אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנתיים הרשעה למורדשעים במסגרת הסדר טיעון בגין קשירת קשר לחטוף חיילים סיוע להצתה וסיוע להפרעת בחירות

שנתיים הרשעה למורדשעים במסגרת הסדר טיעון בגין קשירת קשר לחטוף חיילים סיוע להצתה וסיוע להפרעת בחירות

תאריך פרסום : 30/12/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
282-08
30/12/2009
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
1. איאד אעביד
2. עבדאללה אעביד

עו"ד מוסטפא יחיא
עו"ד מחמוד רבאח
גזר דין

1.         שני הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין,  תשל"ז-1977); סיוע להצתה במטרה לפגוע בנכס של המדינה (לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין); וסיוע להפרעת בחירות (לפי סעיפים 86(א)(1), (4), (6) ו-(7) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 בצירוף סעיפים 31 ו-32 לחוק העונשין).

2.         כתב האישום מכיל שני אישומים. על פי האישום הראשון, בסביבות אמצע שנת 2008 החליטו הנאשמים לפעול נגד כוחות הביטחון הישראליים. במסגרת החלטה זו קשרו הנאשמים קשר לבצע פיגוע שמטרתו חטיפת חיילים. על פי התכנון, התכוונו הנאשמים לנהוג בטרקטור השייך למשפחתו של נאשם 2, להתנגש עם הטרקטור בג'יפ צבאי המוצב בקצה שכונת מגוריהם, עיסוויה, ולחטוף את החיילים מתוך הג'יפ. מטרת התוכנית הייתה לגרום לביצוע חילופי שבויים בין החיילים שיחטפו הנאשמים לבין שני בני משפחתו של נאשם 1, שנשפטו למאסרי עולם בישראל. כמו כן, התכוונו הנאשמים לקחת את כלי הנשק של החיילים שיחטפו. במסגרת הקשר ולשם קידומו רכשו הנאשמים ציוד בו התכוונו להשתמש לצורך ביצוע הפיגוע. הציוד כלל שני פיגיונות, שתי אלות, אקדח-שוקר חשמלי, אקדח גז, שתי רעלות פנים ושני זוגות כפפות. כמו כן פנו הנאשמים לקרוב משפחתו של נאשם 1 העובד במנגנוני הרשות הפלסטינית, וביקשו לרכוש ממנו רובה 16-M. משנקב אותו בן משפחה במחיר גבוה עבור הרובה, שאלוהו הנאשמים למחירו של אקדח. במהלך מפגש משפחתי של נאשם 1 עם קרוב המשפחה, ביקש ממנו נאשם 1שיראה לו את האקדח, אולם הקרוב ענה שאינו מעוניין למכור לו את האקדח. בנוסף, תכננו הנאשמים ליידות בקבוקי תבערה על הכביש. בסמוך לחודש נובמבר 2008 הכין נאשם 1 בקבוק תבערה, הצית אותו והשליך אותו בסמוך לביתו של נאשם 2, כדי להראות לאחרון כיצד הוא פועל. בסופו של דבר בקבוק התבערה לא התלקח.

