שקולניק ואח' נ' השטיח המעופף בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניתן ביום 18/12/12 בהעדר הגנה.

לטענת המבקשת, ביום 24/12/12 קיבלה לתדהמתה את פסק הדין ורק אז נודע לה אודות התובענה דנן. כתב התביעה לא הומצא לה או למי ממורשיה.

ועוד מבדיקה שערכה בתיק בית המשפט, עולה כי לבקשה למתן פסק דין שהוגשה נגדה, לא צורף אישור מסירה חתום כדין ע"י מי ממורשיה, אלא אישור מאתר דואר ישראל, המאפשר מעקב אחרי משלוח דואר רשום אך כאמור לא חתום על ידה. באותו אישור אף נכתב כי "המידע המוצג במערכת הוא לידיעה בלבד ואינו מתאים לשמש אסמכתא תקפה לכל עניין שהוא ולכל הליך על פי כל דין".

תקנה 495 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי "המצאת כתבי בי-דין תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה" (להלן: "תקסדא"). במקרה דנן כאמור כתב התביעה לא הומצא למבקשת ופסק הדין ניתן מבלי שהוצג אישור מסירה חתום כדין ע"י מי ממורשיה. אי מסירת כתב התביעה מחייב את ביטולו של פסק הדין "מחובת הצדק" וזאת מעבר לטענת המבקשת לפיה אינה חייבת דבר לתובעים.

לטענת התובעים (להלן:"המשיבים"), יש לדחות את הבקשה בשל טענות סותרות. המבקשת טוענת כי כתב התביעה לא הומצא לה "ולכל הפחות לא הומצא למי ממורשיה". מדובר בטענות עובדתיות סותרות ולפי סעיף 72 (ב) לתקסד"א אין לטעום טענות עובדתיות חלופיות והמשמעות בענייננו דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

מעבר לכך, בבירור שערך ב"כ המשיבים ברשות הדואר, עולה כי אכן כתב התביעה הומצא למבקשת כדין ביום 31/10/12 כפי שנטען בבקשה למתן פסק דין. לתשובה אף צורף מכתב נציגת פניות הציבור ברשות הדואר, אליו צורף העתק מאישור המסירה.

המבקשת, לא מסבירה בבקשתה מדוע לא הוגשה ההגנה במועד, חרף העובדה שכתב התביעה הומצא לה כדין. כמו כן לא פירטה שום טענת הגנה ואין בטענתה כי אינה חייבת דבר לתובעים כדי למלא אחר החובה להצביע על סיכויי הצלחתה אם יוחזר המצב לקדמותו.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לבקשה אני סבורה כי המבקשת לא הצביעה על טעם לביטול פסק הדין ואפרט:

לבימ"ש סמכות לבטל החלטה או פסק דין שניתנו על פי צד אחד, וראו תקנה 201 לתקסד"א "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בעניין טענת המבקשת בדבר אי המצאת אישור מסירת התביעה נקבע כי : " פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

היינו שעה שפסק דין שניתן במעמד צד אחד "פגום" בגין העדר המצאה כדין של כתב התביעה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, ללא התייחסות למשקל הטענות ולסיכויי הצלחתן.

במקרה דנן, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וכן אישור רשות הדואר שצורף לתגובה לבקשה דנן, מהווים אסמכתא למסירת התביעה לנתבעת 2, שנשלח לכתובתה הרשומה – רח' הרצל 182 רחובות.

כאשר פסק הדין אינו "פגום", נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. בית המשפט יבחן, את סיבת מחדלו של המבקש ואת סיכויי ההגנה (ע"א 64/53 לעיל, ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 283, 284).

בענייננו, המבקשת לא פרטה טיעוני הגנה כנדרש ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק דין.

עם זאת ורק לפנים משורת הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד לתובעים בסך כולל של 3,000 ₪ בשל הארכת ההליך שלא לצורך. תשלום זה יופקד בקופת בית המשפט עד 1/3/13 שאם לא כן יעמוד פסק הדין על כנו. ככל שיופקד תוכל המבקשת להגיש כתב הגנה ותצהירי עדות ראשית עד 15/03/13.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.