אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שפאר, סיטון , הניג, פילו נ' דויטש ואח'

שפאר, סיטון , הניג, פילו נ' דויטש ואח'

תאריך פרסום : 10/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
5613-02-11
06/04/2012
בפני השופט:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
התובע:
1. שפאר
2. סיטון
3. הניג
4. פילו

הנתבע:
1. רוברט דויטש
2. מרכז ארכיאולגי בע"מ

החלטה

החלטה

1. לפני בקשה למינוי עו"ד אורי שפאר לכונס נכסים זמני למניותיו של המשיב 1 במשיבה 2 וכן לתקבולי המכירה הפומבית שהמשיבים מתכננים ביום 9.4.12 באופן שרוכשי פריטי העתיקות במסגרת המכירה האמורה ימציאו התמורה ישירות לידיו של עו"ד שפאר ככונס הנכסים.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

2. המבקשת היא שותפות רשומה המספקת שירותים משפטיים. המשיב 1 הוא ארכיאולוג וסוחר עתיקות (להלן: המשיב). המשיבה 2 היא חברה בע"מ אשר כל מניותיה מוחזקות ע"י המשיב, ובאמצעותה מפעיל המשיב את עסקיו ובכלל זה עסק למכירות פומביות של עתיקות. התובענה בתיק העיקרי היא לתשלום כספי שכר טרחה, בסכום העולה על מיליון ₪, בגין ייצוגו של המשיב במסגרת הליך פלילי שנוהל נגדו ואשר בסופו זוכה מהאשמות שיוחסו לו. המחלוקת בין הצדדים סבה סביב השאלה האם על המשיב לשלם את שכר טרחת המבקשת לאחר שבית המשפט המחוזי סירב לשחררה מייצוגו בהליך הפלילי שהתנהל בפניו. התיק העיקרי מתנהל בפני כבוד השופטת מ' אביב ובשלב זה הוגשו זה מכבר סיכומי המבקשת בתיק.

3. המבקשת טוענת כי המשיבים מתחמקים מהפקדת סכומים שונים שעוקלו לפני זמן רב, חרף החלטות ברורות של בית המשפט בעניין זה, ובגין כך אף תלויה ועומדת בקשה בגין בזיון בית המשפט. בדיון שנערך בפני נטען כי חרף הסעדים הזמניים הרבים שבוקשו על ידי המבקשת במסגרת התביעה העיקרית, כולל בקשתה לעיקול רווחי המכירה הפומבית הקודמת, היא העלתה חרס בידה. זאת, שכן בסופו של יום המשיב לא הפקיד בקופת בית המשפט את הסכום שנקבע, אלא רק סכום של 20,000 ₪. לפי הנטען, המכירות במכירה הפומבית הקודמת עלו כדי סכום של 300,000 ₪ אולם רוב הסכום מצא דרכו אל בת זוגו של המשיב. עוד נטען על ידה כי בענייננו מולאו כל התנאים למתן הסעד הזמני המבוקש.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה בתוקף. לטענת המשיב, הוא פיטר את המבקשת מייצוגו בשנת 2009 ומאז הוא רואה עצמו "משוחרר" מלשלם לה. עוד נטען כי גובה שכר הטרחה שנתבע ע"י המבקשת מופרז וכי מכל מקום המבקשת ייצגה אותו באופן אישי ולא את המשיבה 2, ולפיכך אין מקום לבקש סעד כלפיה. לבסוף טוען המשיב כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי גם אם המכירה תצליח, הרווח שיוותר בידו לא יעלה על 50,000 – 80,000 ₪. המשיב הציע, כי לפנים משורת הדין הוא יפקיד סכום של 50,000 ₪ לקופת בית המשפט, בין אם ירוויח מהמכירה ובין אם לאו. המבקשת דחתה הצעה זו. להשלמת התמונה יוער, כי המשיבים דחו הצעה מטעם בית המשפט למנות כונס נכסים מוסכם על דעת שני הצדדים לצורך תפיסת תקבולי המכירה והעברתם לקופת בית המשפט בניכוי הוצאותיה והשבתם למשיב.

התשתית הנורמטיבית

5. תקנה 388(א) לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984) (להלן: התקנות), קובעת כי בית המשפט רשאי, "אם הדבר נראה לו צודק ונוח" למנות כונס נכסים. בדרך כלל, מדובר בסעד זמני לפי תקנה 387ב'. סעד של כינוס נכסים נתון לשקול דעתו של בית המשפט ולתנאים המפורטים בתקנות 360-373. מעצם טיבו וטבעו, סעד של מינוי כונס נכסים עלול להיחשב כסעד "פולשני" וחמור שכן ניתן במסגרתו להעביר לידי מבקש הסעד את השליטה על נכסי המשיב וניהולם. בכך יש פגיעה ממשית בזכות הקניין של המשיב בפרט במקרים בהם ניתן הסעד עובר למתן פסק דין. במצב דברים זה, נדרשת עריכת איזון קפדני בין זכותו הקניינית של המשיב לבין זכותו של המבקש למנוע את סיכול תביעתו עובר למתן הסעד.

