1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בת"פ 3978/09, בנסיון התפרצות למקום תפילה, בהיזק בזדון ובהחזקת מכשירי פריצה, עבירות לפי סעיפים 406(ב)+25, 452 ו- 409 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 14.10.09 ניסה הנאשם להתפרץ לבית כנסת "אוהל מלכה" בכוונה לגנוב כסף המצוי בקופות הצדקה במקום. הנאשם הגיע אל הדלת הראשית של בית הכנסת, והחל להכות במנעול הדלת באמצעות ג'בקה, מוט ברזל ומברג שהיו ברשותו. בהמשך עבר אל הדלת האחורית של בית הכנסת, והצליח לשבור את המנעול באמצעות הכלים האמורים. העבירה לא הושלמה לאחר ששכנים ששמעו את הדפיקות הזעיקו משטרה והקימו צעקות שהבריחו את הנאשם מהמקום.
בנוסף הורשע הנאשם, על פי הודאתו בת"פ 5528/08, בהחזקת סם לשימוש עצמי, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, בכך שבתאריך 28.8.2007 החזיק במונית בה נסע, יחד עם אחר, סם מסוכן מסוג קוקאין לשימוש עצמי.
2. הדיונים נדחו מעת לעת כדי לאפשר לנאשם לנסות להשתלב בתהליך גמילה בסיוע שירות המבחן. לאחר תקופה מסויימת בה היה הנאשם משוחרר ממעצר, בשל נתונים חדשים שהתעוררו נעצר הנאשם עד תום ההליכים. גם לאחר מעצרו של הנאשם נעשו נסיונות נוספים לשלבו בתהליך גמילה, והדיונים נדחו לצורך זה. בסופו של דבר, לאחר שנמסר משב"ס כי בעת חזרתו של הנאשם לבית המעצר מבדיקה הנוגעת לתהליך הגמילה, נמצאו ברשותו סמים, לא עלתה עוד אפשרות הגמילה והצדדים טענו לעונש.
3. ב"כ המאשימה הפנה בטעוניו לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות רבות ובהן עבירות אלימות וסמים. עוד התייחס לחומרת העבירה, שיש בה כדי לפגוע באיכות החיים של הציבור. לדבריו, מתסקירי שירות המבחן, שהינם שליליים, עולה כי הנאשם מכור לסמים, ומבצע עבירות רכוש לצורך רכישת סמים. נסיונות לשקם את הנאשם אינם צולחים.
לפיכך ביקש לגזור על הנאשם מאסר לתקופה ממושכת ומאסר על תנאי, וכן להורות על שלילת רשיון הנהיגה של הנאשם.
ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם נעצר לראשונה בתיק זה ביום 14.10.09, שוחרר למעצר בית ביום 8.11.09 ונעצר שוב ביום 9.5.2010.
לדברי ב"כ הנאשם, העבירה הנוכחית הינה עבירת הרכוש היחידה של הנאשם. הרשעותיו הקודמות רחוקות ואינן קשורות לעבירות רכוש. לדברי ב"כ הנאשם, מדובר בבחור שלאט לאט התדרדר לשימוש בסמים קשים שהביאו אותו לביצוע עבירות. הנאשם עשה נסיונות לשנות את אורח חייו והיה מעוניין בגמילה. כניסתו של הנאשם לטיפול התעכבה והוא לא החזיק מעמד ונתפס עם סמים בחזרה מהבדיקה למעצר. לענין זה, לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם טען כי הכניס סמים לבית המעצר בשל סחיטה בה היה נתון.
לגבי העבירות ציינה כי האחת הינה החזקת סם לשימוש עצמי, עבירה קלה ביותר, והשניה, שהינה החמורה יותר, נסתיימה ללא נזק ממשי. לא נגנב רכוש וכל הנזק הסתכם בשבירת מנעול. הנאשם לקח אחריות למעשיו והודה בהזדמנות הראשונה. בכוונת הנאשם, עם שחרורו מהמאסר, לפנות לטיפול ארוך טווח.
לפיכך ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.
4. מעיון בגליון הרישום הפלילי של הנאשם עולה כי לנאשם הרשעות רבות, החל משנת 1983, בעיקר בעבירות אלימות וסמים. בגין עבירות אלה אף ריצה הנאשם עונשי מאסר בפועל.
לזכותו של הנאשם יאמר כי על פי הרישום הפלילי, העבירה האחרונה קודם לעבירות הנוכחיות, עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי בלבד, הינה משנת 2004. עבירות קודמות הינן משנת 2000 וקודם לכן.
5. שירות המבחן הגיש בשני התיקים, שאוחדו מאוחר יותר, מספר תסקירים לגבי הנאשם.
על פי האמור בתסקיר מיום 6.1.2010, הנאשם בן 46, גרוש אב לילד בן 14. עד למעצרו עבד בשיפוצים. צויין כי מדובר באדם עם בעיה של התמכרות עמוקה לסמים קשים, בעל סף תסכול נמוך וקשיים בשליטה על דחפים. הנאשם החל לבצע עבירות בגיל 19. לדבריו בגיל 26 החל להשתמש בסמים קשים מסוג הרואין ומאז מנהל אורח חיים התמכרותי. נעשו נסיונות גמילה שכשלו. הנאשם טען כי מאז מעצרו הפסיק להשתמש בסמים. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית.
כך גם בתסקירים אחרים שהוגשו.
בתסקיר מיום 24.5.2010 היתה נכונות לערוך לנאשם בדיקות לקראת השתלבות בטיפול במסגרת קהילה טיפולית.
באותה תקופה הנאשם נתפס, כאמור, כשהוא מנסה להכניס סמים לבית המעצר, ובכך תמו נסיונות השיקום.
6. הנאשם הורשע בשני התיקים בעבירות הקשורות לשני אירועים. הראשון, מאוגוסט 2007, החזקת סם לשימוש עצמי בלבד. השני, כשנתיים לאחר מכן, באוקטובר 2009, נסיון פריצה לבית כנסת בכוונה לבצע גניבה. נסיון הפריצה נעשה כאשר בידיו של הנאשם מכשירי פריצה ותוך שהוא גורם נזק לדלת בית הכנסת.
לזכותו של הנאשם יצויין כי העבירה הנוכחית לא נעברה בבית מגורים אלא בבית כנסת, בשעת לילה מאוחרת כאשר אין במקום אנשים, לא כדי לגנוב רכוש של בית הכנסת אלא מתוך נסיון לגנוב כסף מקופות צדקה.