פסק דין
1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23/11/11 אשר קבעה למערער דרגת נכות של 0% בגין פגיעה באוזניים.
2.הוועדה התכנסה מכוח פסק דין של בית הדין הארצי בתיק בר"ע 3714-03-11 בו נקבע:
"הצדדים הסכימו להעברת עניינו של המבקש לדיון בפני וועדה בהרכב אחר (להלן- הוועדה החדשה) אשר תפעל על פי המתווה שהוצע על ידי בית הדין, כדלקמן:
א.בפני הוועדה החדשה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות.
ב.הוועדה החדשה תזמן את המבקש לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון טענותיו.
ג.הוועדה החדשה תתייחס לכלל בדיקות השמיעה בתיקו של המבקש, ובמיוחד תוך שימת לב לבדיקה של מכון "קולות" מיום 15.8.2006, ולבדיקה של פרופ' אטיאס מיום 13.3.2007. לעניין זה הוועדה תתייחס באופן מפורט ומנומק לממצאי הבדיקות ולמסקנותיהן, הן לעניין הפגיעה בשמיעה והן לעניין הטנטון הנובע מהפגיעה בעבודה.
ד.הוועדה החדשה תתייחס באופן מנומק לטענה להחמרה הנובעת מהחשיפה לרעש בתקופת עבודתו (ולא לאחר פרישתו לגמלאות). "
3.בדיון היום הסכים המשיב להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לבדיקות שמיעה מיום 31/03/06, 01/04/06 ו- 24/06/10.
4.המערער טוען כי טעתה הוועדה הרפואית כאשר התעלמה ממכתבו של ד"ר אמנון שפירא מיום 14/11/01, שם כותב ד"ר שפירא כי המערער עובד שנים רבות בנמל אשדוד וחשוף לרעש סביבתי מזיק ביותר כמלגזן וטרקטוריסט. המערער טוען שהיה על הוועדה להתייחס לאותו מסמך וזאת לאור סעיף 2 (ד) לפסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה. כמו כן, טוען המערער כי טעתה הוועדה בכך שייחסה את מצבו למצב תחלואתי בלבד כגורם לנזק ולמעשה לא התייחסה למרכיב החשיפה לרעש ביחס לירידת השמיעה.
5.המשיב טוען כי מלבד אי התייחסות לבדיקות השמיעה אין טעויות משפטיות בהחלטת הוועדה ולגבי המסמך משנת 2001 מדובר במסמך ישן שממילא לא הוזכר בפסק הדין.
דיון והכרעה:
6.במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160).
7.הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 23/11/11 וכתבה בפרק הממצאים הרפואיים:-
"בבדיקה תופיות תקינות, בהנחת הקולן על המצב לא שמע, בבדיקת שמיעה מיום 29/12/98 ליקוי בינוני בכל התדרים במיוחד בתדרים הנמוכים שהתבטאו ב- EST 40 דציבל בשתי האוזניים עם דיסקרמנציה של 100% בגובה של 25 דציבל, אין תיעוד על טנטון. הומלץ על מכשיר עזר לשמיעתו ועד לפני חודש לא השתמש במכשיר שמיעה (לפי דבריו).
בבדיקת שמיעה מיום 23/09/01- תמונה דומה לחלוטין, כמעט ללא שינוי מבדיקה קודמת, וגם בה הומלץ על מכשיר שמיעה, רשום שעבד כמנהל בכיר בנמל 40 שנה.
בדיקת שמיעה מיום 17/02/05- כלומר מיד לאחר עזיבתו את העבודה. בדיקת שמיעה דומה לקודמיה עם ירידה נוספת של עוד 5-10 דציבל בכל התדרים. עם SRT 45 דציבל מימין ו-45 משמאל.
דיסקרמנציה 96 מימין ו-100 משמאל בגובה של 80 דציבל. יש לציין שסובל לעיתים מסחרחורות, עדיין לא השתמש במכשיר שמיעה. קיים רישום על סחרחורות ורעש באוזניים בשנת 96 בתיק קופ"ח. בבדיקת שמיעה מיום 15/03/07 מד"ר אטיאס, שמיעה מעט טובה מהבדיקות הקודמות, הליקוי העיקרי ישנו בתדרים הנמוכים לעומת התדרים הגבוהים. SRT 45 דציבל משמאל ו-40 מימין, דיסקרמנציה 96% בגובה של 80 דציבל. בבדיקת מאפייני טנטון הייתה התאמה לתדר גבוה אך לא נמצא כלל תגובה ..., ערכי החוזק לא היו סבירים לטנטון כרוני ממקור רעש, בבדיקת OAE לא נמצאו אקוסטיים לא לגירוי, נקישה ולא לצלילים, בדיקת מאפייני טנטון ממכון "קולות" מיום 15/08/06- באוזן ימין תדר הטנטון נקבע פעם ב- 8000 ופעם ב-5000 הרץ. ובשמאל פעם ב- 250 הרץ ופעם ב-500 הרץ. נרשם: הנבדק אפיין את הטנטון במידה טובה. לעומת זאת תדר הטנטון זוהה לאחר מספר..., לא ניתן הסבר על אורטוקוסטוקאמשן כלל"
בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה : -
" מדובר בליקוי שמיעה בכל התדרים כולל בתדרים הנמוכים ובמיוחד בתדרים הנמוכים. הבדיקה של מכון "אטיאס" מפרטת בצורה הרבה יותר מדויקת את העדר תגובה ל-OAE דבר שלא היה צריך להיות אילו היה מדובר רק בגלל ליקוי בחשיפה לרעש, אז היה צריך הדים כוכליאריום לפחות עד 1000 הרץ ולא כפי שקרה, העדר כלל של תגובות כוכליאריות. גם ערכים של מכון קולות אינם מפורטים בצורה מדעית על קיום טנטון גם תדר הטנטון (תדרים שונים) גם העוצמה של הטנטון אינם סבירים כלל לאפיון הטנטון ממקור אוזן פנימי, לעומת זאת בבדיקה של פרופסור אטיאס מדובר בחוזק של 17/22 DBSL, ערך חזק מאוד גבוה- לא סביר לטנטון כרוני, אפילו אם הליקוי שמיעה של התדרים הגבוהים נגרמו מחשיפה לרעש, אין ספק שהליקוי שבתדרים הנמוכים הם כגורם תחלואתי וכפי שמתבטא גם בתלונות של סחרחורות. חשיפה לרעש לא יגרום לסחרחורות. לכן בחישוב של % הנכות, לגבי ליקוי שמיעה יש לנכות מרכיב תחלואתי טבעי לפחות מהתדרים הנמוכים. לכן, גם הבדיקה של מאפייני הטנטון (כפי שביצע במכון אטיאס) ולא לפי שנעשה בצורה שטחית ביותר במכון קולות. מעיד שלא מדובר בטנטון ממקור של תדרים גבוהים ולכן אינם כתוצאה מחשיפה לרעש. ע"פ החישוב של בדיקת השמיעה מיום 17/02/05 (בדיקה שנעשתה מיד לאחר עזיבתו את העבודה) נכותו 25% לפי סעיף 72 (1) ו-(6) אבל יש לנכות מזה חלק תחלואתי של תדרי דיבור, 25% לפי סעיף 72 (1) ו-(6), אי לכך מבחינת ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש נכותו 0%. לגבי הטנטון, ע"פ כל הנתונים (בדיקת OAE ובדיקת מאפייני טנטון המפורטות של פרופסור אטיאס) אין טנטון כרוני הקשור לחשיפה לרעש, לכן אין נכות בגין טנטון."