תא"מ 13293-11-15 כרמלי יהודה בע"מ נ' מוסך אגם בראשית בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית לתשלום סך 44,573 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובם של הנתבעים כלפיה.

לגרסת התובעת מפי מנהלה מר יהודה כרמלי , התקשרה התובעת עם הנתבעת 1 בהסכם לאספקת חלקי חילוף לרכב עבור המוסך שהפעילה האחרונה כאשר הנתבעים 2-3 בעליה ומנהליה של הנתבעת 1 חתמו כערבים להתחייבויותיה.

העסקים התנהלו כשורה עד שבשנת 2015 החלה הנתבעת 1 לצבור חובות שעלו על 70,000 ₪.

הנתבעת 1 מסרה בחודש ספטמבר 2015 לתובעת 3 שיקים ע"ס 10,948 ₪ כ"א אשר נפרעו ברם יתרת החוב המשיך להצטבר לסכום התביעה ולא שולם (נספח 6 לתצהיר). פניה לנתבעים נדחתה בטענה כי יתרת החוב מיוחסת לרכישות שביצע עובד בשם זידאן לצורך עסקו הפרטי. התובעת טוענת כי לפי מצגי הנתבעים, זידאן היה מוסמך לקבל סחורה עבור הנתבעת 1.

לגרסת מר כרמלי, הוא והנתבעת לא ידעו שהפעילות במוסך הועברה מהנתבעים 1-2 לזידאן ואם הייתה ניתנת הודעה על כך, היה נערך חשבון סופי עם הנתבעים ונוצרת התחייבות בצירוף ערבות אישית מול זידאן .

מר כרמלי מפנה לכך שלא רק שאיש לא סיפר על העברת הפעילות לכאורה אלא שחשבוניות המשיכו לצאת על עוסק מורשה של הנתבעת 1 וכך קוזז מס התשומות, גם בצורת ודרך ביצוע ההזמנות לא חל שום שינוי.

לגרסת הנתבעים אכן התקיימה התקשרות עם התובעת, זו הייתה תקינה לחלוטין לכל אורכה ואין הם חולקים ביחס לכל הנטען לעבר ועד לרגע בו הועברה הפעילות במוסך לזידאן בסוף שנת 2014.

לטענת הנתבעים, זידאן התחייב להעביר את הפעילות על שמו כאשר בשלב הראשון אכן ההזמנות בוצעו בשם הנתבעת כשזידאן מקפיד שהוצאות הנתבעת 1 תהיינה מאוזנות מול ההכנסות וזאת עד שיעביר את הפעילות על שמו כאשר הנתבעים מצדם מפקחים גם הם על כך.

הנתבעים טוענים כי בכל מקרה הודיעו לכל הספקים על השינויים ולרבות לתובעת והזהירו אותם לא להגדיל את האובליגו הקיים.