בן הדוד הגיע למסיבת יום הולדת משפחתית חמוש בתצהירי ויתור על ירושה ועורך דין, והחתים עליהם את 12 בני דודיו. לאחר שהתפכחו הם הבינו מה קרה ודרשו לבטל את התצהירים.
חתימת בני הדודים על תצהירים שבהם הם מוותרים על בית בתל-אביב, שהותיר אחריו אביהם המנוח, ניתנה תוך הטעיה וניצול הסחת דעת במסגרת מפגש משפחתי. כך קבעה באחרונה השופטת יסכה רוטנברג מבית משפט השלום בתל אביב, וביטלה את התצהירים.
בספטמבר 2010 נערכה מסיבת יום הולדת לאחת מבנות המשפחה. בן הדוד הגיע אליה חמוש בתצהירים ועורך דין שיאמת אותם, והחתים 12 בני דודים על תצהיר לפיו כל אחד מהם מוותר על חלקו בירושת אביהם – בית בתל אביב בשווי 3 מיליון שקל, שנרכש בשיתוף עם אביו.
מפאת יחסי האמון שהיו ביניהם אז, בני הדודים לא קראו את התצהירים, ורק ביום שאחרי המסיבה הבינו על מה חתמו, ומיהרו לשלוח מכתבי ביטול. אך בן דודם לא שעה למכתבים וב-2014 הגיש תביעה לפירוק השיתוף בבית.
בני דודיו טענו בדיון כי תצהירי הוויתור בטלים משום שהוחתמו במרמה. כשנה לאחר מכן הבית נמכר אך לנוכח טענתם נקבע כי כספי המכירה יופקדו בידי כונס הנכסים עד שתוכרע סוגיית הוויתור. כחודש לאחר מכן תבעו בן הדוד ואחותו מבית המשפט להצהיר כי תצהירי הוויתור תקפים ומחייבים.
התובעים טענו שהנתבעים "ידעו בדיוק על מה הם חותמים" והדגישו כי העתק מהתצהירים נמסר לכל אחד מהם חודשים לפני המסיבה. בנוסף נטען כי הנתבעים קיבלו על המסמכים הסברים וחתמו רק לאחר המסיבה, ולא במהלכה.
ואולם, גרסתם של הנתבעים הייתה שונה לחלוטין. הם טענו כי טרם האירוע הם לא ידעו דבר על עניין הוויתור, וכי הם הוטעו על ידי התובע לחתום על התצהירים שטען כי נועדו "לסייע לו בסכסוך ירושה בינו ובין אחותו".
בשום שלב, לדבריהם, לא נאמר להם כי בחתימתם הם מוותרים על חלקם בירושת אביהם. הנתבעים הדגישו שהם סמכו על התובע והעריכו אותו, ולפיכך לא בדקו ולא קראו על מה הם חותמים. מכל מקום, לשיטתם, הודעות הביטול תקינות ותקפות ולפיכך יש לבטל את התצהירים.
לא משכנע
עורך הדין שאימת את חתימות הנתבעים הובא על ידי התובע להעיד ואמר כי הכל נעשה ברוח טובה ולא נמנעה מהנתבעים האפשרות לקרוא את התצהיר לפני החתימה. אך השופטת רוטנברג התרשמה כי לא ניתן להסתמך על עדותו כיוון שהוא שלא זכר פרטים מהותיים מאותו אירוע.
באשר לתובע עצמו – השופטת קבעה כי גרסתו לא שכנעה אותה. היא הייתה לא עקבית, לא משכנעת ו"התפתחה" לאורך שלבי המשפט השונים, כאשר התובע הוסיף עוד ועוד טענות חדשות שלא העלה קודם לכן.
לעומת התובע, השופטת ציינה כי גרסתם של הנתבעים הייתה אמינה וגובתה במכתבי הביטול ובעדות של בת משפחה שלא הייתה צד לתביעה ולא היה לה אינטרס כלשהו לטובת מי מהצדדים.
לאור הדברים האמורים, השופטת קבעה כי התובע הטעה את הנתבעים ביחס למהות התצהירים, תוך ניצול יחסי האמון ביניהם והאירוע המשפחתי שהסיח את דעתם, ולפיכך – הייתה להם זכות לבטל את התצהירים, דבר שעשו כאמור, בתוך זמן סביר.
משכך השופטת קבעה כי מכתב הביטול תקף ותצהירי הוויתור על הירושה בטלים. התובע חויב בהוצאות בסך 20 אלף שקל.
- שמות באי כוח הצדדים - עו"ד צוואות, לא אוזכרו בפסק הדין
* עו"ד אברהם ויזל עוסק בירושות וצוואות
** עורך הדין לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין