תא"מ 13436-11-16 אלדן תחבורה בע"מ נ' גבריאל ואח'

1.התובעת הינה חברה להשכרת רכב, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה היתה בעלת רכב מיצובושי מ"ר 21-127-32.

2.נתבעת 1, היתה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, נהגת ברכב מ"ר 27-302-38, שבוטח ע"י נתבעת 2.

3.על פי האמור בכתב התביעה, ביום 23.4.16 עמד רכב התובעת בצד הדרך. הנתבע פגע ברכב התובעת. נסיבות התאונה מפורטים בהודעה לחברת הביטוח בה נאמר: "רכב אלדן עמד סטאטי בחניה. על הכביש נסעו 2 רכבים (אחד מול השני) רכב צד ג' כדי למנוע התנגשות, פנה לכיוון של החנייה וכך פגע ברכב אלדן".

4.בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים נסע בנתיבו, לפתע הגיח רכב אחר מהכיוון הנגדי במהירות וסטה לנתיבם. נהגת הנתבעות סטתה לימין כדי למנוע תאונה עם רכב אחר ופגעה ברכב התובעת שחנה מימין לרכב הנתבעות. הרכב האחר לא עצר ונמלט, למרות שגם הוא פגע ברכב הנתבעות בצדו השמאלי.

5.טענת הנתבעת היא כי קיים אשם אחר, לפי סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין ולכן היא פטורה מתשלום הנזק.

6.נהג רכב התובעת רועי בן שמעון העיד כי כשיצא לטייל ראה שרכבו נפגע. בעלת הרכב הפוגע קראה לו והסבירה לו כי פגעה ברכבו. הנתבעת 1 סיפרה לו כי בעת נסיעתה ראתה רכב שנסע לעברה וכדי למנוע תאונה היא סטתה. הרכב שבא מולה נהג בפראות.

7.נתבעת 1 העידה כי ברחוב בו נסעה יש נתיב לכל כיוון. לאחר שנסעה כ-100-150 מטר, הגיח ממולה רכב בעיקול וסטה לכיוונה במהירות גבוהה. היא נאלצה להאט ולהסיט את הרכב ימינה ופגעה ברכב התובעת. הרכב שהגיח מולה המשיך לנסוע ולא עצר. אם לא היתה מסיטה את הרכב התאונה יכולה להיות חזיתית. נכון כי העדיפה להסיט הרכב ביודעה כי יפגע ברכב התובעת מאשר להתנגש חזיתית. היא לא ניסתה לנסוע אחרי הרכב שנמלט. את הפעולה שלה עשתה באופן אינסטינקטיבי כי לא היה לה זמן לחשוב.

8.בעלה של הנתבעת מר צחי גבריאל העיד על אופן קרות האירוע.

9.באשר לעובדות. יש לנו את עדות הנתבעת 1, אשר מודה כי פגעה ברכב התובעת, חיפשה את נהג רכב התובעת וסיפרה לו כיצד נפגע רכבו. נהג התובעת מאשר עובדות אלה.