שפירא נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בתאונת דרכים מיום 11/1/08 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע, יליד 17/12/49.

2.התובע עובד כמנהל פרויקטים והקמה בחברת "אסגל אלומיניום בע"מ", הנמצאת בדרך חיפה 33 בקרית אתא (להלן: "החברה").

3.יש לציין, כי התובע הקים את החברה הנ"ל אך כיום בנו, מר אסף שפירא, הינו הבעלים ומנהל החברה (ראה מסמך ת/3) והתובע עובד בחברה הנ"ל כעובד שכיר.

3.במסגרת תפקידו של התובע כמנהל פרויקטים מחובתו להגיע לאתרי העבודה השונים ולפקח על עבודת הפועלים במקום, לבצע הרכבות ביחד עם הפועלים, להסיע חומרים לצורכי עבודה לפועלים באתרים, להסיע את הפועלים ואת העובדים לאתרים השונים ובסיום יום העבודה להחזירם מהאתרים השונים למפעל, ו/או להורידם בתחנת אוטובוס, אשר משם יוכלו לנסוע לבתיהם בסיום יום העבודה. לצורך ביצוע עבודתו, התובע קיבל רכב טנדר השייך לחברה ואשר בו נהג להסיע את החומרים השונים וכן את הפועלים לאתרי העבודה.

4.העבודה התבצעה במהלך כל ימות השבוע, כלומר 6 ימים בשבוע.

5.ביום 11/1/08 עבדו פועלים של החברה בדירה ברחוב דאונס בחיפה, כאשר מחובתם היה לסיים ביום הנ"ל את העבודה במקום, על מנת למסור את הדירה המוכנה ללקוח.

6.סמוך לשעה 11:00 יצא התובע מהמשרד של החברה בקרית אתא, על מנת לנסוע לרחוב דאונס בחיפה, כדי למסור לעובדים פרופילי אלומיניום וכן ציוד עבודה נוסף לצורך ביצוע עבודות איטום במקום. התובע בחר לנסוע דרך רחוב העצמאות במטרה לעלות לכרמל דרך רחוב פרויד, כדי להגיע לרחוב דאונס הנמצא אחרי "מרכז חורב" בכרמל.

7.התובע נסע בטנדר של החברה. בדרכו לכיוון חיפה הוא גם עצר לזמן מה אצל הזגג, המבצע עבודות עבור החברה, והנמצא ברחוב חלוצי התעשיה, ואחר כך המשיך בנסיעתו דרך העיר התחתית בחיפה, על מנת להגיע לרחוב דאונס בכרמל.

8.התובע החליט לנסוע במסלול הנסיעה הנ"ל היות ובימי שישי העיר התחתית בחיפה, כולל רחוב העצמאות ודרך יפו, פנויים ואין עומס תנועה בכבישים. לעומת זאת, בשכונת הדר בחיפה ובמרכז הכרמל ובמרכז זיו, שהינם מרכזי קניות, קיים עומס תנועה כבד עם פקקי תנועה בכל הרחובות הללו.

9.כאשר התובע נסע ברחוב שדרות ההגנה, בקטע הכביש שבין שכונת בת גלים לעין הים, הרכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות לפני רמזור אדום והתובע, אשר הסתנוור באותו הרגע מהשמש, פגע עם רכבו בעוצמה ברכב שלפניו.

10.כתוצאה מפגיעת הטנדר ברכב שלפניו נפתח כרית האוויר ברכב והתובע נחבל בראשו ובבית החזה.

11.למקום התאונה הוזמנה ניידת משטרה, אשר הגיעה למקום רק לאחר כחצי שעה לפחות.

12.בינתיים התובע הזעיק את גם את בנו אסף להגיע למקום. כשהגיע אסף למקום השעה כבר היתה לאחר השעה 13:00. אסף, יחד עם השוטרים, הזיזו מאמצע הכביש את הטנדר ואת הרכב שנפגע לשולי הכביש. אסף פירק את כל הציוד שהיה על הטנדר, כגון פרופילי אלומיניום, העבירם לרכבו הפרטי והזמין מכונית גרר כדי לפנות את הטנדר מהמקום.

13.בשלב מסוים התובע התלונן על כאבי ראש וסחרחורת ולמקום הוזעק אמבולנס בשעה 14:02. האמבולנס הגיע למקום התאונה ב-14:05 ופינה את התובע לבית החולים רמב"ם (ראה מסמך נ/4). שעת הקבלה של התובע בחדר המיון בבית החולים רמב"ם היתה ב-14:30 (ראה מסמך נ/3).

14.התובע הגיש תביעה לנתבע, להכיר בתאונה כתאונת עבודה, רק בתאריך 19/5/11. בתאריך 2/8/11 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כי התובע ביצע במהלך נסיעתו עיקוף גדול במסלול הנסיעה ולכן לא מדובר בנסיעה בדרך הסבירה לצורך הגעה ליעד אליו התכוון לנסוע.

מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: