אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנים עשר חודשי מאסר בפועל בגין עבירת איומים על שופט

שנים עשר חודשי מאסר בפועל בגין עבירת איומים על שופט

תאריך פרסום : 13/08/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
3252-05
07/08/2006
בפני השופט:
רחל גרינברג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפרת טרויים
הנתבע:
בראנץ ציון - נוכח
עו"ד ישר יעקובי
גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איומים המיוחסת לו באישום הראשון: איומים על כבוד השופט גורפינקל בפניו נשפט בנו של הנאשם. כפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם נכח באולמו של כב' השופט בעת שבנו הובא לדיון ע"י שוטרי הליווי. במעמד זה אמר הנאשם: כי אם השופט יגזור על בנו מאסר העולה על שנתיים, הוא יגיע לביתו או ללשכתו של השופט ויהרוג אותו. האיום הושמע בקול רם באוזני הנוכחים באולם אך לא בנוכחות השופט.

הנאשם זוכה מהמיוחס לו באישום השני.

התביעה עותרת להטלת מאסר משמעותי על הנאשם ואילו ההגנה מבקשת שלא להחמיר עימו, בהתחשב בנסיבותיו האישיות, שיפורטו להלן, ולהסתפק בעונש הצופה פני עתיד.

ועוד יצוין בפתח הדברים, כי ההגנה ביקשה להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, התביעה התנגדה וקיבלתי את עמדתה, בין היתר, בשל עברו הפלילי המכביד של הנאשם. לחובתו 10 הרשעות קודמות בעבירות שונות ומגוונות, כולל עבירות אלימות ובהן גם איומים. הנאשם הינו יליד 1962 ורישומיו הפליליים נמשכים מאז 1985 ועד היום- הרשעתו האחרונה מפברואר 05. באותו תיק הורשע באיומים על אביו אשר סירב לתת לו כסף למימון סמים והוטלו עליו מאסר על תנאי של 5 חודשים והתחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח- שניהם ברי הפעלה בתיק הנוכחי.

מגיליון ההרשעות עולה עוד, כי עד כה זכה הנאשם להתחשבות וסלחנות מופלגת מצד בתי המשפט. על אף ריבוי הרשעותיו, לא הושת עליו עד היום מאסר בפועל. נראה שהנאשם פרש שלא כהלכה את היד הרכה של בתי המשפט כלפיו והרשה לעצמו להסלים התנהגותו, בהטחת האיום הקשה נגד כב' השופט גורפינקל.

ההגנה גוללה את נסיבותיו האישיות של הנאשם שזו תמציתן:

מצבו ומצב בני משפחתו קשה, הן במישור הכלכלי והן במישור הבריאותי. הנאשם מפרנס את המשפחה מעבודות מזדמנות בשיפוצים ומכירת פירות בתחנה המרכזית. המשפחה אינה מצליחה לשלם את המשכנתא על הדירה, חובם הגיע ל-126,000 ש"ח ורק לאחרונה הצליח הנאשם לפרוס את החוב לתשלומים. נטען כי מאסרו ימנע מהמשפחה עמידה בתשלומי המשכנתא.

ההגנה ציינה את מצבו הבריאותי הבעייתי של הנאשם, אך לא הציגה תיעוד רפואי התומך בכך. לעומת זאת, הוצגו תעודות רפואיות המתייחסות לאשת הנאשם ולבנו, הסובל מסוכרת נעורים ובעיות אחרות.

ובאשר לעבירה, להבנת ההגנה, הנאשם השמיע את האיום בהיותו נסער ונתון במצוקה רגשית בשל המצב המשפטי של בנו. אליבא דסנגורו של הנאשם, יש לראות בדברי הנאשם, זעקת כאב ותו לא. אילו התכוון לאיים, היה אומר את הדברים בפני השופט ולא בפני השוטרים. כמו כן סבורה ההגנה שיש לשקול לנאשם לקולא, שלא חזר על האיומים.

דיון

א.        ברור לכל כי אין להקל ראש במעשהו של הנאשם. לא מכבר ראינו לתדהמתנו ולצערנו, כי נחצו הקווים, נפערה תהום ושופט נרצח בישראל בידי עבריינים. לעולם לא נדע אם הנאשם התכוון לממש איומיו ואם לאו. עבירת האיומים אינה עבירה תוצאתית. הערך המוגן הגלום בה: "...אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט...מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין...נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט...בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים per se  כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחרות הפעולה של הזולת". (ע"פ 103/88 ליכטמן נ מ.י וכן רע"פ 2038/04 לם נ מ.י).

