שץ ואח' נ' הילטון אילת מלכת שבא

פסק דין

התובעים מלינים על הנתבעת כי לא ספקה שירותים נאותים כיאה למלון חמישה כוכבים, וזאת במהלך חופשה או השתלמות במהלכה שהו כל התובעים אצל הנתבעת בסוף השבוע שבין התאריכים 20.1.2011 – 22.1.2011.

לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים ולאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש בלבד ובסכום נמוך מזה שתבעו וכן לחייב את הנתבעת בהוצאותיהם, וזאת לאור כל הנימוקים שלהלן.

1.הנתבעת היא שותפות מוגבלת אשר מנהלת את מלון הילטון מלכת שבא באילת (להלן: "המלון").

התובעים הינם רופאים אשר שהו במלון במסגרת כנס של קופת החולים מכבי שירותי בריאות ומדובר בזוגות נשואים שנסעו לכנס יחדיו. כך התובעים 1 ו-2 הם זוג נשוי, התובעים 3 ו-4 זוג נשוי והתובעים 5 ו-6 הם זוג נשוי.

2.התובעים מבקשים השבה מלאה של הכספים ששולמו על ידיהם לנתבעת, סך של 2,100 ₪ כל אחד וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל מחדליה של הנתבעת בסך של 2,100 ₪ כל אחד גם כן, ובסך הכל את הסכום של 4,200 ₪ לכל אחד מהתובעים.

3.לתובעים טענות רבות כנגד הנתבעת ביחס לאופן ניהול המלון והאירוח שהוצע להם במהלך שהייתם במלון. התובעים טוענים כי ביום 20.1.2011 הופנו לארוחת ערב סביב בריכת המלון, שעה ששרר מזג אויר חורפי מבלי שהנתבעת הודיעה להם על כך מראש ובאופן שגרם לחלק מהם להצטנן, באחת מארוחות הבוקר נאלצו התובעים לעמוד בתור משך כ- 40 דקות, פרק זמן שאיננו סביר לשיטתם, ותלונות להנהלת המלון לא זכו להתייחסות לעניין זה. יחד עם זאת, מסכימים התובעים כי הוצע להם פיצוי בדמות ארוחת צהריים במהלך השבת. עוד הלינו התובעים כי מזגני הקירור בחדרים לא עבדו ופתיחת החלונות בחדרים לא התאפשרה בשל רעש ממשאבות הבריכה מחוץ לחדרים, כי חדרי המלון היו מלוכלכים, באמבטיה לא היה לחץ מים וכד'.

4.הנתבעת מנגד מכחישה הטענות וטוענת כנגד התובעים כי מדובר ברצף של טענות הנטענות בעלמא ללא כל אסמכתא או ראשית הוכחה, ועמדה על העובדה ועל הטענה כי בסופו של יום עשו כל התובעים שימוש מלא במתקני המלון לאורך כל החופשה המתוכננת. הנתבעת מסכימה כי התובעים אכלו בסמוך לבריכת המלון באחד הערבים, וזאת לאור שיפוצים שנערכו בחדר האוכל של המלון, אך עומדת על הטענה כי מזג האויר היה חמים ונוח ואף אחד מאורחי המלון לא התלונן ביחס לעניין פרט לתובעים.

הנתבעת איננה מכחישה בכתב טענותיה כי באחד הבקרים נאלצו התובעים להמתין בכניסה לחדר האוכל זמן ארוך מהרגיל, אך עומדת על כך כי מדובר היה בפרק זמן שאינו עולה על 20 דקות, וזאת בשל עומס בלתי צפוי בכניסה לחדר האוכל, עומס עליו התנצלו נציגי הנתבעת ואף הסבירו אותו לתובעים וליתר האורחים. הנתבעת מכחישה את הטענות בדבר רמת החדרים והמתקנים ומסכימה כי מזגן הקירור לא עובד במהלך חודשי החורף במתקניה.

5.במהלך הדיון בפניי הבהירו ופירטו התובעים השונים את נסיבות שהייתם במלון ואת טענותיהם כלפי הנתבעת. יובהר כי התובע 5 לא נכח בדיון ובשמו התייצבה התובעת 6. בעיקר עולה מעדותם של התובעים בפניי כי נתקלו בתקלות שונות ביחס לאירוח שלהם אשר לא זכו למענה מקצועי ויעיל לשיטתם, כך למשל הדגישה התובעת 6 כי הגיעה עם שני ילדיה למלון ועל אף שהודיעה על כך מראש, בחדר שהוקצה להם ערוכה הייתה מיטה לילד אחד בלבד ומשהלינה על כך נאמר לה להשכיב את שני הילדים באותה המיטה. מאוחר יותר משהובאה מיטה נוספת לחדרה של התובעת 6 לשימושו של ילד נוסף, לא הובאו מצעים לאותה מיטה וגם כאן נאלצה התובעת 6 לעמוד על קבלת שירות הגיוני וראוי. התובעים תמכו בגרסותיהם זה בטענותיו של זה, ובאופן כללי ניתן לומר כי רמת ההיענות של צוות המלון לטענות לגיטימיות כגון הטענות שהוצגו לעיל, הטענות בדבר מחנק בחדרים שחסר בהם חלונות והטענות בדבר ארוחת ערב באויר הפתוח בחצר הבריכה כאשר מזג האויר איננו מתאים לכך – הייתה היענות נמוכה, אם בכלל.

6.מטעם המלון התייצב נציג אשר לא יכול היה להתמודד עם הטענות העובדתיות שהעלו התובעים באופן טבעי, ובנסיבות אלה משהתובעים תומכים זה בטענותיו של זה, עליי לקבוע כי עמדו בנטל הרובץ לפתחם ביחס לטענות שהעלו.

7.עם זאת יובהר כי בכל הטענות שהעלו התובעים אין טענות אשר מצדיקות השבה מלאה של הכספים אותם שילמו, זאת בעיקר לאור העובדה כי התובעים עשו שימוש מלא במתקני המלון ובמהלך כל פרק הזמן בו התכוונו לשהות במלון מלכתחילה. כל מה שהתובעים הצליחו להוכיח הוא, כי צוות המלון לא סיפק שירות הולם וראוי ביחס לנסיבות ותקלות שונות שנוצרו.

בנסיבות אלה, אין לי אלא לפסוק פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, לאור רמת השירות שתוארה על ידם מאת צוות המלון. הסכום אותו מבקשים התובעים שייפסק להם בנסיבות העניין הוא גבוה ובלתי סביר, ובתי המשפט אינם פוסקים סכומים שכאלה בגין ראש נזק כזה.

8.לאחר שקילה של הדברים, סבורתני כי על הנתבעת לפצות כל אחד מהתובעים בסכום של 400 ₪. בנוסף על הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 150 ₪ הוצאות ההליך המשפטי, וזאת פרט לתובע 5 אשר לא התייצב לדיון.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים 1-4 ו-6 את הסך של 550 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בכתובתה.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 5 את הסך של 400 ₪ בתוך אותו פרק זמן.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ב, 20 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.