ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
27089-02-10
18/07/2010
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
משה רם שריג
|
הנתבע:
1. רום קרל הדויגה 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ-
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה שעילתה בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.6.09 ברחוב בלפור 10 בתל-אביב.
התובע טען בכתב התביעה כי נהג בזהירות ובמהירות איטית לאור צפיפות התנועה ברחוב ולפתע יצא הנתבע נוהג ברכב מסוג פולסוואגן מחניה שבה הוא חנה לאורך הרחוב היישר לנתיב הנסיעה של רכב התובע תוך שהוא פוגע ברכב התובע בצידו השמאלי בדלת האחורית השמאלית ובכנף האחורית השמאלית.
התובע טוען כי ממיקום הפגיעה ומנסיבות התאונה ברור שאין כל אפשרות שהתאונה נגרמה בעטיו של נהג רכב התובע.
בכתב התביעה נתבע נזק בסך של 4,751 ₪ כמשקף את סכום הנזק לרכב וכן נתבע סכום נוסף בסך של 1,500 ₪ בגין עלות משלוח המכתב מב"כ התובע וסכום נוסף בסך של 1,500 ₪ בגין אובדן זמן, עבודה ועוגמת נפש - סך הכל הסכום הנתבע הינו 7,751 ₪.
הנתבע הגיש כתב הגנה בגינו נטען כי התובע לא הציג כל אסמכתא שהוא הבעלים הרשום של הרכב. כמו כן נטען כי מחשבונית התיקון שהוצגה עולה כי מי שנסע בנזק בפועל היא חברה בע"מ – (שריג אלקטריק בע"מ) אשר מתוקף היותה תאגיד היא מנועה מלתבוע את נזקיה בבית משפט זה.
הנתבע אף הכחיש את האחריות לאירוע התאונה וטען כי זו לא התרחשה כלל וכי רכבו לא זז כלל והחל בנסיעה.
העיד בפני מר שריג שלום שנהג ברכב התובע בעת אירוע התאונה.
מר שריג חזר ועמד על גירסתו לפיה הרכב הנהוג בידי הנתבע הוא שפגע בו שעה שיצא מחניה אסורה ברחוב בלפור בתל-אביב.
מר שריג אף הוסיף כי העובדה שרכבו נפגע בחלק האחורי בלבד מבססת את אחריותו של הנתבע שכן עולה ממנה כי רכבו של הנתבע יצא ממקום החניה מבלי שאפשר את מעבר רכב התובע למלוא אורכו בנתיב הנסיעה לאורך רחוב בלפור.
אשר לנתבע, זה כאמור כפר מכל וכל באחריותו ואף טען כי מי שנהג ברכב התובע לא היה העד שהעיד בבית המשפט אלא אדם שזיהה את עצמו בשם שלומי שריג אך למרבה הפלא מסתבר כי העד שהעיד בבית המשפט ואשר הזדהה על פי תעודת זהות הוא שלומי שריג.
מכאן, שנסדקה ולא במעט טענתו הגורפת של הנתבע לפיה לא אירעה כלל תאונה וכי מי שנהג ברכב אינו העד שהעיד בפני בית המשפט.
גם האפשרות שהתובע יתאנה לנתבע דווקא וייחס לו את גרם התאונה, נראה בעיני כבלתי סביר. אחרי ככלות הכל, טענה נוקבת כגון זו שלפיה נטפל מר שריג שלומי דווקא לנתבע כמי שפגע ברכבו, אינה פשוטה כלל ועיקר וניתן להניח כי מהירות הנסיעה איטית ברחוב בעת אירוע התאונה אפשרה למר שריג שלומי להבחין ברכב שפגע ברכבו דהיינו; רכב הנתבע.
לאור מיקום הפגיעה בכלי הרכב של התובע, ניכר כי מר שריג שלומי לא היה יכול לעשות דבר כדי למנוע את התאונה שכן רכבו עבר כבר את רכב הנתבע כמעט במלוא אורכו בעוד שרכב הנתבע החל לצאת מן החניה ופגע בחלק האחורי של רכב התובע.
בנסיבות אלה, האחריות לתאונה נזקפת לחובת הנתבע.
אשר לגובה הנזק, הסכום בסך 1,500 ₪ בגין עלות משלוח מכתב התראה נראה בעיני מופרז ומכל מקום, איננו מחויב המציאות בדיון בפני בית המשפט בתביעות קטנות. גם פריט הנזק שעניינו אובדן זמן עבודה ועוגמת נפש לא הוכח בפני כלל ועיקר.
אשר על כן, אני פוסק כי הנזק הממשי של הנתבעים לפצות בו את התובע מסתכם בסך של 4,751 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 4,751 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהמועד שבו יוצג בפני הנתבעת 2 כרטיס חו"ז של התובע בחברת "שריג אלקטריק בע"מ" המראה כי התובע חויב בכרטיס זה בגין מימון ביניים שנטל מן החברה לצורך תיקון הרכב.
לא יוצג הכרטיס האמור, לא יהיו הנתבעים חייבים לשלם סכום כלשהו לתובע.
כל צד ישא בהוצאותיו.