עניינו של האישום השני בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ברחבי הארץ, לרבות לעיריית ירושלים, ביום 11.11.08. על פי האמור בכתב האישום, ביום זה או ביום שקדם לו ריססו אלמונים כתובות בערבית על קירות חטיבת הביניים לבנים בעיסוויה, בה אמורות היו להיערך הבחירות בשלוש קלפיות. הכתובות כללו בין היתר גינוי לבחירות עצמן, וכן איומים כלפי המצביעים הפוטנציאליים וקריאה שלא להשתתף בבחירות. ביום הבחירות סמוך לשעה 17:30 הגיע וליד מחיסן (להלן - וליד) מלווה במועתז אברהים אעביד (להלן - מועתז) למוסך הסמוך לביתו של נאשם 2, שם שהו אותה עת שני הנאשמים. וליד הציע לנאשם 2 בנוכחות נאשם 1 ומועתז, לבצע יחד עמו הצתה של הקלפיות בבית הספר. נאשם 2 סירב, אך הסכים להצעתו החלופית של וליד לשמש כתצפיתן בקרבת בית הספר ולהתריע מבעוד מועד על בוא המשטרה. סמוך לאחר מכן התקשר וליד לטלפון הנייד של נאשם 2 והורה לו להגיע לבית הספר. נאשם 1 החליט להצטרף לנאשם 2, והנאשמים עשו דרכם אל בית הספר והחלו לתצפת לעברו ממרחק של כ-50 מטרים. סמוך לאחר מכן הגיעו ברכב אל נקודת התצפית מועתז ופאיז נגיב (להלן - פאיז). השניים עצרו את הרכב סמוך לנאשמים, והורו להם להישאר בנקודת התצפית. בעת שתצפתו לעבר בית הספר הודיעו הנאשמים לוליד, באמצעות הטלפון הסלולארי של נאשם 2, כי אין כוחות משטרה באזור. כעשר דקות לאחר מכן, סמוך לשעה 21:00, הגיעו כעשרה צעירים באמצעות הרכב האמור אל בית הספר, ונכנסו לתוכו בריצה כשהם רעולי פנים, לבושים בגדים שחורים, על ידיהם כפפות ועל נעליהם שקיות ניילון, ובידיהם סכינים, מקלות, אגרופן, שוקרים חשמליים וכלי תקיפה אחרים. חברי החבורה איימו על חברי ועדות הקלפי באמצעות כלי התקיפה שבידיהם, צעקו לעברם שלא לזוז ממקומם, והורו להם להניח את מכשירי הטלפון הניידים שברשותם. חברי החבורה התפצלו ונכנסו במקביל אל שלוש הקלפיות, נטלו מתוכן את ארגז ההצבעה על תכולתו, לרבות המעטפות הסגורות של המצביעים שהצביעו במהלך היום, את עמדת ההצבעה והפתקים שבה, את הזהותון ואת פנקס רישום הבוחרים. חברי החבורה הוציאו את כל אלה החוצה למרכז חצר בית הספר, ושם הציתו אותם. מיד לאחר מכן צעקו חברי החבורה זה לזה "נסיגה נסיגה", ונמלטו בריצה מהמקום. תכולת הקלפיות נשרפה כליל.

3.         מלכתחילה הואשמו הנאשמים בכתב אישום רחב יותר, שכלל גם אישום שלישי. הנאשמים כפרו בחלק גדול מן המיוחס להם, ובעקבות כך התקיימה ישיבת הוכחות בה נשמעו עדי התביעה. בפתח הישיבה שנקבעה לשמיעת עדי ההגנה תוקן כתב האישום, והנאשמים הודו בו והורשעו.

4.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תבקש להטיל על הנאשמים עונש של 60 חודשי מאסר בפועל, ואילו ההגנה תהא חופשית לעתור לכל עונש. עוד הוסכם לעניין האישום הראשון, כי המאשימה לא תביא ראיות לסתירת טענת הנאשמים, לפיה פנייתם לקרוב המשפחה של נאשם 1 בדבר רכישת הנשק לא הייתה יותר מאשר דיבורים בעלמא; כי לא היה ברשותם כסף בעת אותה פנייה; וכי גם אילו בהמשך היה לנאשמים כסף, הם לא היו קונים את הנשק.

5.         שני הנאשמים חסרי עבר פלילי. נאשם 1 עצור מאז יום 24.11.08. נאשם 2 עצור מאז יום 18.11.08. נאשם 1 יליד דצמבר 1988. נאשם 2 יליד יולי 1987. נאשם 1 רווק, והיה בעת ביצוע העבירות בן פחות מ-20, כך שחובה הייתה להזמין לגביו תסקיר. נאשם 2, נשוי ואב לשניים, הודיע כי אינו מעוניין בהכנת תסקיר לגביו.

6.         בתסקיר המתייחס לנאשם 1 מפורט הרקע המשפחתי שלו. נאשם 1 הנו הבכור להוריו, ולו שלושה אחים. המשפחה מתוארת כמתפקדת וכנורמטיבית. נאשם 1 הפסיק את לימודיו בתום 10 שנות לימוד, ומאז מועסק כעובד ניקיון ומסייע בפרנסת המשפחה. עד למעצרו התגורר בבית הוריו. בפני קצין המבחן הכחיש את המיוחס לו באישום הראשון, וטען לגבי האישום השני כי התלווה לנאשם 2 לתצפת על בית הספר מבלי לדעת את הכוונות והמטרות של המעשים. קצין המבחן התרשם כי נאשם 1 הנו בעל מאפייני אישיות והתנהגות ילדותיים, ופועל מתוך רמת אינטליגנציה נמוכה, דימוי עצמי נמוך, ונטייה לרצות את הסביבה ולהיגרר אחר דמויות בעלות סמכות והשפעה. לאור זאת, ומאחר שנאשם 1 נמנע מקבלת אחריות על המעשים בגינם הוא עומד לדין, נמנע שירות המבחן מהמלצה לגביו.

