שרעבי נ' משטרת רחובות

פסק דין

התובע קיבל דוח תנועה בתאריך 20.7.2005. התובע העדיף להישפט על דוח זה ולא לשלם את מה שנדרש לשלם על פי אותו דוח.

כפי שעולה מטענות התובע, כנראה שמדובר בדוח של ברירת קנס ולכן היתה לתובע אפשרות או לשלם את הקנס הנקוב באותו דוח, או להתייצב לבית המשפט וכאמור התובע העדיף להתייצב ולהשמיע טענותיו בבית המשפט.

אכן הוגש נגד התובע כתב אישום בבית משפט לתעבורה באשדוד, אך במהלך הדיון התברר שבטעות הוגש כתב אישום על ידי התביעה בבית משפט לתעבורה באשדוד שכן הסמכות ניתנה לבית משפט תעבורה בתל אביב.

התובע טוען כי לאחר מכן קיבל זימון בתאריך 27.3.2007 בבית משפט בתל אביב אך בסופו של יום מסכים גם התובע כי בהמלצת בית המשפט הסכימה התביעה לבטל את כתב האישום במקום להמשיך ולנהלו בבית משפט זה או אחר.

בהחלטת בית המשפט נאמר "נראה לי שנוכח כל המובא לעיל במידה והאישום לא יבוטל, יהיה זכאי הנאשם להגיש תביעה כספית כנגד משטרת ישראל על כל בזבוז הזמן שנגרם לו במקרה דנן".

לאור החלטה זו טוענת נציגת הנתבעת כי היות והיא נענתה להמלצת בית המשפט וכתב אישום בוטל, הרי שאין לו לתובע עילת תביעה לאחר שהנתבעת מילאה אחר המלצת בית המשפט.

אני מקבל טענה זו של הנתבעת שמאחר וכתב האישום בוטל בהמלצת בית המשפט, לא זכאי התובע לקבל את הפיצוי משום שכך נאמר בהחלטה שאם לא יבוטל יהיה זכאי התובע לפיצוי.

זאת ועוד, בעצם עלי לציין כי כתב האישום שהוגש נגד התובע טרם נדון לגופו, כך שאין לדעת מה באמת היו תוצאות הדיון וזאת מאחר וכתב האישום בוטל באיבו.

יחד עם זאת, אין לי ספק שבעצם הגשת כתב האישום לבית משפט שלא היה מוסמך לדון בכתב אישום זה, התביעה בוודאי היתה צריכה לדעת מי הוא בית המשפט המוסמך, הרי שבבוא התובע לאותו בית משפט שאליו הוזמן ומאחר והתובע בזבז בשל כך זמן ונסיעות, על הנתבעת לפצות את התובע, אך פיצוי זה חייב להיות פיצוי סביר ומידתי בהתאם לנסיבות ולאור העובדה שכתב האישום – וזאת גם אליבא דדברי התובע שהוא לא קיבל את הזכות לטעון לחפותו – בוטל, אני

מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בגין העובדות שצויינו לעיל בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בנוסף לסך הנ"ל אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר