אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנת מאסר לתושב בית חנינא בגין הסתה לאלימות או טרור בפייסבוק

שנת מאסר לתושב בית חנינא בגין הסתה לאלימות או טרור בפייסבוק

תאריך פרסום : 14/01/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
33992-07-15
13/01/2016
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
עובידה טוויל (עציר)
גזר דין
 
 

 

 

רקע

 

  1. הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות הסתה לאלימות או טרור, לפי סעיף 144ד(2) לחוקר העונשין, וכן בתשע עבירות תמיכה בארגון טרור, לפי סעיפים 4(ב) ו-4(ז) לפקודה למניעת טרור.

מדובר בפרסומים אשר נעשו דרך הרשת החברתית "פייסבוק", במהלך תקופה ארוכה שנעה החל מחודש מרץ 2014 ועד חודש יוני 2015. בסמוך לפרסום הראשון המיוחס לנאשם, חלה התדרדרות קשה במצב הביטחוני, בעקבות חטיפת שלושת הנערים שעאר, פרנקל ויפרח ורציחתם, חטיפת הנער אבו חדיר ורציחתו, מבצע צוק איתן, וכן גל נרחב של פעולות טרור אלימות ברחבי הארץ, הכולל פיגועים כנגד אנשי בטחון ואזרחיים יהודיים, עד לימים אלה.

 

            בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם היה בעל חשבון פייסבוק, באמצעותו פרסם פרסומים שונים הכוללים אמירות, סרטונים ותמונות. לחשבון זה היו 1,723 חברים ו-48 עוקבים, אשר הפרסומים הוזנו ישירות לחשבונותיהם, וכן היו גלויים לעיני כל במרשתת. הפרסומים זכו לסימני חיבוב ותגובות, וכן שותפו בחשבונות של משתמשים אחרים.

 

  1. המאשימה טענה כי הנאשם מהווה "אושיית פייסבוק", זאת נוכח כמות החברים לחשבון שלו, וכן הדגישה את משך הפרסומים לאורך תקופה ארוכה, זאת בנסיבות של מצב בטחוני קשה. הנאשם ביצע חלק מהעבירות אף לאחר שהתקבלו גזרי דין במקרים דומים, ומכאן שאין להקל עימו בשל כך שמדובר באכיפה מסוג חדש. לפיכך, עתרה המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר, ולאור עברו הפלילי של הנאשם – להטןל עליו מאסר למשך 18 חודשים.
  2. ב"כ הנאשם טען כי רכיב ההסתה בפרסומי הנאשם, הינו מינורי, וכן כי מדובר בפרסומים אשר זכו לסימני חיבוב מעטים בלבד. מרבית הפרסומים הינם ישנים, עוד בטרם החלו מעצרים של מסיתים במרשתת. עוד טען ב"כ הנאשם, כי מאז שוחרר ממאסרו האחרון, הקים משפחה, ועלה על מסלול נורמטיבי. לפיכך, עתר להסתפק במאסר למשך 9 חודשים.

 

            הנאשם בעצמו, טען כי נפגש במהלך תקופת ביצוע העבירות עם קצין מודיעין, אשר לא אמר לו דבר לגבי איסור פרסומים בפייסבוק. לו היה יודע כי הדבר יובילו למאסר, היה נמנע מכך.

 

מתחם הענישה

  1. המאשימה יחסה לנאשם מספר עבירות, זאת במסגרת אישום אחד. בחינה מהותית של העובדות המיוחסות לנאשם בכתב אישום זה, בהתאם למבחן הקשר ההדוק, מעלה כי מדובר בנסיבות של אירוע עברייני אחד, מספר מקרים המהווים חלק מאותה תכנית עבריינית (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, (29.10.2014); ע"פ 6341/14 ניסים בן אישטי נ' מדינת ישראל, (8.7.2015); ע"פ 3614/14 גיא פן נ' מדינת ישראל, (29.06.2015) (להלן: "ענין פן"); ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נ' מדינת ישראל, (23.06.2015); רע"פ 4760/14 אדוארד קיסלמן נ' מדינת ישראל, (7.5.2015)).

במסגרת שיקול גדרי מתחם הענישה, יש להתייחס לעובדה שמדובר במספר מעשי עבירה, ובהתאם לקבוע מהו רף הענישה המכסימלי, המורכב מצרוף עונשי המכסימום שניתן להטיל בגין כל אחד מהמעשים (ראו ענין פן, פיסקאות 140-141).

 

  1. הסתה לאלימות וכן הבעת תמיכה בארגון טרור, פוגעים בבטחון הציבור ובשלומו, בהיותם קרקע פורה ומאיצה לצמיחת פעולות טרור והוצאתן מהכוח אל הפועל. מדובר בסכנה לכוחות הבטחון המשמשים כמגן לחברה, סכנה לחיי אזרחים תמימים, וכל פרט ופרט במדינה. אותו אדם המסית, אינו מודע לאופן בו יתפרשו דבריו וכן לדפוסי אישיותו של האחר, אשר קולט דברים אלה. ככל שהיקף ההסתה רחב יותר, וכן מעמדו של המסית בחברה משמעותי יותר, גוברת הסכנה להשפעת דברי ההסתה, וגדל המשקל שיש לתת לכך בקביעת מתחם הענישה. יחד עם זאת, יש לזכור כי די באדם אחד הנח להשפעה, קשוב לדברי ההסתה, ובעל מאפייני אישיות מסויימים, על מנת להביא לידי מימוש דברי ההסתה. כאשר מדובר בהסתה באמצעות רשת הפייסבוק, לא ניתן אף להעריך את היקף התפוצה, שכן הדברים גלויים לעיני כל במרשתת, וכן אותם נמענים עשויים להעביר פרסום זה או אחר, בשיתוף, לקבוצות נוספות. כאשר מדובר במקרה זה, בכמות מינימלית של למעלה מ- 1,700 קולטים של כל אחד מהפרסומים, ניתן לקבוע כי מדובר בתפוצה רחבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