7.         וליד, מועתז ופאיז הועמדו לדין בבית משפט זה בכתב אישום נפרד (ת"פ 273/08) באשמה של הצתת הקלפיות והפרעת בחירות. וליד הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות אלו, ושני הצדדים עתרו  במשותף לעונש של 16 חודשי  מאסר  לריצוי  בפועל  החל  מיום  המעצר  (24.11.08). בגזר דין שניתן ביום 29.10.09 החליט בית המשפט (כבוד השופטת נ' בן-אור) לכבד את ההסדר. בין היתר צוינו בגזר הדין הודאתו של וליד, גילו הצעיר והיותו נתון במעצר במשך תקופה ממושכת. יצוין כי לוליד הרשעה קודמת משנת 2005 בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגינה נדון לעונש של 7 חודשי מאסר בפועל.

8.         המאשימה מבקשת מבית המשפט לגזור על הנאשמים עונש של 60 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. אשר לאישום הראשון מדגישה המאשימה כי תכנון החטיפה שהגו הנאשמים לא היה דברים בעלמא, אלא החל כבר להתממש ברמה גבוהה של פירוט. על רצינות כוונתם למדה המאשימה הן מהציוד אותו רכשו ומהתעניינותם ברכישת נשק חם, והן מהעובדה שבתקופה הרלוונטית התבצעו באמצעות טרקטור פיגועים דומים, שגבו מספר רב של קורבנות בגוף ובנפש. אמנם אין טענה כי הנאשמים השתייכו לארגון טרור כלשהו, אך לדעת המאשימה אין לייחס לכך משקל רב, לאור חומרת הפגיעה שיכולה הייתה להיגרם על פי תכנונם. אשר לאישום השני, מדגישה המאשימה את מהותה של עבירת בחירות כעבירה שביצועה חותר תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אמנם הנאשמים לא נטלו חלק פעיל בהצתה עצמה של תכולת הקלפיות, אולם בהסכמתם לשמש תצפיתנים ובביצוע התצפית בפועל שימשו גורם חשוב בהתארגנות שאיפשר את ביצוע המעשה ובריחת המבצעים העיקריים מבלי שייתפסו, ובכך תרמו לסיכולו של הליך דמוקרטי באופן כוחני וברוטלי. המבצעים העיקריים, וכמותם הנאשמים, ביקשו לפי דברי המאשימה לדרוס ברגל גסה את הזכות שניתנה לכל תושב ירושלים להיות חלק מההליך הדמוקרטי ולהצביע ולהשפיע על עיצוב פניה של הרשות המקומית האחראית על ניהול העניינים היומיומיים. הרקע הלאומני והאידיאולוגי העומד מאחורי המעשים, מחייב לטעמה ענישה מחמירה נוכח המשקל המיוחד שיש להעניק לשיקולי ההרתעה של היחיד והרבים, והמסר החד-משמעי שיש להעביר לכל מי שחוכך בדעתו לפגוע בתושבי המדינה בכלל, ובחיילי צה"ל בפרט. שיקולים אלה גוברים, לדעת המאשימה, על הנתונים המלמדים זכות על הנאשמים, שהם בעיקרם העבר הפלילי הנקי, ההודאה במשטרה, הפללת השותפים באישום השני, וחשיפת העבירה נשוא האישום הראשון מיוזמת הנאשמים אגב חקירתם בנוגע לאישום השני.

