ש' ואח' נ' ש' ואח'

תביעה למתן סעדים הצהרתיים, ועיקרם הצהרה כי תצהירי וויתור עליהם חתמו הנתבעים תקפים ומחייבים, והנתבעים אינם רשאים לחזור בהם מהתחייבויותיהם או לבטלן.

רקע עובדתי

1.הצדדים להליך הם בני משפחה (בני דודים). שני התובעים הם אחים, ילדיו של ח.ש. ז"ל ("ח'"); גם שלושת הנתבעים הם אחים, ילדיו של י.ש. ז"ל ("י'"), ח.ש. ו-י.ש. היו אחים, ילדיה של ל.ש. ז"ל ("ל'").

2.התובעים, הנתבעים ובני משפחה נוספים ירשו יחד בית בתל אביב ("הבית"). הבית נרשם עוד לפני שנים רבות (1949) על שם ח.ש. ו-ל.ש. בחלקים שווים (נסח רישום נספח ב' לתצהיר התובע 1 ("התובע"(, ת/1; אציין כי אותם נספחים צורפו גם לתצהירי הנתבעים ולמען הקיצור בלבד ההפניות הן לתצהיר התובע למעט הפניות לנספחים נוספים). בבית התגוררו לאורך השנים הורי התובעים, ח.ש. ואשתו, שם גם נולדו התובעים ושם גדלו.

3.ל.ש., ח.ש. ו-י.ש. נפטרו לפני שנים, ל.ש. נפטרה בשנת 1963, ח.ש. נפטר בשנת 2007, ו-י.ש. נפטר בשנת 1980. ואולם, צווי ירושה בעניין עיזבונם הוצאו רק כחלוף שנים, צו ירושה על פי דין ביחס לעיזבונה של ל.ש. ז"ל הוצא בשנת 2015 (נספח ה' לתצהיר התובע), צו קיום צוואה ביחס לעיזבונו של ח.ש. ז"ל הוצא בשנת 2012 (נספח ג' לתצהיר התובע) וצו ירושה על פי דין לעיזבונו של י.ש. ז"ל ניתן בשנת 2015 (נספח ו' לתצהיר התובע).

4.מספר שנים קודם לכן, בתאריך 26.09.10 חתם כל אחד מהנתבעים על תצהיר בו הוא מוותר על מלוא חלקו בעיזבון אביו המנוח י.ש. ז"ל לטובת התובע מ.ש., וזאת ללא תמורה (התצהירים צורפו לתצהירי שני הצדדים ונוסחם יובא להלן: "התצהירים"). כעבור זמן מה הודיעו הנתבעים כי הם חוזרים בהם מחתימתם על התצהירים ומהוויתור על חלקם בירושת אביהם (מכתב נתבע 2 נ/1, נ/4, ומכתב ב"כ הנתבעים מיום 21.04.11, נספח י"ג לתצהיר התובע). תצהירים אלו והודעות הביטול הם שעומדים ביסוד התובענה.

5.התובעים טוענים שהתצהירים תקפים ומחייבים, הנתבעים לא היו רשאים להודיע על ביטול חתימתם או על חזרתם מהוויתור, והם קשורים בהתחייבויות החוזיות שנטלו על עצמם. מכאן התביעה בה מבוקש ליתן את הסעדים ההצהרתיים המבוקשים.

6.הנתבעים טוענים שהחתימה על התצהירים הוצאה מהם במרמה, הם מעולם לא התכוונו לוותר על ירושת אביהם, והתובע הטעה אותם לחשוב שהתצהירים נחוצים לו למטרה אחרת. משנודע לנתבעים שתוכן התצהירים שונה משהוצג בפניהם, הם הודיעו על ביטולם. ובכל מקרה אין לתצהירים כל תוקף מאחר והם מתיימרים להיות תצהירי הסתלקות מעיזבון לפי סעיף 6 לחוק הירושה, אולם הם לא נעשו בהתאם לדין ומשכך הם בטלים. מטעמים אלו, ומטעמים נוספים שיפורטו, יש לדחות את התביעה.

7.קדם להליך זה הליך קודם, תביעה שהגיש התובע לפירוק שיתוף במקרקעין עליהם בנוי הבית נשוא התביעה (ת.א. 15869-06-14; נספחים ט' י' לתצהיר התובע; "תביעת פירוק שיתוף"). במסגרת תביעת פירוק השיתוף העלו הנתבעים את אותן טענות לגבי היעדר תוקף לתצהירי הוויתור, והצדדים הגיעו להסכמות דלקמן: יינתן צו לפירוק שיתוף במקרקעין, הצו יבוצע באמצעות מכירת הבית בהליך של כינוס נכסים, וחלקם של הנתבעים בתמורה שתתקבל ממכירת הבית, תיוותר בנאמנות בחשבון הכינוס עד להכרעה במעמד המשפטי של כתבי הוויתור (נספח י"א לתצהיר התובע).

בהמשך לאותה הסכמה, בתאריך 20.04.15 נחתם הסכם למכירת הבית תמורת 3 מיליון ₪, ההסכם אושר על ידי בית משפט במסגרת התביעה לפירוק שיתוף והמכר בוצע (נספחים ז' לתצהירי הנתבעים). נכון להיום חלקו של כל אחד מהנתבעים בכספי המכירה מופקד בידי הכונס, עד אשר תוכרע תביעה זו.

8.נציין עוד כי התביעה דנן הוגשה תחילה לבית משפט לענייני משפחה, ובהתאם להחלטת בית משפט לענייני משפחה (כב' השופטת גליק) הועברה התובענה לדיון בבית משפט זה. בהחלטה המעבירה נקבע בין היתר כך:

"1.לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה שאין בכלל שום קשר בין הנושא ששנוי במחלוקת לבין דיני הירושה.

2.הנתבעים בתביעה שבפניי 'הסתלקו' מירושתם לכאורה לטובת התובעים ומשמעות הדבר הזה מאחר שהוצא צו ירושה כדין שאין פה הסתלקות מחלק של יורש באופן שגורם לו שלא להיות יורש על פי דיני הירושה אלא מתנה, ואם המדובר בביטול מתנה כי אז שוב אין סמכות לבית משפט זה.

3. ............

4.הצדדים חלוקים ביניהם מה משמעות 'הויתור' שוויתרו לכאורה הנתבעים לתובעים. הנתבעים מבקשים כעת לחזור מויתור זה והתובעים אינם מסכימים לכך.

5.כפי שהבהרתי לעיל, אין המדובר בהסתלקות בחלק מן העיזבון ומכיוון שכך מדובר ככל הנראה בהעברה ללא תמורה במי שאינם בני משפחה ולפיכך התובענה ככל שיש בה עילת תביעה (וספק בעיניי אם בכלל יש עילה) צריכה להידון בבית משפט השלום" (פרוטוקול מיום 01.11.15).

בהתאם להחלטה זו הועברה התובענה לבירור בפניי.