מדיה סטאר טי.וי. בע"מ נ' א.י.ז.פ. אופנה בע"מ

לפני תביעה לחיוב הנתבעת בגין שלט חוצות אשר יוצר עבורה והותקן אצלה ע"י התובעת ותמורתו לא שולמה לתובעת.

לטענת התובעת, הנתבעת באמצעות נציגיה, פנתה אליה במהלך חודש יולי 2016 וביקשה כי תספק לה שלט חוצות אשר יותקן במקום עסקה שברחוב הרצל 27, רחובות.

בהתאם להזמנה, שהוצאה על שם הנתבעת, הותקן השלט ע"י עובדי התובעת, כאשר במועד ההתקנה נציג הנתבעת נתן לתובעת שיק השייך לחברה אחרת בשם "כתר מחסני אופנה בע"מ" (להלן: "כתר") אשר מועד פירעונו לאחר התקנת השלט, ליום 15.9.2012 אלא, שבמועד פרעון השיק, הוא סורב.

עוד טענה התובעת כי פניותיה אל הנתבעת להסדרת החוב לא נענו. מכאן תביעה זו.

הנתבעת מצידה, מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, הנתבעת לא הייתה לקוחה של התובעת וממילא התובעת לא סיפקה לה שירות ו/או מוצר כלשהוא הנזכר בכתב התביעה. לטענת הנתבעת, האדם היחיד שרשאי לבוא, מטעם הנתבעת, בהתחייבות עם גורמים שלישיים הוא מנהלה – אלי פורטל וממילא בהקשר זה הכחישה הנתבעת את היותה חתומה על ההזמנה.

לטענת הנתבעת, העסקה שעניינה תיק זה, בוצעה עם חב' כתר אשר פעלה בכתובת הנתבעים טרם רכישת המקום על ידיה. המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה לא נחתמו על ידי הנתבעת וממילא עד למועד הגשתם לא ראה מנהלה של הנתבעת מסמכים אלה ולא חתם עליהם.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי עם פנייתה הראשונה של התובעת אליה, השיב לה בא כוחה באופן מידי ואף ביקש מהתובעת לקחת את המסך אשר אינו תקין אלא שמכתבו של עוה"ד לא זכה לכל מענה מטעם התובעת ובמשך 6 שנים התעלמה התובעת מהנתבעת, סירבה לקחת את המסך או ליתן אחריות למוצר וזאת ללא כל נימוק או הסבר.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים, עדיהם וב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בפתח הדיון אני מוצאת לציין כי תיק זה, גם לאחר שנשמעו בו הראיות, לא הוסרה בו אי הוודאות ונותרו העמימות והרושם כי לא הובאו לביהמ"ש הראיות הרלוונטיות המתבקשות- ושני הצדדים תרמו לכך- וכי ההכרעה בתיק זה תיפול בסופו של יום על בסיס החומר שכן הוצג, בשים לב לכללי ההוכחה והנטלים במשפט האזרחי.

לגופו של עניין:

לבית המשפט הובאו ראיות שהיוו עוגן למעורבותה של הנתבעת בעסקת רכישת המסך מאת התובעת.