פסק דין
הרקע לתביעה:
1.עניינה של התביעה שלפניי, בהסכם להפעלת מכונות מזון ושתייה בבית ספר מקיף ו' באשדוד (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם, הועברו זכויותיה של גב' זוהר רונית (להלן: "רונית") להפעלת המכונות ועמדת ממכר הטוסטים אל התובעת, גב' שפונט אסיה (להלן: "התובעת"). התובעת עתרה להשבה ופיצויים, עקב הפרת ההסכם. התובעת אף עתרה לקבלת פיצויים מנתבעת 3, עו"ד מרגריטה פיצ'וז'קין (להלן: "עו"ד פיצ'וז'קין"), עקב טענתה להתרשלות מקצועית. סכום התביעה הועמד על סך 117,154 ₪.
2.רונית וחיים זוהר (להלן: "חיים"), הנתבעים 1-2, טענו שדווקא התובעת היא שהפרה את ההסכם. לפיכך, עתרו רונית וחיים בתביעה שכנגד, לאכיפת ההסכם ולתשלום הפיצויים המוסכמים וכן פיצויים עבור נזקים נוספים. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 60,000 ₪.
3.רונית וחיים אף נקטו בהליכי צד שלישי כנגד עו"ד פיצ'וז'קין, ובה עתרו כי תשפה אותם בכל סכום שייפסק כנגדם, הואיל והתרשלה כלפיהם.
טענות התובעת:
4.לטענת התובעת, היא בחנה את הצעתם של חיים ורונית לרכישת 6 מכונות שתייה ומזון וכן רכישת זכויותיהם להפעלת המכונות בבית ספר מקיף ו' באשדוד (להלן: "בית הספר"). לאחר מכן, החליטה התובעת לרכוש את זכויותיהם של רונית וחיים. כך, בתאריך 6.01.04 נחתם ההסכם, לפיו בתמורה לסכום של 115,000 ₪ בתוספת מע"מ יעבירו לה חיים ורונית את זכויותיהם, להפעלת מתקני המזון בבית הספר, וכן ימכרו לתובעת את מכונות המזון והשתייה.
5.התובעת מילאה את חלקה בהסכם בכך, ששילמה לרונית וחיים סכום של 30,000 ₪ במזומן, שני שיקים על סך 15,454 ₪ וכן דמי שימוש בסך 11,700 ₪, ששולמו לפקודת העירייה. אלא שהנתבעים פעלו בניגוד להסכם והפרו אותו הפרה יסודית. כך, על אף שהוסכם בין הצדדים כי חיים יסייע לתובעת בהפעלת המכונות, בחלוף כשבועיים הוא חדל לסייע לה בתפעול המכונות ולא שעה לפניותיה. לא זו אף זאת, הנתבעים מכרו לתובעת מכונות שאינן תקינות ומיושנות, לא שילמו עבורן לחברות המייצרות, כך שלא היה באפשרותה של התובעת להיעזר בשירות התיקונים של אותן חברות.
6.זאת ועוד, רונית וחיים התחייבו בהסכם להעביר לתובעת את הזכויות להפעלת המכונות בבית הספר בעיריית אשדוד (להלן: "העירייה"), אלא שזכות זו איננה ניתנת להעברה, על פי הסכם בין חיים ורונית לעירייה.
7.משהפרו חיים ורונית את ההסכם, הפרה יסודית, ביטלה התובעת את ההסכם ושלחה להם הודעה על כך. מאחר והמחאה אחת נפרעה על ידי חיים ורונית, הורתה התובעת על ביטול יתר ההמחאות. עם זאת "זייפו" הנתבעים אחת מן ההמחאות שבוטלה על ידה ואף פרעו אותה.
8.בנסיבות אלה, עתרה התובעת להשבת הסכומים ששילמה לנתבעים ותשלומים נוספים עבור נזקיה עקב הפרת ההסכם: סך 45,454 בגין תשלום ששילמה התובעת עבור המכונות האוטומטיות, סך 11,700 בגין השבת דמי השימוש ששולמו לעירייה, שכ"ט עו"ד 2,000 ₪, 8,000 ₪ עלות סחורה שנרכשה ו – 50,000 ₪ פיצוי בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש).
9.אליבא התובעת יש להשית את נזקיה אלה גם על עו"ד פיצ'וז'קין, שהייתה אמונה על עריכת ההסכם. לטענת התובעת, עו"ד פיצ'וז'קין הפרה את חובת הזהירות בכך, שלא בחנה את מהות זכותם של הנתבעים ולא מנעה ממנה לחתום על הסכם שהיה בלתי ניתן לאכיפה.
טענותיהם של רונית וחיים:
10.לטענת רונית מטעמים פרוצדוראליים בלבד זכות ההפעלה מול העירייה היתה רשומה על שמה, אך בפועל חיים הוא שניהל את העסק להפעלת המכונות בבית הספר. רונית לא ניהלה משא ומתן עם התובעת ולא נתנה ייפוי כוח למי מהצדדים לכריתת ההסכם ולחתימה עליו. על כן היא אינה קשורה כלל לאירועים נשוא התביעה ואין להשית עליה חיוב כלשהו.
11.טרם החתימה על ההסכם הייתה התובעת מספר פעמים בבית הספר בהם ראתה את המכונות ותפעולן והייתה מודעת למצבן. כל בעיה שהתעוררה והובאה לידיעתו של חיים, קיבלה את המענה והטיפול הראוי ככל שהדבר נדרש.
עם זאת, כעבור כחודש וחצי מיום חתימת ההסכם, החליטה התובעת, על דעת עצמה, להשיב את מפתחות המכונות למנהל בית הספר ואף ביטלה את ההסכם בין הצדדים, בלא הצדקה.
12.תנאי ההסכם בין רונית לבין העירייה היו ידועים לתובעת, טרם החתימה על ההסכם. ואף לא הייתה כל מניעה להעברת הזכויות לתובעת בכפוף להסכמת העירייה.
13.חיים לא "זייף" המחאה, אלא פרע את ההמחאות כמוסכם. עשר ההמחאות הנותרות בוטלו על ידי התובעת, כך שלא הנתבעים הם אלו שהפרו את ההסכם אלא התובעת. הפרה זו, הסבה לנתבעים נזקים עקב הפגיעה במוניטין שלהם.
14.משכך, יש לחייב את התובעת בפיצוי מוסכם בסך 35,000 ₪ בצירוף מע"מ, כקבוע בהסכם. כן יש לחייב את התובעת בגין פגיעה במוניטין בסך 60,000 ₪ שנגרם לחיים, שמפעיל מכונות לממכר מזון ושתייה בעוד ארבעה בתי ספר.
15.חיים ורונית אף נקטו בהליכי צד שלישי כנגד עו"ד פיצ'וז'קין. בהליכים אלה טענו חיים ורונית שעו"ד פיצ'וז'קין הציגה לפני חיים מצג שווא, לפיו היא מייצגת אותו, כאשר בפועל ייצגה רק את התובעת.