אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרעבי ואח' נ' זהרי ואח'

שרעבי ואח' נ' זהרי ואח'

תאריך פרסום : 16/03/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום רחובות
33762-11-09
14/03/2010
בפני השופט:
לבנה צבר

- נגד -
התובע:
1. גד שרעבי
2. יהודית בוסי
3. שמחה מועלם
4. בצלאל שרעבי
5. רחמים שרעבי
6. יקיר שרעבי

הנתבע:
1. נטלי זהרי
2. ינון דח יי
3. אביה חן

החלטה

1.בפני בקשה למתן צו מניעה זמני בו עותרים המבקשים ליתן צו האוסר על המשיבים לתפוס חזקה בבית ו/או בחצר ו/או בכל חלק של חלקה 288 בגוש 3705 אשר נמצא ברחוב מנשה קפרא 63 רחובות (להלן: "הנכס") או להכנס לנכס או לעשות בו פעולה כלשהי החל מיום 22.10.09. כן עותרים המבקשים לכך שבית המשפט יאסור על המשיבים – כולם יחד וכל אחד לחוד – למנוע מהם לתפוס חזקה בנכס ו/או לעשות בו פעולה כלשהי, ככל שהם יבקשו לעשות זאת.

בהחלטה אשר ניתנה על ידי במועד שבו הוגשה הבקשה, נעתרתי לבקשה, כך שניתן צו זמני – על פי הבקשה – וזאת עד למועד הדיון במעמד הצדדים, ובכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה, דהיינו: הפקדה במזומן וחתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' (להלן: "צו המניעה הזמני"). בהחלטה אשר ניתנה במועד הדיון הארכתי את תוקפו של הצו הזמני, זאת עד למתן החלטה סופית בבקשה.

2.בקשה נוספת שהוגשה על ידי המבקשים, היא הבקשה למתן צו על פי פקודת בזיון בית משפט, בקשה מיום 6.12.09, בה עתרו המבקשים לאכוף את צו המניעה הזמני על המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), וזאת בשים לב לטענתם שהמשיבה מפרה את צו המניעה הזמני בכך שהיא נכנסה להתגורר בנכס, חרף מתן הצו, והיא מפרה בריש גלי את הצו . הדיון שהתקיים בפני היה דיון בשתי הבקשות כאחת.

3.בתצהיר התומך בבקשה, טען המבקש מספר 1 (להלן : "המבקש"), שבחקירתו הבהיר, שעשה את תצהירו בשם כל המבקשים, שהם אחיו ואחיותיו – שהוא ושאר המבקשים הם הבעלים הרשומים של 6/14 מהנכס, כי 1/14 מהנכס רשום על שם אחות נוספת שלהם שהיא חסויה, וכי יתרת הזכויות בנכס רשומה על שם דודם אשר נפטר, ויורשיו פועלים לקבלת צו ירושה ורישום כבעלים של המחצית הזו של הנכס. עוד טען המבקש, כי לאחר מלחמת השחרור, השכירו אביו ודודו המנוחים, דירת חדר בנכס, ליוסף דחייני ז"ל (להלן: "דחייני"). דחייני השתלט על הנכס, כך אליבא דמבקש, עד כי הוריו של המבקש ודודו, נאלצו לנטוש את הנכס, ולא יכלו לסלק את דחייני מהנכס, בשל חוק הגנת הדייר. דהיינו: המבקש בתצהירו מאשר, שדחייני למעשה רכש מעמד של דייר מוגן בנכס. ברבות הימים, משנפטר דחייני, הוסיפה אשתו להתגורר בנכס, עד פטירתה, ומשהיא נפטרה, השתלט על הנכס בנה, אליה דחייני, שהוא אביה של המשיבה, ואחיהם של המשיבים 2 ו- 3 (להלן: "המנוח"). לטענת המבקש, המנוח התגורר בנכס לבדו, במשך שנים ארוכות, עד לפטירתו. ואשר למבקשים – בשל כך שדמי השכירות היו זעומים, הרי הורי המבקשים ודודם, כמו גם המבקשים עצמם, לא גבו מדחייני ו/או מהמנוח, דמי שכירות, ולמעשה איבדו ענין בנכס. עתה, משנפטר המנוח, החליטו המבקשים "לשים קץ להפקרות" – כך לדברי המבקש, ולהחזיר לעצמם את החזקה בנכס. פרט למשיבים, יש למנוח אח נוסף המתגורר בארה"ב. חרף ההחלטה של המבקשים להחזיר לעצמם את הנכס, הם כיבדו את רצונם של המשיבים, לשבת שבעה בבית המנוח. עתה, משאין מי שמתגורר בנכס, ואין מי שיש לו זכויות בנכס, וכאשר המשיבים מתגוררים במקומות אחרים, בבתים משלהם, הם עותרים, כאמור בפתיח של בקשתם. בשולי התצהיר הוא מציין, שנודע למבקשים שהמשיבה מתכוונת להתנחל בנכס, כדי ליצור עובדה כאילו קיימת המשכיות בהחזקת הנכס על ידה כיורשת של אביה, וזאת למרות שהיא מתגוררת במקום אחר – רחוב יגאל יחיא 11 ברחובות, יחד עם בעלה וילדיה. עוד טוען המבקש, שאם אכן כך תעשה המשיבה, אזי היא תגרום למבקשים, נזק חמור ביותר, שכן היא תרכוש מעמד של דיירת מוגנת, ובכך תמנע מהם לממש את זכותם הטבעית לחזקה בנכס. התצהיר מסתיים בהצהרה, שלמשיבה לא יגרם כל נזק באם בית המשפט יעתר לבקשה.