9.         נאשם 1 מבקש כי עונשו לא יעלה על 15 חודשי מאסר בפועל. לטענתו, אין לייחס רצינות לתכנון המתואר באישום הראשון, דבר הנלמד הן מכך שהנאשמים הם אלו ששיתפו את רשויות החקירה מיוזמתם בקיומו של תכנון זה, בלא כל מידע מוקדם שהיה לחוקרים, והן מפרק הזמן המשמעותי של מספר חודשים שחלף מאז השיחות המתוארות באישום (אמצע 2008) ועד למעצרם של הנאשמים (בסוף נובמבר 2008). כל אותה תקופה לא בוצעה על ידי הנאשמים כל פעולה מעשית לקידום הקשר, למרות הימצאות הטרקטור ברשותם. נאשם 1 מדגיש את העובדה (שלא נסתרה על ידי המאשימה) לפיה בעת שהוא ונאשם 2 שוחחו עם קרובו בנוגע לנשק, לא היו בידיהם האמצעים לרכשו, ואף לו נמצאו להם האמצעים - ממילא לא הייתה להם כוונה לקנות את הנשק. משכך, טוען נאשם 1, מדובר אך בקשירת קשר המצויה ברף החומרה הנמוך ביותר. אשר ליידוי בקבוקי תבערה, מפנה נאשם 1 לעובדה שהתכנון לא היה ליידות את הבקבוקים על מטרה כלשהי, אלא, בלשונו של כתב האישום, "על הכביש". כמו כן השלכת בקבוק התבערה לא נערכה במקום היוצר סיכון, ובפועל הניסוי לא צלח, שכן בקבוק התבערה לא התלקח, דבר המלמד על חוסר ניסיון והעדר מסוכנות מצד הנאשמים. עוד לגבי האישום הראשון טוען נאשם 1 כי הימנעותו מנטילת אחריות בפני קצין המבחן לא נבעה מכפירה בביצוע המעשים, אלא מסברתו כי מאחר שדובר בתכנון בלתי רציני, הרי שאין מדובר בעבירה. בנוגע לאישום השני טוען נאשם 1 כי הצטרפותו אל נאשם 2 לתצפות נעשתה ללא תכנון מוקדם, בהחלטה של רגע, ובלא מעורבות כלשהי בהצתה עצמה. משכך, יש לראות בעבירות הסיוע שבוצעו על ידו ועל ידי נאשם 2 כאלה המצויות ברף הנמוך ביותר, והעונש עליהן צריך להיות נמוך ממחצית העונש של המבצעים העיקריים, בין היתר משום שהנאשמים הם אלה שהובילו את רשויות החקירה אל המבצעים העיקריים. נאשם 1 ציין לזכותו גם את גילו הצעיר, ואת הודאתו בכתב האישום המתוקן, שהגם שניתנה לאחר סיום פרשת התביעה עדיין חסכה זמן שיפוטי יקר.

10.        נאשם 2 מבקש להסתפק בעונש מאסר שאינו עולה על תקופת מעצרו. גם הוא סבור כי עבירת הקשר שבוצעה מצויה ברף החומרה התחתון, לא לוותה בכל פעולה מעשית שקידמה את מימוש הקשר, וכל עניינה במחשבות בלבד שלולא הודאת הנאשמים לא היו מתגלות. לטענת נאשם 2, הציוד שנרכש על ידו ועל ידי נאשם 1 כמתואר בכתב האישום המתוקן אינו מסוגל לאפשר מימוש תוכנית לחטיפת חיילים, ואילו הטרקטור הנו כלי יקר ערך המשמש לפרנסת בני משפחתו, כך שלא הייתה לו כל כוונה אמיתית להזיק לטרקטור ולהתנגש עמו בג'יפ צבאי. אשר לנשק, הרי שלא נסתרה טענת הנאשמים בדבר העדר כוונה מצידם לרכוש את הנשק. אשר לבקבוקי התבערה, הרי שנאשם 2 לא ביצע כל יידוי, אלא רק תכנן עם נאשם 1 יידוי בקבוקים "על הכביש", דבר שלטענת נאשם 2 אינו אסור כאשר מדובר בכביש ריק מנוסעים. מכל מקום, לטענת נאשם 2 לא קיימת זיקה בין התכנון ליידות בקבוקי תבערה לבין הקשר לחטיפת חיילים המתואר קודם לכן באישום הראשון. בכל הנוגע לאישום השני טוען נאשם 2 כי עבירה של הפרעת בחירות הנה עבירה מסוג עוון שעונשה המירבי 5 שנות מאסר, וכי מטרתה העיקרית הנה למנוע את שיבוש הבחירות מטעם מי שנוטלים בהן חלק ולא מפני גורמים חיצוניים כפי שהדבר הוא בענייננו. בכל מקרה הוא לא היה שותף לתכנון, לא היה מודע לפרטי ההצתה ולמעשי החבורה שנכנסה לתוך בית הספר, ותרומתו להצתה הייתה עקיפה בלבד. בפועל הוא אף לא התריע בפני המבצעים על הגעת כוחות ביטחון למקום. נאשם 2 הוסיף כי מטרת ההצתה לא הייתה פגיעה בבני אדם, אלא הבעת מחאה על תפקודה של העירייה בכל הנוגע לכפר עיסוויה, מה עוד שכמות המצביעים שעה לפני סגירת הקלפיות בכפר הייתה זעומה, ועמדה על עשרות בודדות. בנוגע לנסיבותיו האישיות, מציין נאשם 2 את הודאתו שהביאה להעמדתם לדין של המבצעים העיקריים באישום השני, את עברו הנקי ואת מצבו המשפחתי. נאשם 2 נשוי מזה שלוש שנים. בנו השני נולד בחודש פברואר 2009, בעת ששהה כבר במעצר. לטענתו, קשייו להיפרד מאשתו בהיותה בחודש החמישי להריונה, לא להימצא לצידה בעת הלידה, ולהיפגש עם בנו הבכור תחת התנאים המגבילים של המעצר, גרמו לו סבל רב ומיצו לגביו את מטרות ההרתעה והגמול.

