אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרעבי נ' בנק הפועלים

שרעבי נ' בנק הפועלים

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
21847-09-12
23/05/2013
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
נטלי שרעבי
הנתבע:
בנק הפועלים ואח'
פסק-דין

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון) מיום 21.6.12 ברע"צ 38393-06-12 ("פסק הדין"). בפסק הדין נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת א' מחאג'נה-קרמאן) ("הרשמת") מיום 5.6.12 בתיק 02-11308-11-1, שלפיה נדחתה בקשת המבקשת להעמיד את צו החיוב בתשלומים על סך 100 ₪ לחודש, ונקבע צו חיוב בתשלומים בסך 1,200 ₪ לחודש וכן נקבע תשלום סכום ראשוני בסך 2,500 ₪ כתנאי לאיחוד תיקיה של המבקשת.

עם הגשת הבקשה סברתי, בטעות, שהבקשה הוגשה באיחור ועל יסוד כך דחיתי אותה. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 7700/12) ובפסק דין שניתן ביום 3.1.13 קיבל בית המשפט את הבקשה ואת הערעור והורה על החזרת הדיון לבית משפט זה.

עם החזרת הדיון, ועל רקע ההלכה שרשות ערעור בגלגול שלישי, וכזוהי הבקשה שבפניי, תינתן רק במקרים שבהם התקיימו נסיבות נדירות אשר מעלות שאלה ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123 (1982)), הוריתי כי המבקשת תגיש טיעון משלים שיפרט את השאלה שעליה נסבה הבקשה. המבקשת הגישה טיעון משלים כזה ובו היא טענה כי נסיבות עניינה דומות לנסיבות עניינם של חייבים רבים אחרים, וכי יש מקום להורות הלכה בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי רשמי ההוצל"פ כאשר מוגשת להם בקשה לאיחוד תיקים. נטען כי קביעת תנאי סף של תשלום ראשוני שהוא מעבר להישג ידו של החייב, כמוהו כדחייה על הסף של הבקשה, ל ובדומה לכך, גם קביעת תשלום חודשי החורג מיכולתו הכלכלית של החייב – משמעה המעשי הוא דחיית הבקשה אף אם לא נקבע כך במפורש.

לאחר שהוגש הטיעון המשלים הוריתי על הגשת תשובה לבקשה, ובנק הפועלים בע"מ שצוין כמשיב יחיד בבקשה הודיע כי הוא משאיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט, אלא שהוא הפנה את תשומת הלב לכך שקיימים זוכים נוספים אשר מטעם כלשהו לא צורפו כמשיבים בהליך בית המשפט קמא, כמו גם בבקשה הנוכחית.

בעניין זה טענה המבקשת שלא הייתה עליה חובה לצרף את הזוכים האחרים כמשיבים, ובהחלטה מיום 14.3.13 דחיתי את טענתה והוריתי לצרף את כל הזוכים כמשיבים בתיק זה. המבקשת המציאה את כתבי הטענות לזוכים האחרים, ואלה לא הגישו תשובה על אף האמור בהחלטה המורה לעשות כן.

על רקע העובדה שבנק הפועלים הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ובהיעדר תשובת המשיבים האחרים, ניתן היה, לכאורה, להורות על קבלת הבקשה ועל קבלת הערעור מטעם זה בלבד. עם זאת, לאחר ששקלתי את טענות המבקשת, החלטתי לקבל את הבקשה, אולם לא מנימוקיה, ולהורות על החזרת העניין לרשמת ההוצל"פ על מנת שתשקול את גובה הסכומים בהתאם לאמור להלן בפסק דין זה.

קודם שאפרט את נימוקיי אסקור, בקיצור המתבקש, את הרקע ואת החלטת בית משפט קמא והחלטת רשמת ההוצל"פ.

כנגד המבקשת מתנהלים חמישה תיקי הוצל"פ בהיקף של כ-23,000 ₪, והיא הגישה בקשה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ובגדרה היא הציעה תשלום חודשי בסך 100 ₪ לכלל נושיה. הרשמת שקלה את הבקשה, בחנה את המידע והמסמכים שהוגשו בתמיכה לה והחליטה להכריז על המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים, והורתה כי המבקשת תשלם סכום של 2,500 ₪ כתנאי לפתיחת תיק איחוד תיקים וכן תשלום חודשי בסך 1,200 ₪.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט קמא, אשר דחה אותה בנימוק כי החלטתה של הרשמת היא סבירה ואינה מגלה עילה להתערב בה, ועל אחת כמה וכמה כך נוכח הכלל שלפיו התערבותה של ערכאת ערעור בקביעת גובהו של סעד החיוב בתשלומים תהא מצומצמת ותיעשה במשורה.

בבקשה שבפניי נטען, בין השאר, כי היה מקום להתערב בהחלטת הרשמת נוכח העובדה שבן זוגה של המבקשת הוכרז גם הוא כחייב מוגבל באמצעים ונקבע לו – בהליך הוצאה לפועל אחר – חיוב בתשלום חודשי בסך 300 ₪ בלבד. על רקע זה טענה המבקשת כי ההבדל בין סכום החיוב החודשי שהיא חויבה בו לבין זה שבו חויב בן זוגה מצדיק, כשלעצמו, התערבות בהחלטת הרשמת.

בעיקרו של דבר, אני סבור שההנמקה שניתנה על ידי בית משפט קמא היא נכונה שכן, כפי שהוא ציין, רשם ההוצל"פ הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה והוא המופקד על חקירת יכולת זו. על רקע זה, טענותיה של המבקשת שיש להתערב במסקנות שאליהן הגיעה רשמת ההוצל"פ על יסוד החומר שבפניה, אינן מבוססות די הצורך ואני דוחה אותן. בתוך כך, אני רואה לדחות גם את טענתה של המבקשת בעניין גובה חיוב הסכום החודשי שהוטל על בן זוגה,שכן מן המסמכים שצירפה המבקשת לבקשתה עולה כי הסכום החודשי הוא תוצאה של הסכמה בין בא כוחו של בן הזוג לבין בא כוח הנושה העיקרי, ובנסיבות אלה, אין כל רלוונטיות לחיוב שהוטל על בן הזוג.

גם הטענה שהסכומים שבהם חויבה המבקשת, הן כתשלום חודשי והן כתשלום ראשוני, הם בבחינת דחייה על הסף של בקשתה, אינה מבוססת די הצורך. נפסק כי התכלית העיקרית של הליכי ההוצאה לפועל היא מימוש פסקי דין, וכי האפשרות שמעמיד חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967 ("החוק") לחייב לשלם את חובו בתשלומים מותנית בכך שאלה ייפרסו על פני זמן סביר (ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרישמי (14.8.12)), ולכן אין דופי בקביעתה של הרשמת כי התשלום החודשי המוצע על ידי המבקשת בסך 100 ₪ משמעו פריסת חובותיה לתקופה העולה על האמור בסעיף 69(ג) לחוק.

יחד עם זאת, מקובלת עליי טענה אחת שהעלתה המבקשת, ואשר בעטיה החלטתי להחזיר את העניין לרשמת, והיא שבצד שמירה על עניינו של הזוכה נועד החוק גם להגן על עניינו של החייב, ולמטרה זו נקבעו בו המנגנונים של קביעת חייב מוגבל באמצעים, פריסת תשלומים, איחוד תיקים וכדומה. על כך נאמר בעניין בלום כי החוק נועד גם "לשמור על תכלית סוציאלית תוך הגנה על החייב ומניעת הפיכתו של החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה עקב הפעלה לא מבוקרת של מנגנון ההוצאה לפועל".

סעיף 69ז(ב) קובע כי "רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו".

סעיף 69ג(א), שאליו מפנה סעיף 69ז(ב) קובע כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי העניין: (1)... (2) 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 ₪ ואינו עולה על 100,000 ₪; (3) ...".

הוראת סעיף 69ג(א) קובעת יחס מסוים בין גובה החוב לבין משך הזמן שבו הוא ייפרע, ועל בסיס יחס זה נקבע בסעיף 69ז(ב) כי החייב יוכרז כמוגבל באמצעים אם אינו יכול לפרוע את החוב בפרקי הזמן שנקבעו. בדומה לכך, סעיף 74ט(א) תולה את האפשרות להורות על איחוד תיקים בכך שהחייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א).

כאשר אלה הם פני הדברים, היה מקום לכך שהרשמת תקבע את סכום התשלום החודשי בהתאמה לפרק הזמן הקבוע בסעיף 69ג(א)(2) לחוק, היינו סכום שיאפשר את פירעון החוב במשך שנתיים ולא במשך כשנה וחצי כפי שקבעה הרשמת (לאחר שמנכים מסכום החוב את התשלום הראשוני שאותו היא קבעה).

הבקשה מתקבלת אפוא וניתנת רשות לערער והערעור מתקבל בחלקו, ובהתאם לכך מוחזר העניין לרשמת על מנת שתקבע את סכום ההחזר החודשי בהתאמה להוראת סעיף 69ג(א)(2) לחוק, וככל שתמצא זאת לנכון היא תוכל גם לשקול אם לעיין מחדש בקביעת הסכום הראשוני.

אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