ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
51875-06-13
13/11/2013
|
בפני השופט:
יעל ייטב
|
- נגד - |
התובע:
רחל שפיגל
|
הנתבע:
1. אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ 2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
מבוא
בפניי תביעה בסכום של 32,200 ₪ לפיצוי התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בשעה שמעדה במדרגות שבקניון ממילא בירושלים.
על פי המתואר בכתב התביעה וכן בעדותה של התובעת בפני, ביום 22.9.12, בדרכה לעבודתה בחנות "סופר פארם", מעדה התובעת בעודה יורדת בגרם המדרגות שבמקום, נפלה והתגלגלה במורד המדרגות. התובעת פונתה ממקום התאונה באמבולנס לבית החולים הדסה הר הצופים.
לטענת התובעת, בעת שירדה במדרגות היו המדרגות רטובות בעקבות שטיפתן על ידי עובדי הניקיון. עוד טענה התובעת שבמקום לא הוצב כל שלט אזהרה מפני המדרגות הרטובות האוסר על מעבר במקום.
התובעת טענה שהתאונה אירעה לה בשל רשלנותה של נתבעת 1, שהינה המפעילה והמפקחת על ניהולו ופעילותו של הקניון. עוד טענה כי יש להחיל במקרה זה את סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. התובעת ציינה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כנפגעת תאונת עבודה.
לשאלת בית המשפט השיבה התובעת במהלך הדיון כי היא התייעצה עם עו"ד והחליטה שלא להגיש חוות דעת רפואית, ולהגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות (עמ' 2 שורות 5-6).
מנגד טענו הנתבעות כי יש לסלק את התביעה נגדן על הסף בשל היעדר עילה או בשל העדר יריבות, וזאת בשל היעדר כל זיקה מצד נתבעת 1 למקום האירוע. עוד טענו כי יש למחוק את התביעה כיוון שהתביעה הינה בגין נזקי גוף והתובעת לא צירפה חוות דעת או כל אסמכתה אחרת להוכחת ראשית ראייה לפגיעת גוף.
הנתבעות הגישו הודעה לצד ג' נגד המסעדה הממוקמת במבנה שאותו שכרה מהנתבעת 1 (להלן- "המסעדה"). לטענת הנתבעות עובדי המסעדה יצרו את המטרד שבגינו מעדה התובעת. נטען שבהסכם ההתקשרות בין נתבעת 1 למסעדה הותנה במפורש כי המסעדה תהיה אחראית על כל מטרד שנוצר עקב שימוש בנכס. עוד טענו הנתבעות כי בהסכם התחייבה המסעדה לפצות את נתבעת 1 בגין אירועים או נזקים דוגמת האירוע נושא התביעה, ולבטח את עצמה ואת נתבעת 1 בביטוח מתאים כנגד סיכונים מסוג זה.
המסעדה טענה מנגד כי יש לסלק את ההודעה נגדה על הסף, כיוון שאינה ישות משפטית ואינה כשירה להיתבע. עוד טענה כי לא קיימת זיקה עובדתית של המסעדה לאירוע הנטען, שכן האירוע לא אירע בשטח שבפעילותה, בשליטתה או בפיקוחה.
הראיות
עדות התובעת
התובעת פירטה בעדותה את נסיבות התאונה כדלקמן: "באותו יום הלכתי כמו בכל יום לעבודה שלי וירדתי במדרגות לכיוון העבודה שלי בסופר פארם ממילא שהיה במתחם קניון ממילא ולפתע מצאתי את עצמי על הרצפה. היה לי נורא קשה לנשום והייתי מסוחררת וראיתי שחורות והגב שלי מאוד כאב. פינו אותי לבי"ח הה"צ ושם טיפלו בי." (עמ' 1 שורות 10-13). התובעת העידה שהיא מעדה בשל כך שהמדרגות היו רטובות בעקבות שטיפה, וכן שלא היה במקום שלט אזהרה המעיד על כך שהמדרגות רטובות (עמ' 1 שורה 18).
התובעת הציגה לבית המשפט תמונה של המדרגות (מוצג ת/1) וציינה כי מעדה במקום שבו מצולמת אישה היורדת בגרם המדרגות.