11.        עבירת הקשר בה הורשעו הנאשמים, כוונה לביצוע פיגוע שמטרתו חטיפת חיילים. מדובר אפוא בעבירת ביטחון, לגביה החילה הפסיקה מדיניות ענישה מחמירה, הנותנת משקל מיוחד למטרות הגמול וההרתעה (ע"פ 7515/08 מדינת ישראל נ' גורין, מיום 5.1.09; ע"פ 1456/07 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 10.7.07; ע"פ 3694/04 גרבוני נ' מדינת ישראל, מיום 12.7.07). כך במיוחד לנוכח המעשה הספציפי של חטיפת חיילים לצרכי מיקוח, הממוקם ברף העליון של עבירות הביטחון, כפי שיוכיחו אירועים חמורים ומוכרים מהעבר שפגיעתם בביטחון המדינה קשה מנשוא. לא עוד אלא שהנאשמים עברו לשלב מעשי של רכישת ציוד לשם מימוש הקשר כמתואר בכתב האישום. נתונים אלה פועלים לחובת הנאשמים. מולם יש להעמיד שורה של נתונים קונקרטיים, לרבות השלב אליו הגיע התכנון העברייני במקרה זה. מדובר בשלב ראשוני באופן יחסי למקרים בהם הורה בית המשפט העליון על ענישה מחמירה בעבירות של קשירת קשר לביצוע עבירות ביטחון וטרור. אמנם הנאשמים התכוונו בשלב מסוים לחטוף חיילים באמצעות התנגשות בטרקטור השייך למשפחתו של נאשם 2, אולם בפועל הפעולות המעשיות שננקטו על ידם לצורך ביצוע הפיגוע לא כללו שימוש בטרקטור ואף לא רכישת נשק, אלא רק התעניינות ברכישת נשק שלא נלוותה לה יכולת או כוונה אמיתית לרוכשו. מה שבוצע בפועל הנו רכישת הציוד המפורט בכתב האישום, שנראה כי הוא כשלעצמו אינו מספיק לביצוע פעולה של חטיפת חיילים מזוינים. יידוי בקבוקי תבערה על הכביש (שהנו אמנם מהתקופה הסמוכה למעצר) לא בוצע בפועל אף הוא, אלא מה שבוצע הוא רק ניסוי שהתבטא ביידוי בקבוק בודד בסמוך לביתו של נאשם 2, כאשר לא התחוורה הזיקה שבין מעשה זה לבין הכוונה לחטוף חיילים. מצב זה, שבו התכנון לא חרג משלב התחלתי במהלך כמחצית השנה עד למעצרם של הנאשמים, אינו משייך את הקשר במקרה זה אל המקרים הדורשים מיצוי מלוא חומר הדין גם בעבירה כזו. אמנם האחריות הפלילית בגין עבירת קשר אינה דורשת נקיטת פעולות מעשיות למימוש מטרתו ומסתפקת בעצם ההתחברות בין הקושרים, אך עדיין יש לפעולות שננקטו בפועל השלכה על מידת העונש. לכך מצטרפת העובדה שכוונתם של הנאשמים לא נתגלתה על ידי רשויות החקירה, אלא הנאשמים עצמם הם אלה ששיתפו את חוקריהם בכך ביוזמתם, תוך כדי חקירתם על העבירות נשוא האישום השני. בע"פ 1456/07 הנ"ל הדגיש בית המשפט העליון כי " בבחינת מידת חומרתן של העבירות שבוצעו על ידי המערערים אין להסתפק בעמידה על התוצאה שנגרמה בעקבותיהם כי אם יש להוסיף ולהשקיף על התוצאה הפוטנציאלית שנמנעה, לא בשל חרטתם של המערערים, אלא בשל ערנותם של גורמי הביטחון... בעניינים אלה יש להקפיד בקלה כבחמורה ולא להקל ראש גם כאשר הפגיעה המתוכננת לא הושגה בדרך נס" (ראו עוד ע"פ 5885/08, שקיראת נ' מדינת ישראל, מיום 14.1.09). שונה הוא המקרה שלפנינו, בו התוצאה הפוטנציאלית נמנעה לא בשל ערנותם של גורמי הביטחון ולא בשל נס שהתרחש, אלא מאחר שהנאשמים עצמם נמנעו מלקדם את הקשר.