4.המבקש נחקר על תצהירו. בחקירתו אישר שדחייני התחיל לגור בנכס משנת 1948 או 1949. לדבריו, דחייני לא שכר חדר אצל אביו, אלא אביו עשה לו טובה, ואיפשר לו לגור בחדר שבנכס, עד שיסתדר. ברור שטענה זו של המבקש איננה עולה בקנה אחד עם מה שנכתב בתצהירו שלו. בהמשך החקירה הנגדית, הוא טוען, שדחייני השתלט על הנכס, על החצר, הכניס תוספות, אך הוא מכחיש שהוריו ודודו נטשו את הנכס – שוב בניגוד לאמור בתצהיר. אחר כך הוא טוען, שהמבקשים היו בקשר עם הנכס כל השנים הללו, וגם דרשו דמי שכירות, זאת הגם שהוא מאשר, שלבקשה לא צורף כל מסמך בענין זה.

בהמשך החקירה הנגדית הוא טוען, שהמשיבה מעולם לא גרה בנכס, לדבריו, הוא נמצא במעקב יום יומי אחר הנכס, שכן הוא עובר לידו, בדרכו הביתה מידי יום, וגם אחותו עובדת לא רחוק מהנכס, ועוברת לידו. לשיטתו, המשיבה רק באה לבקר אצל המנוח, וזאת הוא יודע גם משום שהוא אישית ביקר בנכס, וכך גם אחותו שביקרה פעמיים או שלוש פעמים בשבוע. הוא טוען שהמנוח, הגם שהיה חולה, עבד בבסטה בשוק. אשר לביקורים שלו עצמו בבית – הוא אומר שלפני שהמנוח נפטר, המבקשים ביקרו לפחות פעמיים בשבוע בנכס, אם כי, הוא לא נכנס אל ביתו של המנוח, אלא נכנס לחצר, הסתובב, ראה וצילם. יצוין, שחרף אמירה אחרונה זו, לא הוגש כל צילום בין במצורף לבקשה ובין במהלך החקירה הנגדית.

עוד הוא אומר בהמשך, שבשל כך שנעשתה בנייה על ידי משפחתם של המשיבים, והוצא צו הריסה, היתה מעורבות של העירייה, אלא שדבר לא קרה מעבר לכך. לשיטתו, הבית שבנכס, עבר רק שינוי קוסמטי. בהמשך הוא מודה, שבמשך כל השנים לא עשו המבקשים דבר כדי להוציא את משפחת המשיבים מהנכס, זולת הגשת תביעה בגין אי תשלום דמי שכירות, תביעה שלדבריו הסתיימה בפסק דין שחייב את משפחת המשיבים לשלם דמי שכירות בסכום מגוחך. הוא מאשר, שהמבקשים מעולם לא דרשו בכתב מהמשיבים או מי מבני משפחתם, לצאת מהנכס.

אשר למשיבה – הוא טוען, שהיא מעולם לא גרה בנכס, שיש לה בית אחר – בית ההורים של בעלה, שם היא גרה עם בעלה, ושם היא גם גידלה את שלושת ילדיה. כאשר מוצעת לו הגרסה לפיה המשיבה התגוררה יחד עם המנוח בנכס משנת 1993, הוא אומר שזה שקר מוחלט.

בחקירה החוזרת הוא אומר, שהנכס ננטש בלית ברירה, וכי בשל שאלות שהמבקשים שאלו את השכנים, אף פעם איש לא אמר, שגר עם המנוח אדם כלשהו, בין המשיבה ובין אדם אחר.

5.מטעם המבקשים הוגש תצהיר נוסף של הגב' סימי מדינה, פקידה במשרד ב"כ המבקשים (להלן : "מדינה"), לפיו מתוך קובץ בעלי זכויות ההצבעה ברחובות, כתובת המגורים של המשיבה היא ברחוב יגאל יחיא 11 רחובות ולא בנכס. בחקירה הנגדית הבהירה מדינה, שהקובץ המדובר מופיע בתוכנה של עיריית רחובות, שמותקנת במשרד שלהם, ולא באופן פיראטי.