לשאלת נציג הנתבעים האם המקום היה רטוב השיבה "כן. כשאני נפלתי היה רטוב. כשאני מצאתי את עצמי על הרצפה לא ראיתי שרטוב. אחר כך ראיתי את עובדי הניקיון ששפכו את המים ולאחר מכן כל החצאית שלי הייתה רטובה." (עמ' 2 שורות 1-2). ולשאלה אם ראתה את עובד הניקיון שופך מים השיבה שראתה רק לאחר שנפלה (עמ' 2 שורות 8-10).
התובעת צירפה לכתב התביעה רשומות רפואיות ואישור מהמוסד לביטוח לאומי (ת/2): בטופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה נכתב בחלק של תיאור התאונה כי "במתחם ממילא בדרכה לעבודה החליקה במדרגות", וכי האיבר שנפגע הוא הגב; בדיווח חולה/נפגע באמבולנס מספר 559052 מיום 20.9.12 שעה 9:04, נכתב בחלק של האנמנזה כי "הגענו לפצועה כבת 22.1 במצב קל הסובלת מפגיעות עמ"ש. לדבריה החליקה כעשר מדרגות במקום עבודתה. בהגעת הצוות חצי יושבת על כיסא באחד המשרדים. לדבריה הגיעה לשם בעזרת חבריה לעבודה. מתלוננת על כאבים עזים בגב תחתון המתפשטים כלפי מעלה, ללא חבלות או דימום הנראים לעין, מניעה אצבעות הרגלים. שוללת פגיעות בראש ובצוואר במהלך הנסיעה התלוננה על סחרחורות. עברה לאחרונה ניתוח לייזר בעיניים. בבדיקת פצועה נמצא כי הפצועה בהכרה מלאה A , נושמת 18 נשימות בדקה, דופק סדיר 96 פעימות בדקה, לחץ דם 110/70."; בגיליון הקבלה לחדר מיון בביה"ח הדסה הר הצופים מיום התאונה נכתב כי סיבת הפנייה היא כאבי גב תחתון לאחר נפילה במדרגות; בגיליון השחרור מחדר מיון, באותו היום כשעתיים לאחר הקבלה, נכתב כי נחבלה בגב התחתון בעקבות נפילה במדרגות וכי היא משוחררת במצב כללי טוב עם המלצות למשככי כאבים, חימום מקומי, ביקורת במרפאה אורתופדית בעוד שבוע, חופשת מחלה 3 ימים; צורפו גם תעודות רפואיות לנפגע בעבודה שבהן אובחנה כסובלת מcontusion back and buttocks ונמצאת באי כושר מיום 20.9.12 עד ליום 28.9.12, ומיום 29.9.12 עד ליום 10.10.12; התובעת צירפה גם הפנייה לפיזיותרפיה וסיכום ביקור אצל ד"ר מחמוד איברהים מיום 21.11.12. בחלק של הסיכום וההמלצות נכתב "מעקב אחר פיזיותרפיה לשקול צורך במיפוי"; צורף סיכום טיפול מיום 9.5.13 שנערך על ידי המטפל בסמה חסן ופורט בו שהתובעת קיבלה 4 טיפולים מיום 18.12.12 עד ליום 19.2.13, כן פורטו הטיפולים שניתנו.
התובעת צירפה לכתב התביעה גם אישור של המוסד לביטוח לאומי כי הוא מאשר לה החזר הוצאות הריפוי בגין הפגיעה.
עדות מר ג'נאיים גסאן
מטעם התובעת העיד מר גנאים גסאן, שהוא עובד ניקיון של נתבעת 1, אשר היה עד לתאונה "הייתי עובד שם מול הגינה ליד המדרגות. המדרגות מצד שמאל. שטפתי שם וראיתי שהיא נפלה. שטפתי את הרצפה למטה. ראיתי שהיא נפלה מהמדרגות ולא הצליחה לקום. קראתי לאבנר הבאנו מים ולקחנו אותה למקום העבודה שלה בסופר פארם." (עמ' 2 שורות 13-15).
העד השיב לשאלות נציג המסעדה ואישר שהוא עובד של נתבעת 1 וכי רק עובדי משק של נתבעת 1 שוטפים את השדרה, בעוד שהחנויות עצמן לא שוטפות את השטח שמחוץ לחנות (עמ' 2 שורות 18-22).