החלטה
התובעת הגישה כנגד הנתבע, כתב תביעה בסדר דין מקוצר, משום שלשיטתה הזמין הנתבע ממנה, וקיבל, ציוד וסחורה, אך טרם שילם בעדם.
התובעת צירפה לתביעה חשבונית מס ותעודות משלוח המעידים לכאורה על אספקת הטובין.
הנתבע מבקש להתגונן, בטענה שהתובעת לא התקשרה עימו בהסכם, אלא עם קבלן בשם דרוקר, אותו שכר הנתבע לביצוע עבודות אינסטלציה, במסגרת פרויקט בו טיפל כיזם נדל"ן.
הנתבע מפרט, בסע' 6 לתצהירו, כי נוכח ההתקשרות שבין התובעת לדרוקר, אין כל קשר וזיקה בינו לבין התובעת, מה גם שלא הכיר את התובעת קודם לכן.
הנתבע הוסיף וטען, בסע' 9 לתצהירו, כי אינו חתום על תעודות המשלוח וכי לא ידע על ההזמנות אשר מבוצעות על שמו. לטענתו בתקופה הרלוונטית, עבד הקבלן דרוקר באופן מקביל במספר פרויקטים, ולפיכך לא מן הנמנע כי ערך את ההזמנות בגין פרוייקטים אחרים, הגם שהשתמש בשם הנתבע.
חרף האמור, בסע' 18 לתצהיר, מאשר הנתבע תשלומים ששילם לתובעת. לטענתו מדובר בסחורה שרכש ישירות מהתובעת ולא לצרכיו של דרוקר.
במהלך החקירה הנגדית התגלו בקיעים בגירסת הנתבע, כאשר בין היתר אישר שבנו חיים עבד אצלו באופן חלקי, גם בפרוייקט נשוא ההגנה, ואף היה מקבל סחורה במקום. הנתבע זיהה את חתימת הבן על חלק מתעודות המשלוח נשוא התביעה.
הגם שלאורך חלקים נרחבים בתצהיר ובחקירה הנגדית, הכחיש קשר עם התובעת, הרי בדומה לאמור בסע' 18 לתצהיר, אישר בחקירתו הנגדית כי חלק מהטובין הוזמנו על ידו באופן אישי ולטענתו שילם את ערכם.
בתום החקירה הנגדית אף אישר הנתבע, בניגוד לדבריו בתחילת החקירה, כי נציג התובעת בשם אבי הגיע לביתו וקיבל ממנו שיק חלופי במקום שיק שחולל.
בנוסף לאמור, הנתבע מאשר, כי לפי ההסכם עם דרוקר, אספקת ציוד מסוג קומבינט וגמלון, חלה עליו, והוא אשר הזמין ציוד זה. אומנם הציוד מופיע בחשבונית נשוא התביעה, אלא שהנתבע טען כי פרע את החוב נשוא ציוד זה.
לטענת ב"כ התובעת, הגנת הנתבע התבררה כהגנת בדים, והא-ראייה כי רק בתום חקירתו הודה שהזמין חלק מהטובין נשוא התביעה. הגם שטוען הוא כי שילם בעד טובין אלה, לא צירף כל ראייה אודות הפרעון.
מוסיפה היא וטוענת, כי לכל הפחות, בגין תעודת המשלוח לפיה סופקו הקומבינט והגמלון, יש לדחות את ההגנה.
אחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת הנטען בבקשה, באופן יחסי לנטען בחקירה הנגדית, ושמתי ליבי לכך שהחקירה העלתה בקיעים משמעותיים בהגנה, כפי שהועלתה בבקשה, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ואך ורק בתנאי שהנתבע יפקיד עירבון בקופת ביהמ"ש.
מצאתי כי אין לנתבע כל הגנה ביחס לרכישת הקומבינט והגמלון. הנתבע אישר שבהסכם עם דרוקר היה עליו לספק את הטובין ולכן רכש אותם מהתובעת. הנתבע אישר שטובין אלה הינם חלק מהטובין נשוא התביעה, וטענתו כי פרע את חובו בגינם, לא פורטה כהלכה ולא נתמכה בכל ראייה.
אשוב ואפנה לסע' 18 לתצהיר, שנוסח באופן כללי, ללא ציון סוג הטובין שנרכשו ישירות, מועדי הרכישה ואופן הפירעון.
לפיכך, ניתן בזה פסק דין חלקי כנגד הנתבע בגין הטובין הנ"ל והנתבע ישלם את חובו בגינם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
אשר ליתרת התביעה, תותנה הרשות להגן, לפי הטענה כי הטובין לא הוזמנו על ידי הנתבע ולא סופקו לו, בהפקדת סך של 7,000 ₪ בקופת בית המשפט, בתוך 45 יום מיום קבלת החלטה זו.
אני פוסקת הוצאות הליך זה בסך של 2,500 ₪ על פי התוצאה בתיק העיקרי.
המזכירות תשלח לבאי כח הצדדים בפקסימיליה.