"ש 11340-01-17 ברון נ' מדינת ישראל

 1. בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, אשר הוגשה על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

2. ביום 25.7.16, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, אליו לא התייצב המבקש, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש משך 30 יום, בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב, המיוחסת לנהג מטעם המבקש, טהרני לירן. הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול מהיום.

3. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב שמשקלו הכולל 3995 ק"ג, אף שרישיונו תקף רק לרכב שמשקלו עד 3500 ק"ג וזאת בהסתמך על דו"ח התנועה ודברי הנהג, שהודה, לכאורה, במיוחס לו בכתב האישום. יצוין, כי המבקש, במהלך הדיון היום, הודה כי לא בדק את רישיון נהיגה של הנהג ולא וידא כי מותר לו לנהוג ברכב שהעמיד לרשותו.

4. על פי ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, לבית-המשפט סמכות לבטל את הודעת איסור השימוש, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצרה, :" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב..".

לא מצאתי בטיעוני המבקש, כי הוא עומד באחד מהקריטריונים המצדיקים את התערבות בית המשפט בהליך המנהלי, שכן לא עשה דבר על מנת למנוע מן הנהג לעבור את העבירה ולא פעל כנדרש מבעל רכב.

עוד יצוין, כי לנהג נמסרה הזמנה, עבור המבקש, להתייצב לשימוע אך לדברי המבקש, ההזמנה לא נמסרה לו, כאשר אשתו, שנכחה אף היא באולם, טענה כי הם התייצבו בפני הקצין, ששחרר אותם לדרכם, מבלי שנאמר להם כי הרכב הושבת.

לעניין החריג ב-ב(2), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י,:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".