שפרלינג ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובעים כתוצאה מרשלנות הנתבעת בהעברת ניירות ערך שהיו בידי התובעים מבנק הנתבעת לבנק אחר.

לטענת התובעים, במסגרת חשבון הבנק אשר ניהלו אצל הנתבעת החזיקו גם בניירות ערך מחמישה סוגים שונים.משהתברר לתובעים כי העמלות בבנק אחר טובות מאלו שאצל הנתבעת הודיעו התובעים למנהלי הנתבעת על כוונתם לעבור לבנק אחר.

כחלק מהעברת החשבון לבנק אחר חתם התובע 1 ביום 11.11.08 על טופס העברת ניירות ערך בבנק לפיקדון בבנק אחר. לטענת התובעים סגן מנהל סניף הנתבעת ציין בפניהם כי העברת הניירות תעשה תוך שני ימי עבודה.

ואולם, ביום 13.11.08 עברו לחשבון הבנק החדש של התובעים (בבנק לאומי ) שני ניירות ערך בלבד מתוך החמישה.

במשך חמשה ימים רצופים שבין ה- 13.11.08 ל 19.11.08 הגיע התובע 1 לבנק הנתבעת והפציר בפקידיו להעביר מיידית את שלושת הניירות הנותרים ואילו התובע לטענתו נענה ביחס מזלזל מצד נציגי הנתבעת והבטחות לפיהן " העניין יוסדר בקרוב".

בסופו של דבר שלושת ניירות הערך הנותרים עברו לחשבונם החדש של התובעים רק ביום 19.11.08 .

לטענת התובעים הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת נאמדים בסך של 13,600 ₪ שכן ביום 19.11.08 שערו של נייר הערך כי"ל , בו החזיקו התובעים את הכמות הגדולה ביותר של יחידות מבין שאר הניירות ( 3,200 ) היה נמוך ב- 425 אגורות ליחידה לעומת זה שהיה ב13.11.08 הוא המועד בו הועברו בפועל שני ניירות הערך הנוספים של התובעים, המשקף לטענתם את הזמן הסביר בו הייתה צריכה הנתבעת להעביר את יתר הניירות של התובעים לחשבונם החדש בבנק לאומי.

לטענתם של התובעים במשך הזמן בו הודיעה להם הנתבעת כי ניירות הערך נמצאים בהעברה , לא יכלו הם למכור את הניירות. בנוסף טוענים התובעים כי הנתבעת התחייבה בפניהם להעביר את ניירות הערך בתוך שני ימי עסקים.

זאת ועוד, התובעים פנו בכתב ביום 20.3.09 לנתבעת לקבלת פיצוי כאשר רק ביום 11.5.09 הודתה הנתבעת בטעותה ואולם סירבה לפצות התובעים והסתפקה בהתנצלות.

לטענת הנתבעת, עקב תקלה טכנית בתקשורת בין מחשביה לבין מחשבי הבורסה לניירות ערך חלק מההוראות להעברת ניירות ערך של לקוחותיה לא נקלטו ואילו חלק מהן נקלטו ולראייה הועברו שניים מניירות הערך ביום 13.11.08 . מייד עם גילוי התקלה ביום 18.11.08 בוטלה פעולת ההעברה וביום 19.11.08 בוצעה מחדש. לטענת הנתבעת לא הובטח לתובעים על ידי מי מעובדיה כי ההעברה תבוצע עד שני ימי עבודה כטענתם.

הנתבעת חוזרת על האמור במכתב התשובה אשר שיגרה לתובעים ומתנצלת על התקלה הטכנית ועוגמת הנפש אשר נגרמה לתובעים ואולם לטענתה התובעים יכלו למכור את שלושת ניירות הערך בכל עת החל מיום 13.11.08 ואילך הן בפניה לנתבעת והן בפניה לבנק הנעבר ובכך למזער את הנזק הכספי אשר לטענת התובעים נגרם להם. בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעים לא הוכיחו את הנזק אשר לטענתם נגרם להם וכי למעשה החל מיום 13.11.08 ועד ליום 2.9.09 המנייה מסוג כי"ל עלתה בכ- 60%.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק מצאתי כי בכל הנוגע לטענת התובעים כי הנתבעת הפרה את חובתה להעביר את ניירות הערך תוך שני ימי עבודה- הרי שעיון במסמך ההעברה (המסומן נספח "א" לכתב התביעה) עליו חתומים התובעים מגלה כי הנתבעת אינה מחויבת לבצע את העברת ניירות ערך מהפיקדון בבנק תוך פרק הזמן של שני ימי עבודה. ואולם, הנני מקבלת את טענת התובעים לעניין זה לפיה, הנתבעת הציגה בפניהם מצג לפיו כל ניירות הערך היו אמורים לעבור ביום 13.11.08 . זאת הן מכוח העובדה שב 13.11.08 הועברו בפועל לחשבון הבנק החדש של התובעים שני ניירות הערך הנוספים של התובעים, דבר המשקף את פרק הזמן הסביר בו היו צריכים לעבור כל ניירות הערך של התובעים לחשבונם החדש, והן מכוח התנהלות הנתבעת וההבטחות שהבטיחה לתובעים לפיהן העניין יסודר וכי ההעברה תבוצע בקרוב. חיזוק לעניין זה ניתן למצוא במכתב אשר שיגרה הנתבעת לתובעים מיום 11.5.09 בו היא מודה כי ארעה תקלה בהעברת ניירות הערך במועד.

יחד עם זאת מצאתי כי התובעים יכולים היו למכור את שלושת ניירות הערך בכל עת החל מיום 13.11.08 ועד ליום 19.11.08 הן בפניה לנתבעת והן בפנייה לבנק הנעבר ובכך למעשה למזער את הנזק הכספי אשר לטענת התובעים נגרם להם באותה התקופה. זאת במיוחד נוכח האמור בסעיף 10 לכתב התביעה לפיו, התובעים מציגים את עצמם כמי שמנהלים באופן שוטף ואינטנסיבי מעקב ופעילות בשוק ניירות הערך , לרבות קנייה ומכירה תכופה של ניירות וזאת לאור בקיאותם והידע שרכשו בשוק ההון מתוך התנסות שוטפת במשך השנים. סביר בעיני כי דווקא התנסותם של התובעים בשוק ההון ופעילותם השוטפת בו, הייתה צריכה להובילם לבקש את מכירת ניירות הערך האמורים עם ירידת השערים ומשלא עשו כן אין להם להלין אלא על עצמם.

בנוסף, הגם אם אקבל את טענות התובעים לפיהן סברו כי אינם יכולים למכור את ניירות הערך האמורים בתקופת ההעברה הרי, שאינני יכולה להיות בטוחה כי לו התובעים סברו כי באפשרותם לעשות כן אכן היו פועלים למכירתן . הנזק הכספי לו טוענים התובעים הינו נזק שנאמד בדיעבד ואילו בהשתלשלות העניינים כפי שנפרשה בפני אין כדי להוכיח שהעברת ניירות הערך מהנתבעת לבנק הנעבר נועדה לצורך מכירת ניירות הערך. עיון בכתב התביעה מגלה דווקא כי העברת ניירות הערך נתבקשה על ידי התובעים במסגרת העברת ניהול חשבונם לבנק אחר נוכח העמלות הנמוכות יותר בבנק הנעבר וכך גם נטען בפניי בעל פה.

לא התרשמתי כי התובעים הודיעו בשום שלב לנתבעת כי ברצונם למכור את ניירות הערך וכל שהודיעו הוא שברצונם להעביר את ניירות הערך לבנק אחר. סביר בעיני כי לו התובעים היו מודיעים לנתבעת כי ברצונם למכור את ניירות הערך הרי שבמקביל הייתה חלה חובה על הנתבעת למסור לתובעים את המידע לפיו ניתן למכור את ניירות הערך גם בשלב ההעברה.

יחד עם כל זאת ונוכח האמור בחלק הראשון להחלטתי ונוכח התקלה הטכנית בהעברת מלוא ניירות הערך במועד סביר על ידי הנתבעת ונוכח הודייתה של הנתבעת בתקלה ובעוגמת הנפש אשר נגרמה לתובעים כתוצאה מכך, סבורני כי יהא זה ראוי וצודק כי הנתבעת תפצה התובעים בסך של 2,000 ₪ כאומדנא בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים סך של 170 ₪ אגרת בית משפט והוצאות משפט בסך 300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תש"ע, 08/04/2010 במעמד הנוכחים.