמת..." (להלן – "מכתב 14.11"); התחייבות השוכרת (כלפי הנתבעת) לשלם את החובות, בערבות בניה (להלן – "התחייבות השוכרת"); והסכם לסילוק החוב, שנחתם בין התובעת לבין השוכרת ביום 29.9.2014 (להלן – "הסכם סילוק החוב").
התצהירים והמסמכים הנוספים