תא"ח 54433-01-15 כגן ואח' נ' גולן ואח'

1. הבקשה נותבה אלי במסגרת תורנות לאור מחלתו של השופט המטפל בתיק.

2. בתמצית, מדובר בתביעה לפינוי מושכר כאשר הקיבוץ הוא בעל זכות החכירה, ובשלב מסוים התקבלה החלטה על הליך שיוך דירות לחברים: כאשר מורישי התובעים 1-3 (אח ושתי אחיותיו) היו זכאים לשיוך הדירה בתנאים הקבועים בהחלטות הקיבוץ.

3. לטענת הנתבעים , מול התובע 1 התנהלו מגעים על מכר זכויות בדירה. הקיבוץ טוען כי ממילא אין זכות לדבר, ומדובר בפעולה לא מורשית ונעדרת תוקף מסיבות שפורטו בכתב התביעה של הקיבוץ. לטענת הקיבוץ כל הרשאת שימוש או זכות להשכיר הנכס שנתנה לתובעים 1-3 כפופה להחלטות הקיבוץ, ותקופת ההרשאה תמה בנובמבר 2013 לכל המאוחר. הקיבוץ בתביעתו הפנה לכך שהנתבעים 1-3 אוחזים בנכס שלא כדין ואם יש להם תביעות כספיות כנגד מי מתובעים 1-3 יתכבדו ויבררו אותם בהליך מתאים, אך על הנכס לחזור לידי הקיבוץ.

4. יבואר: התביעה הוגשה כתביעה לפינוי מושכר – בתחילה רק על ידי התובע 1 שצירף הסכם שכירות מול נתבע 1. לטענתו תמה תקופת השכירות ואין תשלום דמי שכירות. בהמשך צורפו גם אחיותיו של מר כגן כתובעות נוספות (לבקשתן) ואף הקיבוץ (לבקשתו) כתובע רביעי. ראה החלטה מ 12.7.15.

5. בתחילה היו חילוקי דעות בין תובעות 2-3 לבין התובע 1, אולם לאחר מכן הביעו כל התובעים עמדה אחידה ביחס לסעד המבוקש בהליך זה כלפי הנתבעים – שהנו אך סעד של פינוי (לא ניתן על פי דין לקבל יותר מסעד זה, בתביעה שהוגשה לפי פרק טז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי). ראה גם הודעת התובעות 2-3 מיום 29.6.15.

6. הנתבעים טענו כי הסתמכו על המגעים מול התובע 1 ועל התחייבויותיו כלפיהם, וכן על מצגי הקיבוץ והתובעות 2-3 במפורש או מכללא, שלא הביעו כל התנגדות למהלך של מכר זכות, למרות שהקיבוץ והתובעות היו מודעים לכך שהנתבעים (מתוך הסתמכות) החלו בהליך של שיפוץ הנכס בעלות ניכרת, שאינה מתיישבת עם שכירות קצרת מועד. הנתבעים ביקשו להעביר ההליך לסדר דין רגיל, ונדחו בהחלטת השופט רטנר מיום 12.7.15 (אותה החלטה בה צורפו התובעות והקיבוץ כתובעים נוספים).

7. בפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה ל 15.10.15 ביקשו ב"כ הצדדים לקיים דיון לא פורמאלי בנסיון להגיע להסדר. ההסדר הסתייע ובעלי הדין נתנו לו הסכמתם. ניתן תוקף של פסק דין לאותו הסדר שקבע שינתן פסק דין של פינוי כלפי הנתבעים המחייב אותם לפנות הדירה עד 15.1.16 ולהשיבה לידי הקיבוץ. ההסדר כלל ויתור על טענות כספיות של הנתבעים כלפי הקיבוץ, כאשר אם יש למי מבעלי הדין טענות כספיות זה כלפי זה נשמרה זכותם לתבען בהליך המתאים.

8. כעת, 4 יום לפני מועד הפינוי הגישו הנתבעים בקשה זו שתינתן להם ארכה בת לא פחות משלושה וחצי חודשים נוספים לקיום פסה"ד, היינו לפינוי, כך שמועד הפינוי ידחה ל 1.5.16. להזכיר- בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ניתנו כבר שלושה חודשים. הבקשה מפנה למצבה הסיעודי של הנתבעת 3 שמצריך מציאת דירה בתחום השיפוט של המועצה המקומית חוף הכרמל שכן יש לה מטפלת אליה היא קשורה , וגורמי רווחה של המועצה שמטפלים בה (וגם גורמים בשהב"ט בהיותה אם שכולה). הבקשה מפנה לכך שנחתם חוזה שכירות במושב צרופה אלא שתחילתו ב 1.5.16 ולקח זמן למצוא דירה לשכירות באזור שתתאים למגבלותיה של הנתבעת 3 (כסא גלגלים) והן מבחינת המועדים בהן מתפנות דירות.

9. עמדת ב"כ התובעות 2-3 הוצגה בבקשה , והן מסכימות לה בכפוף לקיום הליך גישור שנועד לברר נושא עלות השיפוצים שערך נתבע 1 בנכס בנסיון להביא לכדי פתרון טענות כספיות אפשריות שיש לצדדים. הנתבעים מסכימים לקיים הליך גישור כזה . אלא שהן הקיבוץ והן התובע 1 מתנגדים נחרצות לבקשה והגישו תגובותיהם.