6.מנגד ניצבת גרסתם של המשיבים, שהגישו שלושה תצהירים – תצהיר לכל משיב. המשיבה הבהירה בתצהירה שדחייני אשר עלה לארץ בתחילת שנות ה- 40, שכר את הבית שבנכס יחד עם אשתו – סבתה בשכירות מוגנת – כך לדבריה, על סמך מה ששמעה במהלך השנים מדחייני סבתה והמנוח. לדבריה, לאחר שדחייני נפטר, המשיכה לגור בבית סבתה, ואביה המנוח עבר לגור בבית כאשר התגרש מאימה בשנת 1995. עוד היא אומרת, שדחייני והמנוח השביחו את הבית, וכי הורי המבקשים ז"ל, כמו גם המבקשים עצמם, לא התנגדו לבנייה שבוצעה על ידי דחייני והמנוח, כך שדחייני וילדיו ראו בכך רשות להפוך את הבית שבנכס, לבית מגוריהם ללא הגבלה בזמן. לטענתה, היא התחילה להתגורר בבית יחד עם סבתה והמנוח, בשנת 1996, והיא מציינת, שהיא התחתנה בשנת 2002, וחרף זאת המשיכה להתגורר בבית חודשים רבים כדי לסעוד את אביה שחלה. כך בשנתיים האחרונות לפני פטירת המנוח, היא גרה עימו בבית על מנת לסעוד אותו ולתמוך בו. אין לה דירה אחרת משלה, והיא טוענת, שהיא ובעלה ישנו לפעמים גם בבית אביו של בעלה, ואולם, בית המגורים העיקרי שלהם ומרכז חייהם, הוא הבית שבנכס. לדבריה, ילדיה מבקרים בגני ילדים שסמוכים לנכס, ואם תיאלץ לפנות את הבית, הילדים יצטרכו להחליף גני ילדים. בשולי התצהיר היא טוענת, שלמעשה המבקשים לא דרשו מהם לפנות את הבית, אלא העניקו למשפחתה רשות בלתי מוגבלת בזמן, להתגורר בבית ובנכס שעליהם ויתרו.

המשיבה נחקרה על תצהירה, ובחקירה זו היא שבה וטענה, שהיא היתה בבית שבנכס מאז ומעולם. לדבריה, הטענה שהיא נכנסה לגור בנכס רק לאחר מות המנוח, אינה נכונה. היא מאשרת, שבבחירות האחרונות לרשות העירייה, היא הצביעה במתנ"ס במרמורק, ומתוך סיכומי המבקשים, ניתן להבין שמתנ"ס זה קרוב יותר לבית חמה של המשיבה מאשר לנכס. לענין בית חמה, טוענת המשיבה, שבבית זה מתגורר חמה, וכי היא התגוררה שם מעת לעת, כאשר המנוח התאשפז בבית חולים, והיא ביקשה לשקם את הזוגיות שלה ושל בעלה. היא שהתה בבית חמה לתקופות של שלושה, ארבעה ימים. היא נשאלה לענין סניף קופת חולים שאליו היא שייכת ולענין טיפת חלב, ובסיכומיו טען ב"כ המבקשים, ששני סניפים אלה קרובים דווקא לבית החם ולא לנכס, אם כי ב"כ המשיבים טוענת בסיכומיה, שטיפת החלב דווקא קרובה יותר לנכס מאשר לביתו של החם. בהמשך החקירה הנגדית היא אמרה, שהיא מסכימה שהשכנים יבואו להעיד, וכי היא מעולם לא ידעה שצריך לשלם בעבור הנכס דמי שכירות, משום שמאז ומעולם היא ידעה שהכנס שייך לדחייני וסבתה, ואחר כך עבר למנוח. לסיכומי המשיבים צורפו שני מסמכים – בלא נטילת רשות – מכתבים שנשלחו אל המשיבה על ידי המוסד לביטוח לאומי וכן על ידי אגודה בשם "חסדי נעמי" לכתובת הנכס. מנגד, הפנה ב"כ המבקשים בסיכומיו לכך, שתעודת מחלה שהוצאה על ידי המשיבה, נושאת דווקא את כתובת ביתו של חמה.

עינינו הרואות – חקירתה הנגדית של המשיבה לא קעקעה כהוא זה את גרסתה שבתצהיר, כך לעומת הסתירות שנתגלו בגרסת המבקש שעליהן עמדנו לעיל. זאת ועוד – בשלב זה, אין לי סיבה להעדיף את גרסת המבקש על פני גרסתה של המשיבה, שכאמור דבקה בטענה שהיא התגוררה עם המנוח, כשנתיים עובר לפטירתו בנכס. לא נעלמו מעיני המסמכים, ובכלל זה, הרישום במשרד הפנים, לענין מגורים במקום אחר, ואולם, הרישום במשרד הפנים איננו יכול להוות ראיה חותכת לענין מקום מגוריו של אדם, והוא אגב נסתר מתוך המכתב של המל"ל. כך שבשלב זה, אין בידי לקבל את גרסת המבקשים, לפיה המשיבה נכנסה להתגורר בנכס, אך לאחר פטירת המנוח.

7.גרסתה של המשיבה נתמכת בתצהירים של שני המשיבים האחרים. המשיב שהוא דודה, הצהיר בתצהיר שזהה לתצהירה של המשיבה, ויש בו תוספת לענין תביעה לתשלום דמי שכירות שהוגשה בשנת 1991, כאשר לאחר מכן לא נעשה דבר כנגדו וכנגד משפחתו. החקירה הנגדית שלו לא קעקעה את גרסתו שבתצהיר, והוא חזר וטען, שהוא יודע שהוריו גרו בשכירות, אך אין הוא יודע מתי הם הפסיקו לשלם דמי שכירות, משום שכאשר הוא התחתן, הוא עזב את הבית אשר בנכס, ועבר לגור במקום אחר. לגבי התביעה לתשלום דמי השכירות – הוא ציין שהוא לא יודע עליה, וכי הוא שמע שעו"ד צנעני, אביו של ב"כ המבקשים, טיפל בענין.

8.דודתה של המשיבה, המשיבה מספר 3, הצהירה אף היא בתצהירה את אותן הצהרות שהצהיר אחיה, ואף היא נחקרה על תצהירה. בתצהירה טענה שהמשיבה התגוררה יחד עם סבתא מעת שמלאו לה עשר שנים, וכי היא גרה בנכס עד שהיא התגייסה לצבא. אחר כך היא התחתנה, ושנה לאחר מכן, היא חזרה להתגורר עם סבתה ועם המנוח, וסעדה את הסבתא עד ימיה האחרונים. עוד היא טענה, שלמנוח היתה בת זוג, חברתו במשך 12 שנים, שבחלק מהזמן גרה איתו. לדבריה, לראשונה נודע לה שהבית לא שייך להוריה, בשנת 1992, כאשר אז התקבל צו פינוי מבית המשפט, והיא פנתה לאבי של ב"כ המבקשים שטיפל בענין, ומנע את פינוי המשפחה מהבית, אם כי, אין היא יודעת לומר כיצד. אין היא יודעת לומר האם הוריה שילמו דמי שכירות . לדבריה, היא עצמה התגוררה בבית בילדותה, אחר כך היא למדה במקווה ישראל ושם התגוררה, אם כי חזרה בסופי שבוע הביתה, ולאחר שהשתחררה מהצבא, היא התגוררה באילת, אחר כך בדירה אחרת ברחובות, וכעבור שנה היא עברה להתגורר בנתניה, שם היא גרה עד היום.

בחקירה חוזרת היא הבהירה, שאותה תביעה שאליה היא התייחסה בתצהיר בחקירה הנגדית, היתה תביעת פינוי ולא תביעה לתשלום דמי שכירות.

עינינו הרואות – שני המשיבים תומכים בגרסתה של המשיבה, לפיה היא עצמה התגוררה בבית שבנכס, דהיינו: היתה לה חזקה בנכס, לפחות שנתיים עובר לפטירת המנוח. יחד עם זאת, ברור מגרסתם של שני המשיבים האלה, שהם עצמם אינם מתגוררים בנכס ואינם מחזיקים בנכס, זה שנים ארוכות ורבות. פשיטא, שמתוך הראיות שבאו בפני בשלב זה – גרסת המבקשים באמצעות המבקש – מחד, וגרסת המשיבים באמצעות תצהיריהם – מאידך, מתבקשת המסקנה ולו לכאורה, שהמשיבה התגוררה בנכס, עובר לפטירת המנוח, לפחות בשנתיים האחרונות. מכאן, שאין המדובר במי שתפסה חזקה בנכס לאחר פטירת המנוח, כפי שהדברים הוצגו בבקשה למתן צו מניעה זמני.

9.בבוא בית המשפט להכריע בשאלה – האם יש מקום להעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, עליו לבחון את שלוש השאלות שלהלן:

הראשונה - האם למבקש עילת תביעה טובה אשר מתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו; השניה – האם יש שיקולים כנגד מתן הצו, כגון: שיקולי יושר ותום לב, שינוי מצב קבוע, וכיו"ב;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