הסיוע של הנאשמים לעבירות ההצתה והפרעת הבחירות, היה סיוע פסיבי והתבטא בתצפות לעבר בית הספר ממרחק של כ-50 מטרים, כאשר אין טענה כי הנאשמים היו שותפים לתכנון. על מידת הענישה הראויה באשר לאירוע זה ניתן ללמוד מהסדר הטיעון אליו הגיעה המאשימה עם וליד בת"פ 273/08. העונש הראוי לוליד גבוה במידה ניכרת מעונשם של הנאשמים, לא רק משום שוליד היה מבצע עיקרי בעוד הנאשמים היו מסייעים שעונשם מחצית מעונשו של המבצע העיקרי (סעיף 32 לחוק העונשין), אלא גם משום שהנאשמים נעדרי עבר פלילי בעוד וליד הנו בעל הרשעה קודמת בגינה ריצה עונש מאסר בפועל. לא זו אף זו: נראה כי חלקו של וליד היה גדול יותר אף מחלקם של יתר המבצעים העיקריים, כעולה מגזר הדין בעניינו של וליד, לפיו הוא זה שהציע לחבריו לבצע יחד עמו את הצתת הקלפיות. אכן, גם בכתב האישום דנן נאמר כי וליד הוא זה שהציע לנאשם 2 לבצע יחד עמו את ההצתה, הצעה שנדחתה על ידי האחרון. העובדה שוליד נדון בהסכמה ל-16 חודשי מאסר לריצוי בפועל, חרף נתונים מחמירים אלו, ממקמת את עונשם הראוי של הנאשמים בגין האישום השני על תקופת מאסר קצרה בהרבה. על כך יש להוסיף כי הנאשמים לא רק שהודו בחקירתם במשטרה בחלקם באירוע, אלא הוסיפו ומסרו פרטים שהובילו את המשטרה אל שלושה מבצעים עיקריים שהועמדו לדין, בהם וליד.

עוד ראוי להביא בחשבון את גילם הצעיר של הנאשמים, מצבו המשפחתי של נאשם 2, והעובדה ששני הנאשמים שוהים זה למעלה משנה בתנאי מעצר.

12.        בהתייחס לכל האמור ולאחר מתן משקל יחסי למטרות הענישה השונות בשים לב לנסיבות המקרה, החלטתי לגזור את דינם של הנאשמים כדלקמן:

א.      מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים החל מיום המעצר (נאשם 1 - 24.11.08; נאשם 2 - 18.11.08).

ב.      מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, כשהתנאי הוא הימנעות מביצוע כל עבירת ביטחון וכל עבירת אלימות שהיא פשע, במשך 3 שנים ממועד שחרורם של הנאשמים מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ג בטבת תש"ע (30 בדצמבר 2009), במעמד הנאשמים, ב"כ הצדדים ומתורגמן בית המשפט לערבית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