6. בדרך כלל, לא ימונה כונס נכסים בתביעות כספיות. בתביעות אלה, על פי רוב, ניתן לשמור על זכויותיו של התובע עד למתן הכרעה בתביעה ע"י קבלת צווים זמניים אחרים, כגון צו עיקול זמני. ברי, שיש להפעיל סעדים זמניים באופן מידתי כך שלא יופעל סעד זמני מכביד כשניתן להסתפק בסעד מתון וגמיש יותר. חרף האמור, אין מדובר בכלל קטגורי לפיו לעולם א ימונה כונס נכסים במסגרת תביעה כספית. סעד כזה הינו בשקול דעת בית המשפט, וניתן להעניקו, במקרים המתאימים, גם בתביעות כספיות (רע"א 7/89 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' חברת נשר סוכנות לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 683 (1989). לצורך מינוי כונס נכסים בתביעה כספית נדרשים שלושה תנאים מצטברים: קיום עילת תביעה המצביעה על זכות לכאורית לקבלת הכספים, קיום חשש כי כספים אלה יוברחו, וכן נדרשת הוכחה כי סעדים זמנים אחרים שנתנו במהלך ההליך התגלו כבלתי יעילים עקב מעשיהם או מחדליהם של המשיבים (שם). תכלית הסעד של מינוי כונס נכסים זמני, כמו תכלית כל הסעדים הזמניים האחרים, היא למנוע את סיכולו של פסק הדין, אם תתקבל התביעה.

מהכלל אל הפרט

7. האם התנאים למתן סעד זמני מתקיימים בענייננו?

בכל הנוגע לתקבולים שיופקו מהמכירה הפומבית, דעתי היא, כי התשובה לכך חיובית. התביעה נגד המשיב מצביעה לכאורה על קיום זכויות של המבקשת כלפי המשיב. מבלי לחוות דעה לגופו של עניין בסוגיה המשפטית הנדונה, אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת סיפקה למשיב שירותים משפטיים. במצב דברים זה, לצורך הבקשה שבפני די אם אקבע כי על פני הדברים, זכאית המבקשת לשכר טרחתה, לכל הפחות, מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.

8. אשר להברחת נכסים, נטען בפני כי במסגרת המכירה הפומבית הקודמת, הועברו כספים רבים לגורמים אחרים בניגוד להחלטת בית המשפט. אכן, על פי הגיונם של דברים, קשה להלום כי המשיב היה עורך מכירה פומבית נוספת, לולי מדובר בעסק אשר רווח בצידו. עצם הדבר, שכפי שיובהר לעיל, לא סופקה לבית המשפט תמונה מלאה לגבי ההכנסות וההוצאות של המכירה הקודמת, די בה כדי לבסס חשש מפני היעלמות הכספים ואי הפקדתם בקופת בית המשפט. יצוין, כי בהקשר לבקשה קודמת של המבקשת לעיקול את פירות המכירה הפומבית שהתקיימה ביום 17.10.11 קבעה כבוד השופטת מ' בהחלטתה כי:

"הבקשה, על פניה ועל פי התצהירים המגבים אותה, נראית סבירה, והיא מצטרפת למסקנתי לעיל כי מאזן הנוחות מחייב מתן הצו הזמני כדי למנוע הברחת רכוש וסיכול פסק הדין ככול שיינתן לטובת המבקשים".

9. אשר ליעילותם של הסעדים הזמניים שנתנו לבקשת המבקשת, ניתן להתרשם בנקל כי אלה לא צלחו להבטיח אותה מפני סיכול יכולתה ליהנות מפריו של פסק דין ככול שזה שייפסק לטובתה.

לעניין זה, די אם אתאר, ולו באופן תמציתי וחלקי, את ההליכים הרבים אשר התנהלו בתיק בנוגע לבקשות המבקשת לסעדים זמניים:

- ביום 15.6.11 הוטל עיקול זמני על ביתו של המשיב 1, על זכויותיהם של המשיבים בחנות לממכר עתיקות וכן על מיטלטלים ופרטי עתיקות בהתאם לרשימת מצאי כפי שנמסרה וכן בחנות נוספת ובדירה, ובחשבונות בנקים הרשומים ע"י המשיב.

- ביום 25.9.11 הגישה המבקשת בקשה אשר במסגרתה בקשה, בין היתר, לאסור על המשיבים קיום מכירה פומבית שהתכוונו לערוך ביום 17.10.11. במסגרת הבקשה הובהר כי העיקולים שהוטלו לא סייעו למבקשת שכן חשבונות הבנק ע"ש המשיבים רוקנו עוד קודם לעיקול ובית המשיב משועבד לבנק. בנסיבות אלה נטען, כי הרכוש הממשי היחידי שניתן לעקלו הוא מלאי פרטי העתיקות שבידי המשיבים. בהקשר זה נטען, כי המשיבים מתכננים לערוך מכירה פומבית של פרטי עתיקות רבים, כי חלק מהפריטים בבעלות המשיבים וחלק אחר אמנם אינו בבעלות המשיבים אולם המשיבים יהיו זכאים עם מכירתם לקבל חלק ממשי מתמורתם ועמלות שיש מקום לעקלם. עוד נטען כי המשיבים מתנהלים בדרכים עקלקלות תוך הסתרת פעולותיהם מהמבקשת ומבית המשפט ולפיכך ביקשו כי לשם הבטחת ביצוע העיקול על תמורת המכירה ימונה עו"ד-נאמן ככונס נכסים לצורך ביצוע המכירה והפקדת שכר המשיבים בגין המכירה הפומבית והפקדת שכר המשיבים בקופת בית המשפט.

כאמור, בהחלטת כבוד השופטת מלכה אביב מיום 28.9.11 היא נעתרה לבקשה. בהמשך לכך, אסרה השופטת מ' אביב על המשיבים לערוך מכירה פומבית ביום 17.10.11 או בכל מועד אחר, ולמכור חפצים שעוקלו לפי החלטתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