ב.        בפס"ד לם, עמד ביהמ"ש העליון במסגרת הדיון המקיף ביסודות עבירת האיומים, גם על משמעות זהותו של מושא האמירה, והדברים רלוונטיים, לטעמי, גם לגבי החומרה היתרה בה יש לראות איומים על איש ציבור ועל אחת כמה וכמה על שופט: "השמעת איומים נגד איש ציבור היא רעה חולה אשר בכוחה לפגוע באושיות הדמוקרטיה וזאת, גם במקרים בהם איש הציבור עצמו אינו מודע כלל לאיום שהושמע כלפיו. איום המופנה נגד איש ציבור מערער את הסדר החברתי ובנסיבות המתאימות יהיה בו די לזעזע את שלוות נפשו של כל אדם מן הישוב השומע את האיום...בכוחו...ליצור פחד בלב שומעו" (שם סעיף 16).

דברים אלה משקפים את החומרה שבמעשהו של הנאשם, גם אם נניח, כטענתו, שהאיום לא הגיע לאוזני השופט.

ג.         באי כוח הצדדים, במסגרת טיעוניהם, לא הגישו פסיקה לעניין רף הענישה המקובל בעבירת איומים בנסיבות דומות לאלה שבפני. בדיקה שלי העלתה כי מעטים מאד המקרים בהם הובאו לדין עבריינים שאיימו על שופטים, יש לקוות שנתון זה אכן מצביע על נדירות התופעה. יחד עם זאת, כפי שנאמר ע"י ביהמ"ש העליון בע"פ 2090/91 מ.י נ יעקב לוי, ערעור על קולת עונשו של נאשם שאיים וסטר בפניו של שופט: "כאשר אירוע כזה מתהווה, תופעה כזו יש לשרש ולדכא בעודה באיבה". באותו מקרה ערעור המדינה התקבל והעונש הוחמר לשלוש שנות מאסר בפועל.

בשני מקרים נוספים אותם איתרתי, העונשים שהוטלו היו קלים יותר: בע"פ 7293/02 מחוזי באר שבע, ששון נ מ.י- לא הוטל כלל עונש מאסר בפועל ובת.פ 5574/03 בימ"ש שלום י-ם, הוטל מאסר של 8 חודשים.

ד.        בנוסף עיינתי בשורה של גזרי דין שעניינם איומים על עובדי ציבור: שוטרים, עורכי דין, בכירים ברשויות מקומיות ואחרים. מרבית העונשים לא היו חמורים ובדרך כלל עונשי המאסר הוטלו על דרך של עבודת שרות. מבלי לבחון את הנסיבות הייחודיות של אותם המקרים, ניתן להתרשם כי הנטייה היא שלא להחמיר בעבירות האיומים, כלפי עובדי ציבור למיניהם.

ה.        לטעמי, התחשבות יתר וסלחנות בנסיבות כאלה, עלולה לתרום לאווירת האלימות בתוכה נאלצים לפעול עובדי ציבור לא מעטים ואשר מסתיימת לא פעם בפגיעה פיזית ממש. ברור לכל כי יש למנוע מרעה חולה זו, לעבור את סף ביהמ"ש, וזאת, לא רק משום כבודם ומעמדם של השופטים, אלא, וזה העיקר, כדי לשמור על הרשות השופטת כאובייקטיבית, בלתי תלויה ואמינה בעיני הציבור.

ו.          לאור כל אלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם מתגמדות, מה גם, כפי שנאמר לעיל, מדובר בעבריין בעל עבר פלילי מכביד.

סוף דבר, אני מורה על הפעלת המאסר המותנה של 5 חודשים שהוטל בת.פ 9244/03 שלום ת-א וכן אני מפעילה את ההתחייבות על סך 5,000 ש"ח עליה חתם הנאשם.

בתיק הנוכחי אני גוזרת על הנאשם 20 חודשי מאסר, מהם 12 בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים כל עבירה של איומים.

המאסרים יהיו מצטברים והנאשם ירצה בסה"כ 17 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 03.05.2005 עד 10.05.2005. במידה וימצא שהנאשם היה עצור תקופה נוספת יגישו הצדדים בהסכמה בקשה לניכוי ימים אלה מתקופת המאסר.  

ההתחייבות תשולם בתשלומים של 300 ש"ח לחודש.

הודעה זכות ערעור תוך 45 יום.    

ניתן היום י"ג באב, תשס"ו (7 באוגוסט 2006) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